לא דווח על נפגעים או על דליפת נפט. עם זאת, ה-CPC השעה מיד את כל טעינות הנפט הגולמי — בפעם השלישית ביולי .
האירוע לא היה תקלה נקודתית. ב-19 ביולי הותקפו המכליות Asia ו-Nissos Ios בזמן טעינה, והפעילות במסוף הופסקה . הטעינות חודשו לזמן קצר, אך ב-20 ביולי נפגעה המכלית NELSA בעת טעינה במתקן עגינה אחר, והפעילות הופסקה שוב .
לאחר חידוש חלקי של הטעינות בסביבות 27 ביולי, התקיפה ב-30 ביולי השביתה פעם נוספת את נתיב היצוא . לפי דיווחים, לפחות שש מכליות ששירתו את ה-CPC נפגעו בתקיפות ביולי, ובהן מכלית ששכרה שברון בתחילת החודש .
ה-CPC מוביל נפט מקזחסטן דרך שטחה של רוסיה אל חוף הים השחור, ומסוף נובורוסיסק הוא עורק היצוא המרכזי של המדינה. המסוף מטפל בכ-80% מהנפט הקזחי המיוצא דרך הים — וביותר מ-1% מאספקת הנפט העולמית .
כאשר המכליות אינן יכולות להיטען, הבעיה אינה נשארת בנמל. הזרמת הנפט אל המסוף נעצרת בהדרגה, מכלי האחסון מתמלאים, וחברות ההפקה נאלצות להאט את קצב הייצור. משרד האנרגיה של קזחסטן אישר כי חברות הנפט נדרשו להתאים את התפוקה היומית לאחר שהמכלים בנקודת היצוא הגיעו לקיבולתם .
ההשפעה הייתה חריפה במיוחד בשדה טנגיז, שדה הנפט הגדול במדינה המופעל בהובלת שברון. עד 23 ביולי ירדה תפוקתו ביותר ממחצית — לכ-400 אלף חביות ביום, לפי שני מקורות בתעשייה . קזחסטן גינתה את התקיפות וטענה כי הן פוגעות באינטרסים הכלכליים שלה ובביטחון האנרגיה העולמי .
התקיפות משתלבות במערכה האוקראינית המתמשכת נגד תשתיות אנרגיה ונתיבי יצוא הקשורים לרוסיה. מבחינת קייב, מסוף הנמצא בשטח רוסיה ותשתית העוברת דרך המדינה עשויים להיתפס כחלק ממערך שמסייע לכלכלה הרוסית בזמן המלחמה.
אלא שבמקרה של ה-CPC, הנפט המועבר במסלול הוא בעיקר נפט קזחי, והמערכת כוללת גם השקעות וחברות אמריקניות. לכן, פגיעה בתשתית הרוסית אינה פוגעת רק ברוסיה: היא מסכנת גם מכליות זרות, את יצוא קזחסטן ואת האינטרסים המסחריים של בעלות ברית ושותפות של ארצות הברית.
במקביל, קייב הכחישה את האחריות לתקיפות האחרונות וטענה כי ייתכן שמדובר בפעולות דגל כוזב רוסיות — טענה שלא הוכחה באופן עצמאי .
התגובה האמריקנית הייתה ישירה. לפי דיווחים, ארצות הברית ביקשה מאוקראינה שלא לתקוף ספינות בים השחור שאינן קשורות לרוסיה, לאחר שמכלית ששכרה שברון נפגעה בתקיפה קודמת . גורמים אמריקניים הביעו חשש שהמשך התקיפות יפגע בפרויקטי אנרגיה בינלאומיים ובאינטרסים כלכליים של בעלות ברית .
האזהרה הועברה גם בערוץ דיפלומטי רשמי — demarche, כלומר מסר מחאה או אזהרה רשמי של משרד החוץ — בעקבות פגיעה באינטרסים אמריקניים וקזחיים בתשתיות היצוא דרך נובורוסיסק . חבר הקונגרס האמריקני ביל הויזנגה הזהיר בנפרד כי תקיפות נוספות נגד ה-CPC "לא יהיו נסבלות", וקרא לאוקראינה להתרחק מתשתיות יצוא לגיטימיות של בעלות ברית .
התקיפה השלישית ביולי ממחישה את הדילמה שנוצרה סביב המערכה בים השחור. מצד אחד, פגיעה בצומת אנרגיה ברוסיה עשויה לשבש מסלולים ותשתיות שהמלחמה הפכה לחשובים מבחינה אסטרטגית. מצד שני, כאשר הצומת משרת בעיקר נפט קזחי ומכליות בעלות דגלים זרים, התוצאה היא פגיעה במדינה שאינה צד ישיר למלחמה ובחברות מערביות הפעילות באזור.
עבור קזחסטן, המשמעות המיידית היא ירידה ביכולת היצוא והצורך לצמצם הפקה. עבור שוק האנרגיה, מדובר בסיכון נוסף לאספקה העוברת בנתיב יחיד ורגיש. ועבור וושינגטון, האירועים הפכו את ה-CPC מנקודת חיכוך צבאית לסוגיה דיפלומטית: ארצות הברית מבקשת מאוקראינה להבחין בין תשתית רוסית לגיטימית מבחינתה לבין נכסים, ספינות ויצוא הקשורים לבעלות בריתה.