מה הורה זלנסקי אחרי מתקפת הטילים והכטב״מים הגדולה של רוסיה?

מה המתקפה חושפת על מצבה האסטרטגי של אוקראינה?

1. רוסיה מנצלת את המחסור במיירטים בליסטיים

היקף הטילים במתקפה היה חריג, והערכות של Critical Threats Project קבעו כי רוסיה ביקשה לנצל במכוון את המחסור האוקראיני במיירטים נגד טילים בליסטיים . אוקראינה מסוגלת להתמודד עם חלק גדול מהכטב״מים באמצעות שיבוש אלקטרוני ומערכות זולות יחסית, אך טילים בליסטיים דורשים מיירטים יקרים ונדירים יותר — בעיקר מערכות מסוג פטריוט — שאינם זמינים לה בכמות מספקת.

2. קייב מחפשת חלופה להגנה סימטרית

הדגש של זלנסקי על "צעדים א־סימטריים" ועל פתרונות טכנולוגיים משקף הכרה בכך שאוקראינה אינה יכולה להמתין רק לעוד מערכות מערביות. התדרוך נועד לבחון דרכים לפיתוח מענה עצמאי ומהיר יותר לפערי ההגנה, במקביל להמשך הבקשות לסיוע מחוץ למדינה .

3. לרוסיה יש עדיין יתרון ביכולת לרכז אש

שיגור 358 כלי נשק בגל אחד ממחיש את יכולתה של מוסקבה לרכז מטחים גדולים ולנסות להרוות את מערך ההגנה האוקראיני. לפי חיל האוויר האוקראיני, הכוחות הצליחו להפיל או לשבש 320 מטרות, ובהן טיל בליסטי אחד, 54 טילי שיוט ו-265 כטב״מים . הנתונים מדגישים את הפער בין היכולת להתמודד עם כטב״מים לבין הקושי ליירט טילים בליסטיים.

4. הסיוע המערבי נותר חיוני — אך התסכול גובר

זלנסקי המשיך להשתמש במתקפה כדי להפעיל לחץ על בעלות הברית, כולל בפסגת נאט״ו ובשיחות עם מנהיגים זרים. הוא אמר כי אוקראינה מסוגלת להתמודד עם תחומים רבים בכוחות עצמה, אך בתחום ההגנה האווירית היא תלויה בנחישות של שותפותיה . הביקורת על אספקה "בלתי מספקת או מתעכבת" משקפת את המתח בין צורכי המלחמה המיידיים לבין קצב העברת המערכות.

5. הפגישה עסקה גם בהיערכות לתרחיש של מחסור מתמשך

ההחלטה לאשר באותו יום גם צעדים טכנולוגיים וגם רפורמות ביחידות החזית מצביעה על ניסיון להיערך למציאות שבה אספקת המיירטים מבעלות הברית תישאר מוגבלת. במילים אחרות, קייב ממשיכה לדרוש מערכות הגנה מתקדמות — אך במקביל מנסה לבנות פתרונות ארגוניים וטכנולוגיים שיקטינו את התלות במענה חיצוני .