FIFA Forward Enterprise: התוכנית למכירת נתח מהמונדיאל שהפכה את עולם הכדורגל נגד פיפ״א

על פי התוכנית, פיפ״א הייתה שומרת על השליטה בגוף החדש. אולם עבור מתנגדיה, עצם העברת זכויות השידור, החסויות, הכרטיסים, הרישוי והפקת הטורנירים לחברה מסחרית עם משקיעים פרטיים הייתה צעד מרחיק לכת — ואולי בלתי הפיך.

בתוך ארבעה ימים: ההתנגדות הופכת למרד עולמי

כבר ב-1 באוגוסט, ארבעה ימים בלבד לאחר ההכרזה, הלחץ על אינפנטינו הפך את התוכנית לבלתי אפשרית מבחינה פוליטית ומעשית. הנשיא זנח אותה, ופיפ״א אישרה כי היא מבטלת את FFE .

ההתנגדות לא הגיעה מגורם יחיד. היא נבנתה במהירות יוצאת דופן לאורך כל שרשרת הכדורגל — מהקונפדרציות האזוריות, דרך ההתאחדויות הלאומיות והמועדונים הגדולים ועד גורמים מתוך פיפ״א עצמה.

UEFA: איום בחרם על כל מפעלי פיפ״א

UEFA הייתה המתנגדת החריפה והמהירה ביותר. הגוף המנהל את הכדורגל האירופי הודיע כי יחרים את כל תחרויות פיפ״א אם התוכנית תצא לפועל. UEFA כינתה את המהלך "חסר אחריות" וטענה כי "נשמת הכדורגל והממשל שלו אינם עומדים למכירה" .

בישיבות חירום תיארה UEFA את ההצעה כחציית "קו מסוכן". 55 ההתאחדויות החברות בה התייצבו פה אחד נגד התוכנית . משמעות האיום הייתה דרמטית: ללא הנבחרות האירופיות, גביע העולם ותחרויות פיפ״א אחרות היו מתקשות לשמור על הלגיטימיות הספורטיבית והמסחרית שלהן.

CONCACAF וה-AFC מצטרפות

גם CONCACAF, הקונפדרציה של צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים, דחתה את התוכנית לאחר ישיבת חירום ב-30 ביולי 2026 . בכך הצטרפו 41 ההתאחדויות שלה לגוש ההתנגדות שהובילה UEFA.

הקונפדרציה האסייתית, AFC, הביעה אף היא דאגה עמוקה ואמרה כי הופתעה מהמהלך וכי לא נועצה בו מראש . עבור הקונפדרציות, הבעיה לא הייתה רק הכנסת הון פרטי לכדורגל, אלא גם הדרך שבה פיפ״א קידמה את ההצעה — ללא התייעצות מספקת עם הגופים שאמורים לאשר אותה.

המועדונים הגדולים: מי נושא בסיכון ומי מקבל את ההכנסות?

ברמת המועדונים, ריאל מדריד ויובנטוס הצטרפו רשמית למחנה המתנגדים ב-31 ביולי, לפי דיווח של בלומברג. טענתן המרכזית הייתה שלפיפ״א אין סמכות משפטית או חוקתית להפריד את הפעילות המסחרית שלה, להעביר אליה את זכויות התחרויות ולמכור חלק ממנה למשקיע חיצוני .

גורמים בכירים בכדורגל הגרמני, בהם נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית ברנד נוינדורף, הגדירו את התוכנית "מתקפה ישירה על הכדורגל" ואף כינו אותה "דוחה". מועדוני הבונדסליגה התיישרו עם קו ההתנגדות .

מאחורי העמדה הזו עומדת שאלה כלכלית בסיסית: מי משלם את המחיר כאשר הכדורגל הבינלאומי מתרחב? המועדונים טוענים שהם נושאים בעלויות המעשיות — פציעות של שחקנים, תשלום שכר בתקופות של זימונים לנבחרות, עומס משחקים ופגיעה בלוחות הזמנים — אך אינם מקבלים חלק הוגן מהתמורה המסחרית .

לכן, מבחינתם, הכנסת משקיעים פרטיים לזכויות התחרויות עלולה להעמיק את הבעיה: המשקיעים יקבלו חשיפה להכנסות, בעוד שהמועדונים ימשיכו לשאת בחלק ניכר מהסיכונים.

ההתנגדות מתוך פיפ״א: התפטרותו של קרלוס קורדיירו

הסימן המדאיג ביותר עבור אינפנטינו הגיע מתוך המעגל הקרוב אליו. קרלוס קורדיירו, יועץ בכיר לנשיא פיפ״א ולשעבר נשיא התאחדות הכדורגל של ארצות הברית, שהתמנה גם לחבר בוועדת הבית הלבן לקראת גביע העולם, התפטר מתפקידו באופן מיידי ב-31 ביולי 2026 .

