על פי הודעותיו של טראמפ, מקור המעורה בפרטי השיחות, והצהרות של גורמים בחמאס, ההסכם המוצע כלל מספר מרכיבים מרכזיים:
עמימות משמעותית אפפה את ההכרזה: לא היה ברור אם חמאס וישראל עצמן צד להסכם שתיאר טראמפ. ה'ניו יורק טיימס' דיווח כי "לא הייתה תגובה מיידית מחמאס או מישראל" וכי לא היה ברור אם אחד הצדדים חתם על ההסכם .
ההתנגדות הישראלית הגיעה במהירות וברמות שונות בממשלה, ושיקפה פערים עקרוניים ארוכי שנים עם מתווה מועצת השלום.
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו העלתה התנגדויות כבר חודשים קודם לכן. בינואר 2026, לאחר שמועצת השלום הוקמה ללא מעורבות ישראלית, כינס ראש הממשלה ישיבה עם יועציו הבכירים ופרסם הודעה לפיה היוזמה "לא מתואמת עם ישראל וסותרת את מדיניותה" . בעקבות ההכרזה של טראמפ, אמר גורם ישראלי ל'טיימס אוף ישראל' כי הצעת מועצת השלום, בת 15 הנקודות, "אינה נותנת מענה הולם" לדרישות ירושלים ל"פירוז מוחלט, שמהווה תנאי מוקדם לכל תהליך" . גורם ישראלי אחר התייחס באור שלילי לאופטימיות ואמר כי כל הסכם שנתפס כתגמול לחמאס יהיה בלתי מתקבל על הדעת .
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הביע התנגדות נחרצת. ב-30 ביולי הוא הצהיר: "השמדת חמאס ועידוד הגירת פלסטינים הוא הפתרון היחיד בעזה שישראל מוכנה להיות שותפה לו" . הוא הכריז: "עם השטן, שדגלו הוא חורבננו... לא חותמים על הסכמים" . בן גביר כבר הצביע נגד כניסתו המוגבלת של כוח הייצוב הבינלאומי לעזה ב-27 ביולי, בטענה שחמאס לא מילא את התחייבויותיו לפירוק נשק .
ההתנגדות הישראלית הרחבה יותר נבעה ממספר גורמים: התחושה שמועצת השלום מדירה את ישראל מהחלטות מפתח, האמונה כי חמאס לא פירק את נשקו באופן אמיתי, והחשש שההסכם המוצע ישאיר את מבנה חמאס על כנו במקום להביא לחיסולו – עמדה בה החזיקו נתניהו ושותפיו הקואליציוניים זה מכבר .
נקודת מחלוקת מרכזית הייתה שהצדדים השונים תיארו את מצב המשא ומתן באופן שונה מאוד.
גורמים בחמאס אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) ב-30 ביולי כי הושג הסכם הנוגע לנשק הארגון ולנסיגה הדרגתית של כוחות ישראליים מעזה – אולם הם תיארו אותו כהסכם "שהושג מול ישראל", בסתירה ישירה לעמדה הרשמית הישראלית . בכיר בחמאס אמר כי התנועה מצפה שהמתווכות ומועצת השלום יבטיחו שישראל תעמוד בתנאי ההסכם .
המתווכות בקהיר דיווחו כי השיחות עדיין נמשכות וכי פרטי מפתח נותרו לא סגורים, מה שמרמז שההכרזה של טראמפ עלולה להיות מוקדמת ביחס להתקדמות הדיפלומטית בפועל .
בינתיים, תקיפות ישראליות נמשכו באותו היום של ההכרזה. רויטרס דיווחה כי תקיפות אוויריות ישראליות הרגו לפחות שלושה בני אדם, בהם שני ילדים, בעזה ב-30 ביולי, בזמן שהמתווכות קיימו שיחות חדשות עם מנהיגי חמאס . מועצת השלום עצמה סירבה להגיב מידית על תוכן ההכרזה של טראמפ .
מספר סוגיות קריטיות נותרו ללא מענה מיד לאחר ההכרזה:
ההכרזה של טראמפ ייצגה טענה דיפלומטית שאפתנית, אך הפער בין ההסכם המוצהר של הבית הלבן לבין המציאות בשטח – עם ממשלת ישראל מתנגדת, מתווכות שעדיין מנהלות משא ומתן ואלימות נמשכת – הדגיש את האתגרים העצומים העומדים בפני כל יוזמת שלום בעזה.
מועצת השלום הוקמה במסגרת תוכנית 20 הנקודות הרחבה יותר של טראמפ לסיום המלחמה בעזה, שנחשפה לראשונה בספטמבר 2025 . התוכנית חזתה גישה מדורגת לממשל, לשיקום ולביטחון לאחר המלחמה, כאשר מועצת השלום משמשת כגוף פיקוח בינלאומי . הוועדה המנהלת שלה כללה דמויות כמו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, חתנו של טראמפ ג'ארד קושנר, שר החוץ הטורקי וגורם קטארי – אך ללא נציגים ישראלים, החלטה שהזינה את ההתנגדות הישראלית המוקדמת . שאיפות התוכנית צומצמו משמעותית עוד קודם לכן, כאשר תוכנית השיקום המלאה לעזה הוחלפה בפרויקט פיילוט מצומצם של אזור הומניטרי .