כמה אורניום יצא מקונגו?

החוקרים מעריכים כי בין 2000 ל-2024 יוצאו מקונגו 2,000–5,000 טונות של אורניום טבעי, כשהוא משולב במשלוחים של קובלט הידרוקסיד — חומר ביניים המופק בתהליך עיבוד הקובלט .

מדובר בכמות משמעותית: לפי המחקר, היא עשויה להספיק להפקת חומר בקיע לכ-600–1,500 כלי נשק גרעיניים, או להפעלת כור גרעיני סטנדרטי מסוג מים קלים במשך 10–25 שנים .

אף שהיקף החומר גדול, פחות מ-10% ממנו, לפי ההערכה, דווח בפומבי והוכפף לאמצעי הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) . רוב המשלוחים נשלחו ככל הנראה לסין, שבה מרוכזים כ-95% מבתי הזיקוק לקובלט בעולם .

החוקרים מדגישים כי אין ראיות לכך שהאורניום יוצא בכוונה לצורכי ייצור נשק. עם זאת, מכיוון שלא דווח עליו, אין מגבלות רשמיות על השימוש העתידי בו .

האורניום שנשאר בפסולת הכרייה

המחקר מצביע גם על בעיה סביבתית: 1,000–4,000 טונות של אורניום הושלכו, לפי ההערכה, לפסולת הכרייה — החומר שנשאר לאחר הפקת ועיבוד העפרה .

האורניום מצוי שם בצורות כימיות ניידות, ולכן הוא עלול להתפשט באמצעות מי גשם או מי תהום. כך נוצרים סיכונים של שאיפת אבק רדיואקטיבי, זיהום מקורות מים וזיהום קרקע עבור עובדים וקהילות המתגוררות בסמוך למכרות .

חשיפה ממושכת למינונים נמוכים של קרינה, וכן שאיפת גז ראדון שנוצר מחומרים רדיואקטיביים, עלולות להעלות את הסיכון לסרטן ולבעיות בריאות נוספות בקרב עובדי המכרות . לפי דיווחים, הרשויות בקונגו מבקשות מימון מחו״ל להתקנת גלאי קרינה במשאיות היוצאות מהמדינה .

מדוע מדובר בסיכון ביטחוני?

כאשר אורניום אינו מדווח לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ואינו נמצא תחת אמצעי פיקוח רשמיים, אין מנגנון שמגביל את השימוש בו. החוקרים מזהירים כי חומר כזה עלול להגיע לתוכנית גרעין אזרחית או צבאית בלי פיקוח מתאים .

המשמעות אינה שהמחקר מצא תוכנית נשק או שימוש צבאי באורניום. הוא מצביע על כשל במעקב ובחשבונאות הגרעינית: חומר בעל פוטנציאל רגיש עבר בשרשרת מסחר בינלאומית שנועדה בעיקר להפיק ולייצא קובלט.

כדי להתחקות אחר המסלול, שילבו החוקרים נתונים על פיזור מינרלים, מידע גיאוכימי, רישומי מסחר לפי מכרה ומודלים כימיים של עיבוד קובלט . העבודה נשענת גם על מחקר מוקדם יותר שהוצג בפרינסטון באוקטובר 2025, ובחן כיצד אורניום וקובלט מופיעים יחד בעפרות באזור .

מה החוקרים מציעים לעשות?

מחברי המחקר קוראים לנקיטת כמה צעדים דחופים :

• לערוך ביקורת לאומית מקיפה של פעילות הכרייה בקונגו.
• לקבוע כללים חדשים להפרדת אורניום משרשרת האספקה של הקובלט.
• לבצע בדיקות שיטתיות של תכולת האורניום במשלוחי קובלט הידרוקסיד.
• לנטר את החשיפה לקרינה בקרב עובדי המכרות.
• להקים מנגנוני פיקוח שיבטיחו כרייה אחראית מבחינה סביבתית.
• לשפר בדחיפות את הרישום והמעקב אחר הפקת אורניום ומשלוחיו.
• בטווח הארוך, לעבד את הקובלט בתוך קונגו עד למצב מתכתי, במקום לייצא קובלט הידרוקסיד גולמי — צעד שעשוי למנוע את יציאתו של אורניום כחלק מחומר הביניים.

״על סמך הממצאים שלנו, יש צורך בביקורת לאומית מקיפה של פעילות הכרייה בקונגו ובכללים חדשים להפרדת האורניום משרשרת האספקה של הקובלט״, אמר פיליפ בהודעה של האוניברסיטה .