קורדיירו כינה את התוכנית "עסקה גרועה עבור הכדורגל" והבהיר כי לא היה מעורב בגיבושה וכי הוא מתנגד לה "באופן חד-משמעי" . הוא היה הבכיר הראשון מתוך פיפ״א שהתפטר במחאה על ההצעה .

ההתפטרות הפכה את הוויכוח ממחלוקת בין פיפ״א לגופים חיצוניים למשבר פנימי. היא גם ערערה את הטענה שהתוכנית מייצגת הסכמה רחבה בתוך הנהגת הארגון.

שלוש הטענות המרכזיות נגד FFE

1. האם פיפ״א בכלל מוסמכת למכור את הפעילות המסחרית?

ריאל מדריד, יובנטוס ומועדונים נוספים טענו כי פיפ״א אינה יכולה להעביר באופן חד-צדדי את הזכויות המסחריות של גביע העולם ותחרויות הנבחרות לגוף פרטי למטרות רווח ולמכור בו מניות .

לפי ההיגיון הזה, פיפ״א היא בראש ובראשונה התאחדות של חברות-התאחדויות, ולא תאגיד בעלים רגיל. זכויות גביע העולם מוחזקות בנאמנות עבור ההתאחדויות החברות ועבור קהילת הכדורגל הרחבה — ולכן, לטענת המתנגדים, פיפ״א אינה יכולה להתייחס אליהן כנכס פרטי שלה בלבד.

2. המועדונים נושאים בעלויות, אך עלולים להישאר מחוץ להכנסות

המועדונים טענו שהם מממנים את שכר השחקנים, מחזיקים בזכויותיהם וסופגים את ההשלכות כאשר שחקנים נפצעים או נעדרים בגלל משחקי נבחרת. במקביל, הם מתמודדים עם לוחות משחקים צפופים יותר ויותר .

מכירת נתח למשקיעים פרטיים, לטענתם, עלולה להרחיק אותם עוד יותר ממקורות ההכנסה של התחרויות — בלי להפחית את הסיכונים שהם נושאים בהם.

3. חוסר שקיפות ועקיפת מנגנוני הממשל

הקונפדרציות טענו כי פיפ״א לא התייעצה איתן לפני פרסום ההצעה . מתנגדים נוספים סברו כי הצעת תשלום ישירה של 20 מיליון דולר לכל התאחדות חברה עלולה להפעיל לחץ על ההתאחדויות לאשר את המהלך, במקום לאפשר דיון מסודר ושקוף .

גם זהות המשקיע הפוטנציאלי הגבירה את הביקורת. קבוצת המשקיעים הייתה צפויה להיות מובלת על ידי ג׳ושוע קושנר, אחיו של ג׳ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ. חברת ההשקעות שלו, Thrive Eternal, המזוהה עם Thrive Capital, הייתה צפויה להוביל את רכישת נתח המיעוט ב-FFE .

הקשר המשפחתי עורר טענות לפוליטיזציה של העסקה. מקור המקורב ל-Thrive Capital דחה את הטענות ואמר כי לג׳ושוע קושנר אין קשר לבית הלבן .

למה התוכנית קרסה כל כך מהר?

עד 1 באוגוסט הצטברו יחד כמה מוקדי לחץ: התנגדות מאוחדת של קונפדרציות אזוריות, איום ממשי של UEFA בחרם, שאלות משפטיות מצד מועדונים רבי-השפעה והתפטרות מתוך המעגל הבכיר של אינפנטינו.

כל אחד מהגורמים הללו היה מקשה על אישור התוכנית. השילוב ביניהם הפך אותה לבלתי ניתנת לביצוע. פיפ״א לא נסוגה בגלל יריב יחיד, אלא משום שחלקים נדירים של עולם הכדורגל — מאירופה ועד צפון אמריקה ואסיה, ומהמועדונים הגדולים ועד גורמים בתוך הארגון — התייצבו באותו צד.

בסופו של דבר, FIFA Forward Enterprise הייתה הצעה פיננסית שניסתה להפוך את הנכסים המסחריים של הכדורגל העולמי למנוע השקעה חדש. בתוך ימים ספורים היא הפכה למבחן על שאלה עמוקה יותר: מי באמת מחזיק בזכויות על המשחק — הגוף שמנהל אותו, ההתאחדויות, המועדונים, השחקנים או הציבור שמממן וצופה בו?

ב-1 באוגוסט 2026 התשובה המעשית הייתה ברורה: פיפ״א נסוגה, והעסקה נגנזה .