ההתרחבות הבריטית היא חלק מצמיחה בינלאומית רחבה יותר: Geek+ מדווחת על יותר מ-1,400 פרויקטים ביותר מ-40 מדינות, ועל כך ששווקים מחוץ לסין אחראים ליותר מ-75% מהכנסותיה . ב-2022 פתחה החברה מטה בריטי ומרכז חדשנות רובוטי בפארק Sci-Tech Daresbury; לפחות 30 עובדים הוצבו במדינה .

למה בריטניה מאמצת את הרובוטים?

מחסור בעובדים

הסיבה הראשונה היא פשוטה: למפעילי מחסנים קשה לגייס ולשמר עובדים. דו״ח Skills England לשנת 2026 מצא שיותר מרבע מהמשרות הפנויות קשות לאיוש בשל מחסור בכישורים . במקביל, מחקר של לשכות המסחר הבריטיות מצא כי 67% מהמעסיקים מדווחים על מחסור בכישורים בשוק שלהם .

גם שינויים בעקבות הברקזיט החריפו את הלחץ בענף. לפי הערכות שצוטטו בדיווחים על שוק הלוגיסטיקה, כ-125 אלף עובדים מהאיחוד האירופי עזבו את תחום הלוגיסטיקה . לכך נוספו עלויות העסקה גבוהות יותר, כולל העלייה בתשלומי ביטוח לאומי של המעסיקים, שתרמה להפיכת הרובוטים לחלופה כדאית יותר בחלק מהפעילות .

פערי פריון ואימוץ טכנולוגי איטי

הגורם השני הוא הפריון. לפי נתוני ה-OECD שפורסמו ב-2026, בריטניה מתמודדת כבר שנים עם פערים בפריון, עם הפצה איטית של טכנולוגיות בין חברות ותעשיות ועם קושי להפוך חדשנות לשיפור רחב בתפוקה . מחסנים רבים במדינה עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים של אוטומציה, ולכן הם מייצגים שוק גדול עבור ספקיות כמו Geek+ .

הפוטנציאל הכלכלי משמעותי: הערכות OECD שהובאו במסמך ממשלתי בריטי מצביעות על אפשרות לתוספת של 0.4–1.2 נקודות אחוז לצמיחת פריון העבודה השנתית בעשור הקרוב, אם אימוץ הבינה המלאכותית יואץ . אולם המספרים האלה אינם הבטחה אוטומטית. כדי שהטכנולוגיה תתרום לפריון, עסקים צריכים להשקיע גם בתשתיות, בהכשרה ובשילוב נכון בין עובדים למערכות אוטומטיות.

מה מדאיג את האיגודים?

האיגודים אינם מתנגדים בהכרח לכל אוטומציה, אך הם מבקשים לוודא שהרווחים ממנה לא יבואו על חשבון העובדים בלבד.

• סכנת אובדן משרות: איגוד GMB הזהיר כי תוכנית הרובוטיקה של Asda עלולה לסכן עד 1,000 משרות במחסנים. רייצ׳ל וילקינס, נציגת האיגוד, אמרה כי מצב שבו אלף בני אדם מאבדים את עבודתם ומוחלפים ברובוטים נשמע כמו תרחיש מסרט מדע בדיוני דיסטופי .
• ספקנות כלפי הטענה ש״אף אחד לא מפוטר״: במקרה של רשת ספורט שדיווחה על שילוש היעילות במחסן לאחר הכנסת רובוטים, החברה טענה שלא אבדו משרות. עם זאת, נציגי עובדים הטילו ספק בטענה והזכירו כי במקרים רבים המטרה הסופית של האוטומציה היא החלפת עובדים .
• חרדה מפני בינה מלאכותית ומעקב: בסקר של GMB בקרב 5,000 חברים, כמעט מחצית מהמשיבים אמרו שהם חוששים שבינה מלאכותית תיקח את עבודתם. מעט פחות מ-30% דיווחו שמעסיקיהם כבר הטמיעו טכנולוגיות AI .
• דרישה להשפעה על ההחלטות: האיגודים קוראים להרחיב את המשא ומתן הקיבוצי כך שיכלול הכנסת טכנולוגיות חדשות, ולשלב נציגי עובדים בהסכמים ענפיים הנוגעים לאוטומציה .

מבחינת העובדים, השאלה אינה רק אם הרובוטים יעבדו מהר יותר. היא גם מי יקבע אילו תפקידים יישארו, מי יקבל הכשרה מחדש, כיצד ייאסף מידע על ביצועים — ומי ייהנה מהחיסכון.