כמה אורניום יצא מקונגו?

החוקרים מעריכים כי בין 2000 ל-2024 יוצאו מקונגו 2,000–5,000 טונות של אורניום טבעי, כשהוא משולב במשלוחים של קובלט הידרוקסיד — חומר ביניים המופק בתהליך עיבוד הקובלט .

מדובר בכמות משמעותית: לפי המחקר, היא עשויה להספיק להפקת חומר בקיע לכ-600–1,500 כלי נשק גרעיניים, או להפעלת כור גרעיני סטנדרטי מסוג מים קלים במשך 10–25 שנים .

אף שהיקף החומר גדול, פחות מ-10% ממנו, לפי ההערכה, דווח בפומבי והוכפף לאמצעי הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) . רוב המשלוחים נשלחו ככל הנראה לסין, שבה מרוכזים כ-95% מבתי הזיקוק לקובלט בעולם .

החוקרים מדגישים כי אין ראיות לכך שהאורניום יוצא בכוונה לצורכי ייצור נשק. עם זאת, מכיוון שלא דווח עליו, אין מגבלות רשמיות על השימוש העתידי בו .

האורניום שנשאר בפסולת הכרייה

המחקר מצביע גם על בעיה סביבתית: 1,000–4,000 טונות של אורניום הושלכו, לפי ההערכה, לפסולת הכרייה — החומר שנשאר לאחר הפקת ועיבוד העפרה .

האורניום מצוי שם בצורות כימיות ניידות, ולכן הוא עלול להתפשט באמצעות מי גשם או מי תהום. כך נוצרים סיכונים של שאיפת אבק רדיואקטיבי, זיהום מקורות מים וזיהום קרקע עבור עובדים וקהילות המתגוררות בסמוך למכרות .

חשיפה ממושכת למינונים נמוכים של קרינה, וכן שאיפת גז ראדון שנוצר מחומרים רדיואקטיביים, עלולות להעלות את הסיכון לסרטן ולבעיות בריאות נוספות בקרב עובדי המכרות . לפי דיווחים, הרשויות בקונגו מבקשות מימון מחו״ל להתקנת גלאי קרינה במשאיות היוצאות מהמדינה .

מדוע מדובר בסיכון ביטחוני?

כאשר אורניום אינו מדווח לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ואינו נמצא תחת אמצעי פיקוח רשמיים, אין מנגנון שמגביל את השימוש בו. החוקרים מזהירים כי חומר כזה עלול להגיע לתוכנית גרעין אזרחית או צבאית בלי פיקוח מתאים .

המשמעות אינה שהמחקר מצא תוכנית נשק או שימוש צבאי באורניום. הוא מצביע על כשל במעקב ובחשבונאות הגרעינית: חומר בעל פוטנציאל רגיש עבר בשרשרת מסחר בינלאומית שנועדה בעיקר להפיק ולייצא קובלט.

כדי להתחקות אחר המסלול, שילבו החוקרים נתונים על פיזור מינרלים, מידע גיאוכימי, רישומי מסחר לפי מכרה ומודלים כימיים של עיבוד קובלט . העבודה נשענת גם על מחקר מוקדם יותר שהוצג בפרינסטון באוקטובר 2025, ובחן כיצד אורניום וקובלט מופיעים יחד בעפרות באזור .

מה החוקרים מציעים לעשות?

מחברי המחקר קוראים לנקיטת כמה צעדים דחופים :

• לערוך ביקורת לאומית מקיפה של פעילות הכרייה בקונגו.
• לקבוע כללים חדשים להפרדת אורניום משרשרת האספקה של הקובלט.
• לבצע בדיקות שיטתיות של תכולת האורניום במשלוחי קובלט הידרוקסיד.
• לנטר את החשיפה לקרינה בקרב עובדי המכרות.
• להקים מנגנוני פיקוח שיבטיחו כרייה אחראית מבחינה סביבתית.
• לשפר בדחיפות את הרישום והמעקב אחר הפקת אורניום ומשלוחיו.
• בטווח הארוך, לעבד את הקובלט בתוך קונגו עד למצב מתכתי, במקום לייצא קובלט הידרוקסיד גולמי — צעד שעשוי למנוע את יציאתו של אורניום כחלק מחומר הביניים.

״על סמך הממצאים שלנו, יש צורך בביקורת לאומית מקיפה של פעילות הכרייה בקונגו ובכללים חדשים להפרדת האורניום משרשרת האספקה של הקובלט״, אמר פיליפ בהודעה של האוניברסיטה .