אלא שההפוגה התערערה בלילה שבין שלישי לרביעי, 28–29 ביולי, לאחר שמשמרות המהפכה האסלאמיות באיראן שיגרו מטח פתע של טילים בליסטיים לעבר מתקנים צבאיים אמריקניים בירדן. בין היעדים היה בסיס מואפק א-סלטי, שבו פועלים אנשי פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) . צבא ארה״ב מסר כי כל הטילים במטח יורטו . גם ירדן דיווחה על יירוט חמישה טילים מעל שטחה .
האירוע האחרון הגיע זמן קצר לאחר מתקפה איראנית קודמת, ב-17 ביולי, שפגעה ביחידות מגורים מודולריות בבסיס ירדני והביאה למותם של שני חיילים אמריקניים .
ב-23 ביולי אמר הנשיא דונלד טראמפ לאתר Axios כי הוא שוקל ברצינות מתקפה רחבת היקף נגד איראן — גדולה יותר מהתקיפות שבוצעו במסגרת Operation Epic Fury. ״אני שוקל מתקפה עצומה. גדולה מאי פעם״, אמר .
למחרת נפגש טראמפ עם בכירי יועציו הצבאיים כדי לבחון את האפשרויות . ב-25 ביולי דיווח ה-New York Times כי הנשיא נמנע בשלב זה מהסלמה צבאית מיידית ומשמעותית .
אולם לאחר מתקפת הטילים האיראנית ב-29 ביולי, הטון השתנה. בריאיון ל-Fox News טראמפ הבטיח להכות באיראן ולהגביר את עוצמת התגובה. הוא אף אמר בעבר כי הוא ״קרוב״ להחלטה על יציאה למתקפה בסדר גודל חדש . לפי הדיווחים, טרם התקבלה החלטה סופית על מתקפה כזו.
ב-28–29 ביולי ביצעו ארה״ב וסעודיה תקיפות מדויקות משותפות במזרח עיראק נגד קבוצות חמושות המזוהות עם איראן, ובעיקר נגד יעדים של כוחות הגיוס העממי — ה-PMF, מסגרת-גג הכוללת מיליציות שיעיות, בהן קבוצות הנתמכות בידי טהראן .
סעודיה אמרה כי התקיפות היו תגובה למתקפות רחפנים על מתקני נפט בשטחה . לפי הדיווחים, לפחות 20 אנשי PMF נהרגו . ראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי, כינס את המועצה לביטחון לאומי לישיבת חירום וגינה את התקיפות כ״הסלמה מסוכנת״ .
המהלך פתח חזית עיראקית נוספת במלחמה המתפשטת בין ארה״ב לאיראן . עם זאת, גורם אמריקני הדגיש כי מתקפת הטילים האיראנית והתקיפות האמריקניות-סעודיות בעיראק לא היו בהכרח מבצע מתואם או תגובה ישירה זו לזו .
עומאן ממשיכה לתווך בין וושינגטון לטהראן בשיחות על פתיחתם מחדש של מצרי הורמוז. ב-27 ביולי מסרה עומאן כי השיחות ״מתקדמות״ וכי איראן משתתפת בהן .
חשוב להבחין בין מה שאושר לבין מה שטרם הוכח: המקורות שנאספו אינם מאמתים את הטענה שאיראן דחתה במפורש הצעה עומאנית לשליטה משותפת במצרים. הדיווח של NPR מצביע על כך שהמגעים נמשכו ושאיראן עצרה את תקיפות התגמול שלה בזמן ההפוגה — לא על דחייה של ערוץ התיווך העומאני .
לכן, הטענה בדבר דחיית הצעה לשליטה משותפת אינה מבוססת בשלב זה על ראיות שאומתו במקורות שנאספו.
ההסלמה אכן הפעילה לחץ מחודש על שוקי האנרגיה. כמה מהדיווחים תיארו את המלחמה כגורם שמערער שוב את שוקי האנרגיה, וקישרו בין התרחבות הלחימה לבין עלייה במחירי הנפט . גם כתבת Time מ-25 ביולי קישרה את ההסלמה לזינוק במחירי האנרגיה .
עם זאת, החיפוש שנאסף לא כלל אימות ייעודי של מחיר נפט ברנט ב-30 ביולי. לכן אי אפשר לאשר על סמך המקורות האלה בלבד שהמחיר חצה באותו יום את רף 100 הדולרים לחבית. הנתון עשוי להתיישב עם הלחץ בשווקים שנוצר בעקבות תקיפות חוזרות על תשתיות אנרגיה באזור המפרץ וה disruptions במצרי הורמוז, אך הוא לא אומת כאן באופן עצמאי.
הראיות שנאספו תומכות בקריסת ההפוגה, במתקפת הטילים האיראנית על כוחות אמריקניים בירדן, באיומי טראמפ להסלמה, בתקיפות ארה״ב וסעודיה בעיראק ובהמשך התיווך העומאני. מנגד, שתי טענות מרכזיות נותרו לא מאומתות: שאיראן דחתה הצעה לשליטה משותפת במצרי הורמוז, ושמחיר נפט ברנט חצה את רף 100 הדולרים ב-30 ביולי.