מדוע הזהב נסוג מ־4,100 דולר?

גם פרוטוקול ישיבת יוני נשמע ניצי והוביל את החוזים בשווקים לתמחר מחדש את הסיכוי להעלאת ריבית . במסיבת העיתונאים הראשונה של יו״ר הפד החדש, קווין וורש, נאמר כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית כבר בספטמבר אם האינפלציה תישאר גבוהה .

התגובה בשווקים הייתה מהירה: מדד הדולר התחזק ותשואת אג״ח האוצר האמריקאי ל־10 שנים עלתה, כאשר המשקיעים נערכו למדיניות מוניטרית הדוקה יותר . עבור זהב, שאינו מייצר ריבית או תזרים, מדובר ברוח נגדית ישירה. כאשר התשואות הריאליות עולות, אג״ח נעשות אטרקטיביות יותר; וכאשר הדולר מתחזק, הזהב — הנקוב בדולרים — מתייקר עבור קונים מחוץ לארה״ב .

HSBC הורידה בעקבות זאת את תחזית המחיר הממוצע לזהב ב־2026 ל־4,560 דולר לאונקיה, לעומת 4,864 דולר קודם לכן, וציינה במפורש את השינוי הניצי בציפיות למדיניות הריבית בארה״ב ואת התחזקות הדולר . גם גולדמן זקס קיצץ את תחזית סוף השנה שלו ב־500 דולר לאונקיה .

הנפט והעימות עם איראן פעלו נגד הזהב

החרפת העימות בין ארה״ב לאיראן העלתה את מחירי הנפט לשיא של תשעה שבועות, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר מעל 90 דולר לחבית . במבט ראשון, זה אמור היה להיות זרז קלאסי לזהב: מתיחות גיאופוליטית, חשש משיבושים באספקה וחיפוש אחר נכסי מקלט.

אלא שהמנגנון הכלכלי פעל בכיוון ההפוך. הזינוק במחירי הנפט חידש את החשש מאינפלציה רחבה יותר, ולכן העלה את תשואות האג״ח האמריקאיות, כשהשווקים החלו לצפות לתגובה תקיפה יותר מצד הפד . התשואות הגבוהות תמכו בדולר, וכך נוצר מעגל שפגע בזהב: זעזוע אנרגטי → חשש מאינפלציה → ציפיות לריבית גבוהה יותר → דולר חזק יותר → לחץ על הזהב .

במילים אחרות, זעזוע האנרגיה לא תפקד הפעם כמנוע ביקוש לנכס מקלט, אלא הידק את התנאים הפיננסיים ופעל נגד המתכת . אפילו ב־7 ביולי, לאחר שמשמרות המהפכה של איראן שיגרו טילים לעבר מכלית גז טבעי נוזלי קטארית במצר הורמוז, ירד הזהב בכ־1.1% — תזכורת לכך שהתגובה לזהב תלויה באופן שבו השווקים מפרשים את ההשלכות הכלכליות של הכותרת, ולא רק בחומרת הכותרת עצמה .

האיתותים הטכניים אישרו שהמגמה נפגעה

החולשה הטכנית החלה עוד לפני הירידה של יולי.

מרץ 2026: בגרף החודשי הופיעה תבנית של "בליעה דובית" — נר יורד גדול שמחק לחלוטין את העלייה של החודש הקודם. זו הייתה הסדק המבני הראשון, לאחר שהמוכרים גברו על הקונים בעוצמה .

יוני 2026: הזהב ירד מתחת לממוצע הנע ל־10 חודשים, רמת תמיכה ארוכת טווח שבה קונים נוטים להיכנס לשוק. הכישלון להחזיק מעליה אישר שינוי במגמה . במקביל, בדיקות של ממוצעים נעים הצביעו על איתות "מכירה חזקה" בכל טווחי הזמן המרכזיים, מ־MA5 ועד MA50 . בסוף יוני נסחר הזהב סביב 4,154 דולר, לאחר ירידה יומית של 1.28%, והיה בדרכו לרבעון הגרוע ביותר שלו זה 13 שנה .

הדחייה ביולי: הזהב ניסה לחזור מעל 4,100 דולר, אך נדחה באזור 4,185 דולר ולאחר מכן ירד שוב מתחת לרמה . הממוצע הנע ל־200 יום — אחת מרמות המפתח החשובות ביותר בניתוח הטכני של הזהב — עמד סביב 4,486 דולר, כ־320 דולר מעל מחיר הספוט. הפער הזה שיקף היחלשות משמעותית של התמונה בטווח הקצר .

הרמות החשובות להמשך: הממוצע הנע ל־20 חודשים, סביב 3,821 דולר, ורמת תיקון פיבונאצ׳י של 50% הן נקודות המבחן הטכניות הבאות . אנליסטים ציינו שירידה ברורה מתחת ל־4,000 דולר עלולה לפתוח את הדרך ל־3,950 ול־3,900 דולר .

מדוע המתיחות הגיאופוליטית לא הצילה את הזהב?

בנסיבות רגילות, מלחמה במזרח התיכון ומשבר אנרגיה היו צפויים להעלות את הזהב. אולם במקרה הזה, השילוב של פד ניצי, תשואות ריאליות גבוהות, דולר חזק ותמיכה טכנית שנשברה גבר על ביקוש המקלט . כל עלייה במחירי הנפט רק חיזקה מחדש את אותה שרשרת: זעזוע אנרגטי, חשש מאינפלציה, ציפיות לריבית גבוהה יותר, דולר חזק ולחץ על הזהב .

היו גם עליות קצרות. נתון מדד המחירים לצרכן ביוני, שירד ב־0.4%, ודוח תעסוקה חלש שבו נוספו 57 אלף משרות לעומת צפי של 110 אלף, הפחיתו את ההימורים על העלאת ריבית וסייעו לזהב להתאושש . אך העליות דעכו כאשר הנרטיב הניצי של הפד חזר למרכז הבמה. כלומר, העליות הללו נבעו בעיקר מציפייה שהפד לא יעלה ריבית — ולא מהחשש הגיאופוליטי עצמו.

מה המצב כעת?

בסוף יולי 2026 נסחר הזהב בטווח של כ־4,020–4,075 דולר לאונקיה — כ־28% מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם בינואר, סביב 5,595 דולר . המתכת התבססה בטווח מסחר, כאשר פוטנציאל העלייה נותר מוגבל כל עוד מסלול הריבית של הפד אינו ברור .

המשמעות למשקיעים היא שהכותרת הגיאופוליטית לבדה אינה מספיקה כדי להחזיר את הזהב למגמת עלייה. כדי שהלחץ ייחלש, השוק יצטרך לראות שינוי בציפיות לריבית, ירידה בתשואות או היחלשות של הדולר — ובמקביל, שיפור בתמונה הטכנית. עד אז, הזהב עשוי להמשיך להתבסס סביב רמות התמיכה הקריטיות, ובראשן 4,000 דולר.