כיצד משתלב המהלך באיסור האמריקאי?

ב-28 ביולי 2026 הודיעה ועדת התקשורת הפדרלית של ארה״ב, ה-FCC, על הגבלות על יבוא דגמים סיניים חדשים של רובוטים דמויי אדם ורובוטים בעלי ארבע רגליים. המוצרים נוספו ל-Covered List, רשימת ציוד שהרשויות האמריקאיות מגדירות כסיכון בלתי מקובל לביטחון הלאומי . ההחלטה נומקה, בין היתר, בחששות מסייבר, מאיסוף מידע ומהאפשרות לפגיעה בתשתיות קריטיות, והיא משתלבת במאמץ רחב יותר לעודד ייצור טכנולוגיות מתקדמות בתוך ארה״ב .

האיסור אינו חל ישירות על מוצרי הליבה של Geek+. החברה מתמקדת ברובוטים ניידים אוטונומיים ובמערכות שינוע, אחסון וליקוט במחסנים — לא ברובוטים דמויי אדם או ברובוטים דמויי בעלי חיים. לכן, ההתרחבות שלה בבריטניה אינה נעצרת בגלל ההחלטה האמריקאית.

עם זאת, המשמעות הגיאופוליטית רחבה יותר. ארה״ב נוקטת קו של צמצום התלות בטכנולוגיה סינית, בעוד שבריטניה ממשיכה לאפשר לספקיות סיניות להשתלב בתשתיות הקמעונאות והלוגיסטיקה שלה. כך נוצר פיצול בין שווקים מערביים: אותה חברה יכולה להיתפס כספקית יעילה וחשובה בבריטניה, אך להיתקל בסיכון רגולטורי גובר בארה״ב.

עבור Geek+, המצב עשוי להפוך את בריטניה ואת אזור EMEA — אירופה, המזרח התיכון ואפריקה — לחשובים עוד יותר מבחינה אסטרטגית. אבל הוא גם מחדד את הסיכון: ככל שרובוטיקה הופכת לחלק מתשתיות המחסנים, שרשראות האספקה והכלכלה הדיגיטלית, כך ההחלטה מי מייצר את המכונות ומי שולט בנתונים הופכת משיקול עסקי בלבד לשאלה של ביטחון לאומי ומדיניות תעשייתית.

ההתרחבות הבריטית היא חלק מצמיחה בינלאומית רחבה יותר: Geek+ מדווחת על יותר מ-1,400 פרויקטים ביותר מ-40 מדינות, ועל כך ששווקים מחוץ לסין אחראים ליותר מ-75% מהכנסותיה . ב-2022 פתחה החברה מטה בריטי ומרכז חדשנות רובוטי בפארק Sci-Tech Daresbury; לפחות 30 עובדים הוצבו במדינה .

למה בריטניה מאמצת את הרובוטים?

מחסור בעובדים

הסיבה הראשונה היא פשוטה: למפעילי מחסנים קשה לגייס ולשמר עובדים. דו״ח Skills England לשנת 2026 מצא שיותר מרבע מהמשרות הפנויות קשות לאיוש בשל מחסור בכישורים . במקביל, מחקר של לשכות המסחר הבריטיות מצא כי 67% מהמעסיקים מדווחים על מחסור בכישורים בשוק שלהם .

גם שינויים בעקבות הברקזיט החריפו את הלחץ בענף. לפי הערכות שצוטטו בדיווחים על שוק הלוגיסטיקה, כ-125 אלף עובדים מהאיחוד האירופי עזבו את תחום הלוגיסטיקה . לכך נוספו עלויות העסקה גבוהות יותר, כולל העלייה בתשלומי ביטוח לאומי של המעסיקים, שתרמה להפיכת הרובוטים לחלופה כדאית יותר בחלק מהפעילות .

פערי פריון ואימוץ טכנולוגי איטי

הגורם השני הוא הפריון. לפי נתוני ה-OECD שפורסמו ב-2026, בריטניה מתמודדת כבר שנים עם פערים בפריון, עם הפצה איטית של טכנולוגיות בין חברות ותעשיות ועם קושי להפוך חדשנות לשיפור רחב בתפוקה . מחסנים רבים במדינה עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים של אוטומציה, ולכן הם מייצגים שוק גדול עבור ספקיות כמו Geek+ .

