על פי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, רוסיה שיגרה 35 טילים — 27 מהם בליסטיים — וכן 185 כטב״מי תקיפה מסוגים שונים . לפחות 9 אזרחים נהרגו ויותר מ-30 נפצעו, בהם ארבעה ילדים .
זלנסקי אמר כי מערכות ההגנה האווירית האוקראיניות הצליחו ליירט רק אחד מתוך 27 הטילים הבליסטיים. לדבריו, הסיבה לכך הייתה מחסור במיירטים עבור מערכות פטריוט שסופקו לאוקראינה על ידי ארצות הברית .
"רק טיל בליסטי אחד יורט הלילה, פשוט משום שאין טילים למערכות הפטריוט", כתב זלנסקי. הוא הזהיר כי המחסור במיירטים מאפשר לרוסיה להמשיך בתקיפות קטלניות נגד ערים ואזרחים . בהמשך קרא לשותפותיה של אוקראינה לספק בדחיפות מיירטים נוספים, ואמר כי כל משלוח כזה עשוי להציל חיים .
שגרירות ליטא בקייב נפגעה במהלך המתקפה, לאחר ששני טילים נפלו בקרבתה. לפי שר החוץ הליטאי, קסטוטיס בודריס, אחד הטילים נחת במרחק של כ-10 מטרים בלבד מהמבנה, והשני במרחק של כ-150 מטרים .
הפיצוצים ניפצו את חלונות השגרירות, גרמו נזק לקולטי השמש ופיזרו רסיסים ברחבת המבנה. איש מאנשי הצוות לא נפגע . ליטא הודיעה כי תזמן נציג רוסי לשיחת מחאה בעקבות הפגיעה במבנה דיפלומטי. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה גינה אף הוא את התקיפה וציין כי הנזק לשגרירות היה קל וכי כל העובדים בטוחים .
הפגיעה בשגרירות של מדינה החברה בנאט״ו החריפה את ההיבט הדיפלומטי של המתקפה. וילנה הגדירה את הפגיעה במשלחת דיפלומטית כבלתי מקובלת, ובודריס אמר כי אין סימנים לכך שרוסיה מוכנה באמת לסיים את מסע הטרור שלה נגד אוקראינה .
אחד האתרים שנפגעו בצורה הקשה ביותר היה "קייבמדספצטרנס" — הארגון העירוני המפעיל אמבולנסים וכלי רכב ייעודיים עבור מערכת הבריאות של הבירה. בשטח המתקן נרשמו שתי פגיעות ישירות .
לפי ראש עיריית קייב, ויטלי קליצ׳קו, חמישה אמבולנסים נשרפו כליל, ו-20 כלי רכב נוספים ששירתו את מוסדות הבריאות בעיר ניזוקו קשות . ארבעה ממבני הארגון נהרסו parcialmente, ומבנים נוספים ניזוקו. אף אחד מעובדי המתקן לא נפגע .
התקיפות פגעו בשבעה מחוזות בעיר. 18 בנייני מגורים, בית ספר ותשתיות אזרחיות נוספות ניזוקו, ושריפות פרצו בכמה אזורים בבירה . צוותי חירום והצלה המשיכו לפנות הריסות ולטפל בתוצאות התקיפה בכמה מוקדים .
המתקפה ב-1 באוגוסט לא הייתה אירוע מבודד. יומיים קודם לכן, ב-30 ביולי, נהרגו לפחות 8 אזרחים במטח רוסי נרחב ברחבי אוקראינה, וטיל רוסי נכנס למרחב האווירי של פולין והתפוצץ סמוך לגבול. בתגובה הזניקו מדינות נאט״ו מטוסי קרב, ופולין העמידה את מערכות ההגנה האווירית שלה בכוננות גבוהה . בהמשך זוהה הטיל שנפל בפולין כטיל שיוט רוסי מדגם Kh-101, שיוצר חודשים ספורים קודם לכן .
גם בתחילת יולי ספגה קייב מתקפה קשה: ב-2 ביולי נהרגו 20 בני אדם ו-86 נפצעו. בין האתרים שנפגעו הייתה תחנת אמבולנסים, שבה נפצעו אנשי צוות רפואי . רצף התקיפות פוגע לא רק באוכלוסייה האזרחית, אלא גם ביכולת של מערכות החירום והרפואה לספק מענה — ומחדד את הדרישה האוקראינית לתגבור מערכות ההגנה האווירית ולמיירטים מערביים .
המתקפה חשפה את המחיר האנושי והאסטרטגי של המחסור במיירטי פטריוט: קייב ספגה פגיעה רחבה באזורים אזרחיים, שגרירות של מדינה החברה בנאט״ו ניזוקה, ותשתית חיונית של שירותי החירום העירוניים נפגעה. במקביל, העובדה שרק אחד מתוך 27 הטילים הבליסטיים יורטו הפכה את אספקת המיירטים לאחד הנושאים הדחופים ביותר עבור אוקראינה ושותפותיה.