| מאפיין | נתון מדווח |
|---|---|
| אורך | כ־5 מטרים |
| משקל | כ־115 ק״ג |
| ראש קרבי | 20–150 ק״ג; דווח גם על ראש נפץ רסס־נפיץ מדגם OFBCh-150 |
| מהירות שיוט | 520–560 קמ״ש |
| מהירות מרבית | 620–650 קמ״ש |
| טווח | 350–500 ק״מ, בהתאם למקור |
| הנעה | מנוע סילון סיני Swiwin SW800Pro, שמחירו המקוון מוערך בכ־16 אלף דולר |
| ניווט ותקשורת | מערכת ניווט אינרציאלית, ככל הנראה ממקור סיני, ומודול טלמטריה RFD900x או חיקוי סיני שלו |
המקורות אינם מציגים נתון אחיד לכל הגרסאות. בדיווחים שונים הטווח נע בין 350–400 ק״מ לבין 500 ק״מ, והמשקל המיוחס לראש הקרבי משתנה אף הוא. הפערים עשויים לשקף שינויים בין דגמי 2025 לדגמי 2026, ולא בהכרח סתירה טכנית אחת .
אחת התכונות שצוינו היא יכולתו לבצע פניות חדות יותר מטילי שיוט רוסיים סטנדרטיים, כגון Kh-101 ו־3M-14, תוך שמירה על מסלול טיסה אופייני לטיל שיוט .
הבנדרול ממחיש כיצד תעשיית הנשק הרוסית ממשיכה להישען על שרשראות אספקה בינלאומיות למרות הסנקציות. לפי תיעוד המודיעין האוקראיני, בטיל נמצאו יותר מ־20 רכיבים מתוצרת זרה וכ־20 מיקרו־שבבים שמקורם בכ־30 חברות .
בין הרכיבים שזוהו:
לפי הדיווחים, חלק ניכר מהרכיבים הגיע לרוסיה דרך רשת הפצה מקומית בשם «Chip and Dip» . בנוסף, השוואה בין דגמי 2025 לדגמי 2026 הצביעה על שינויים משמעותיים בתכנון — סימן לכך שהטיל ממשיך לעבור שדרוגים גם לאחר כניסתו לשימוש .
הבנדרול תוכנן לשימוש מכמה פלטפורמות:
כ־25 קבלני משנה רוסיים משתתפים בייצור המערכת .
עד סוף יולי 2026, הבנדרול שימש בחלק ניכר מהתקיפות הרוסיות על תשתיות המזון באזור אודסה. לפי דיווח אחד, כ־80% מהתקיפות נגד תשתיות המזון של אודסה ביוני וביולי בוצעו באמצעות הטיל, מתוך 16 תקיפות שתועדו בתקופה זו .
הפגיעה אינה מסתכמת בנזק לתשתיות. נמלי הים השחור הם נתיב מרכזי לייצוא התבואה האוקראינית, ולכן כל פגיעה בהם משפיעה על שרשרת שלמה: מסופים, מסילות רכבת, ספינות וסוחרים.
לפי דיווחי Reuters:
הבנדרול טס בגובה נמוך ובעל חתימת מכ״ם קטנה יחסית, ולכן הוא עלול להיות קשה לגילוי וליירוט . עלותו הנמוכה היא חלק מרכזי מהמשוואה: רוסיה יכולה לשגר מספרים גדולים של טילים ולנסות להעמיס על מערכי ההגנה האווירית.
אוקראינה מפעילה נגד איומים כאלה מערכות מערביות, בהן NASAMS, IRIS-T ו־Patriot, לצד מערכות סובייטיות ותיקות. אולם כאשר טיל זול נשלח במטחים, יחס העלות בין המיירט למטרה עלול לפעול לטובת התוקף. אין פירוש הדבר שכל שיגור מצליח, אלא שההתמודדות דורשת לא רק יירוטים אלא גם פגיעה בשרשרת הייצור והשיגור.
אוקראינה מתמודדת עם האיום בכמה מסלולים במקביל:
הסיפור של הבנדרול אינו רק סיפור על טיל חדש. הוא מדגים את השינוי במלחמת ההתשה: נשק פשוט וזול יחסית, שניתן לייצר בכמויות, עשוי ליצור לחץ אסטרטגי גדול כאשר הוא מכוון שוב ושוב לתשתית חיונית. כל עוד רכיבים מסחריים זרים ממשיכים להגיע לרוסיה, המאבק בשרשרת האספקה יהיה חלק בלתי נפרד מהניסיון האוקראיני לצמצם את האיום.