הזינוק ביצוא, שהזניק את התעשייה הסינית ברבעון השני של השנה – במיוחד בתחומי האלקטרוניקה והבינה המלאכותית – החל לדעוך ביולי, תוך הסרת אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים . אנליסטים ציינו כי דעיכת היצוא היא הגורם הישיר לקריסת המדד . מדד המשנה להזמנות יצוא חדשות צנח חזרה לטריטוריה שלילית (49.0 לעומת 50.1 ביוני) . תופעת 'הקדמת ההזמנות', שבה חברות הקדימו משלוחים מחשש למכסים, התהפכה והותירה פער ייצור שהביקוש המקומי לא הצליח למלא .
הצריכה הפרטית נותרה חלשה, מגזר הנדל"ן ממשיך לדשדש, והאמון העסקי נמוך – כך שהביקוש המקומי לא הצליח לפצות על היצוא המתמתן . הסטטיסטיקאי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הואו ליהוי, ייחס את הירידה ישירות ל'ביקוש חלש' . חברת Capital Economics הצביעה על חולשה בביקוש למוצרים מקומיים, כולל בפעילות הבנייה . מדד המשנה להזמנות חדשות התכווץ לאחר שהתרחב ביוני (49.9 לעומת 51.2), והתפוקה ירדה לראשונה מזה חמישה חודשים (49.9 לעומת 51.4) . גם מדד ה-PMI הלא-תעשייתי (שכולל שירותים ובנייה) ירד ל-49.0, מה שמאשר שההאטה אינה מוגבלת למגזר התעשייתי בלבד .
המלחמה המתמשכת במזרח התיכון העלתה את עלויות התשומה של המפעלים, והגבירה את הלחץ על יצרנים שכבר סובלים מהתכווצות בהזמנות . דו"ח Trading Economics ציין את עלויות הייצור הגבוהות כגורם נוסף, לצד הביקוש החלש .
ביום 30 ביולי – יום לפני פרסום נתוני ה-PMI – התכנס הפוליטביורו הסיני והכיר בהאטה הכלכלית, אך נמנע מכל תוכנית תמריצים משמעותית .
ירידת ה-PMI ממחישה דילמה מבנית: היצוא, שהיה מנוע הצמיחה המרכזי ברבעון השני, מאט בדיוק בזמן שהביקוש המקומי נותר חלש מכדי להשתלט . הגישה הזהירה של הפוליטביורו מאותתת שבייג'ין אינה מוכנה להפעיל תמריצים שיכולים להחיות משמעותית את הביקוש המקומי, תוך העדפת צמיחה איטית יותר על פני הצטברות חובות נוספת . הבנק העולמי צופה שהצמיחה הסינית תאט ל-4.4% בשנת 2026 . נתוני יולי מסמנים מעבר מייצוב לרוח של הידרדרות מחודשת .