הפוטנציאל הכלכלי משמעותי: הערכות OECD שהובאו במסמך ממשלתי בריטי מצביעות על אפשרות לתוספת של 0.4–1.2 נקודות אחוז לצמיחת פריון העבודה השנתית בעשור הקרוב, אם אימוץ הבינה המלאכותית יואץ . אולם המספרים האלה אינם הבטחה אוטומטית. כדי שהטכנולוגיה תתרום לפריון, עסקים צריכים להשקיע גם בתשתיות, בהכשרה ובשילוב נכון בין עובדים למערכות אוטומטיות.

מה מדאיג את האיגודים?

האיגודים אינם מתנגדים בהכרח לכל אוטומציה, אך הם מבקשים לוודא שהרווחים ממנה לא יבואו על חשבון העובדים בלבד.

• סכנת אובדן משרות: איגוד GMB הזהיר כי תוכנית הרובוטיקה של Asda עלולה לסכן עד 1,000 משרות במחסנים. רייצ׳ל וילקינס, נציגת האיגוד, אמרה כי מצב שבו אלף בני אדם מאבדים את עבודתם ומוחלפים ברובוטים נשמע כמו תרחיש מסרט מדע בדיוני דיסטופי .
• ספקנות כלפי הטענה ש״אף אחד לא מפוטר״: במקרה של רשת ספורט שדיווחה על שילוש היעילות במחסן לאחר הכנסת רובוטים, החברה טענה שלא אבדו משרות. עם זאת, נציגי עובדים הטילו ספק בטענה והזכירו כי במקרים רבים המטרה הסופית של האוטומציה היא החלפת עובדים .
• חרדה מפני בינה מלאכותית ומעקב: בסקר של GMB בקרב 5,000 חברים, כמעט מחצית מהמשיבים אמרו שהם חוששים שבינה מלאכותית תיקח את עבודתם. מעט פחות מ-30% דיווחו שמעסיקיהם כבר הטמיעו טכנולוגיות AI .
• דרישה להשפעה על ההחלטות: האיגודים קוראים להרחיב את המשא ומתן הקיבוצי כך שיכלול הכנסת טכנולוגיות חדשות, ולשלב נציגי עובדים בהסכמים ענפיים הנוגעים לאוטומציה .

מבחינת העובדים, השאלה אינה רק אם הרובוטים יעבדו מהר יותר. היא גם מי יקבע אילו תפקידים יישארו, מי יקבל הכשרה מחדש, כיצד ייאסף מידע על ביצועים — ומי ייהנה מהחיסכון.

כיצד משתלב המהלך באיסור האמריקאי?

ב-28 ביולי 2026 הודיעה ועדת התקשורת הפדרלית של ארה״ב, ה-FCC, על הגבלות על יבוא דגמים סיניים חדשים של רובוטים דמויי אדם ורובוטים בעלי ארבע רגליים. המוצרים נוספו ל-Covered List, רשימת ציוד שהרשויות האמריקאיות מגדירות כסיכון בלתי מקובל לביטחון הלאומי . ההחלטה נומקה, בין היתר, בחששות מסייבר, מאיסוף מידע ומהאפשרות לפגיעה בתשתיות קריטיות, והיא משתלבת במאמץ רחב יותר לעודד ייצור טכנולוגיות מתקדמות בתוך ארה״ב .

האיסור אינו חל ישירות על מוצרי הליבה של Geek+. החברה מתמקדת ברובוטים ניידים אוטונומיים ובמערכות שינוע, אחסון וליקוט במחסנים — לא ברובוטים דמויי אדם או ברובוטים דמויי בעלי חיים. לכן, ההתרחבות שלה בבריטניה אינה נעצרת בגלל ההחלטה האמריקאית.

עם זאת, המשמעות הגיאופוליטית רחבה יותר. ארה״ב נוקטת קו של צמצום התלות בטכנולוגיה סינית, בעוד שבריטניה ממשיכה לאפשר לספקיות סיניות להשתלב בתשתיות הקמעונאות והלוגיסטיקה שלה. כך נוצר פיצול בין שווקים מערביים: אותה חברה יכולה להיתפס כספקית יעילה וחשובה בבריטניה, אך להיתקל בסיכון רגולטורי גובר בארה״ב.

עבור Geek+, המצב עשוי להפוך את בריטניה ואת אזור EMEA — אירופה, המזרח התיכון ואפריקה — לחשובים עוד יותר מבחינה אסטרטגית. אבל הוא גם מחדד את הסיכון: ככל שרובוטיקה הופכת לחלק מתשתיות המחסנים, שרשראות האספקה והכלכלה הדיגיטלית, כך ההחלטה מי מייצר את המכונות ומי שולט בנתונים הופכת משיקול עסקי בלבד לשאלה של ביטחון לאומי ומדיניות תעשייתית.