יפן ביצעה ביום חמישי, 30 ביולי, התערבות של מכירת דולרים ורכישת ין — הראשונה שלה מזה שלושה חודשים — לאחר שהמטבע היפני צנח לשפל של כמעט ארבעה עשורים, סמוך ל-163 ין לדולר .
גם הרשויות בדרום קוריאה התערבו בשוק ורכשו וון. מקורות תיארו את המהלך כפעולה מתואמת וחריגה, שייתכן שכללה גם את ארה״ב, ושלחה מסר משותף לסוחרים המהמרים נגד המטבעות האסייתיים .
במקביל לפעולה היפנית ביום חמישי, גורמים אמריקאיים ביצעו ״בדיקות שערים״ — צעד שנתפס כאיתות מקדים להתערבות — וביום שישי עברו, לפי הדיווחים, לרכישות ישירות של ין .
הין התחזק בפתאומיות לאחר ההתערבות היפנית. הוא זינק בשיעור של עד 3.3% מול הדולר — העלייה היומית החדה ביותר שלו זה כמעט שנתיים — ונגע לזמן קצר ברמה של כ-158 ין לדולר . מוקדם יותר באותו שבוע נסחר הין סביב 163 לדולר, ואף הגיע לשפל של 163.99 — הנמוך ביותר זה כמעט 40 שנה .
בהמשך, במהלך המסחר באסיה ביום שישי, הדולר התאושש חלקית ועלה ב-0.45% לכ-160.175 ין. החשש מהתערבויות נוספות המשיך להחזיק את הסוחרים במתח .
אין עדיין אישור רשמי לסכום שמשרד האוצר האמריקאי הוציא בהתערבות ביום שישי. גם ההתערבות היפנית תוארה כ״עצומה״, אך הסכום המדויק לא פורסם .
המהלך מגיע לאחר שיפן רכשה ין בהיקף של כ-70 מיליארד דולר בחודשים אפריל ומאי 2026 .
בנק יפן הותיר ביום שישי את הריבית המרכזית ללא שינוי, ברמה של 1.0%, בהחלטה שהתקבלה ברוב של 8 מול 1 . חבר הוועדה חג׳ימה טקאטה היה המתנגד היחיד והציע להעלות את הריבית מיד ל-1.25% .
לצד הותרת הריבית, הבנק שידר עמדה תקיפה יותר: הוא שיפר את תחזית הצמיחה והזהיר לראשונה כי האינפלציה הבסיסית עלולה לחרוג מיעד ה-2% שלו .
ההתערבות בשוק המט״ח והמסר הניצי של הבנק המרכזי נועדו להתמודד עם חולשתו המתמשכת של הין, שהגדילה את עלויות היבוא של יפן. הלחץ הוחרף בעקבות זינוק במחירי האנרגיה על רקע המלחמה באיראן .