הביקוש מתעצם גם משום שבאירופה שיעור החדירה של מזגנים ביתיים נמוך יחסית — כ-3% עד 6% בלבד . לכן כל גל חום משמעותי מביא משקי בית רבים לרכוש מערכת קירור בפעם הראשונה.
אחד המוצרים שבלטו במיוחד הוא PortaSplit של מדיאה. מדובר במזגן נייד במבנה מפוצל, עם יחידה פנימית וחיצונית, שנועד להתמודד עם מגבלות התקנה ועם דרישות רגולטוריות המקובלות באירופה . בניגוד למערכת קבועה, הוא עשוי להתאים גם לדירות שבהן התקנת מזגן מסורתית מורכבת או אינה אפשרית.
הזינוק בביקוש אילץ את מדיאה להרחיב במהירות את הייצור ואת מערך השינוע:
כדי לקצר את זמני האספקה, החברה והספקים שלה משתמשים בשילוב של הובלה אווירית, רכבות מהירות ורכבות משא בקו סין–אירופה . חלקי חילוף ורכיבים משונעים גם הם בנתיבים מהירים יותר, במקום להסתמך רק על הובלה ימית.
המעבר למיזוג אינו רק שינוי בהרגלי הצריכה. כאשר מיליוני מזגנים מופעלים בו-זמנית בשעות החמות ביותר, הם מגדילים את עומס השיא על רשתות החשמל ועלולים להעלות את מחירי החשמל. באירופה, עומס הקירור מתווסף לאתגרים נוספים — בהם פגיעה אפשרית בתפוקת תחנות כוח עקב טמפרטורות גבוהות ומחסור במים לקירור .
שווייץ חוותה ב-2026 את גל החום הארוך ביותר שנמדד במדינה במסגרת סדרת מדידות מטאורולוגיות הנמשכת כ-160 שנה. בברן נרשמו 13 ימים טרופיים רצופים, ובבאזל נמדדו 39 מעלות .
לפי נתונים שצוטטו מהמדינה, מערכות קירור ואוורור אחראיות כיום לכמעט 11% מצריכת החשמל בשווייץ — לעומת כ-14% לצורכי חימום . מזגן מפוצל ממוצע צורך כ-700 עד 1,000 קוט"ש בשנה, בהתאם לאופן השימוש וליעילותו . בזמן גל חום, ההפעלה המקבילה של מערכות רבות מגדילה את העומס המקומי על הרשת.
עם זאת, קירור קיצי עשוי להשתלב בחלקו עם ייצור סולארי, שמגיע לשיאו בשעות שבהן הביקוש למיזוג עולה. הדבר אינו מבטל את הצורך בחיזוק הרשת, אך עשוי לסייע בהתמודדות עם עומסי היום .
המקורות הזמינים מתארים בעיקר את תפקידה של סין כמרכז הייצור והיצוא: מפעלים שעובדים מסביב לשעון, קווי ייצור שהוסבו או הורחבו ורכיבים שנשלחים במהירות לאירופה . אין בנתונים שסופקו הערכה כמותית של ההשפעה של הגברת הייצור הזו על מערכת החשמל הסינית. לכן אי אפשר לקבוע על בסיס המידע הקיים כמה חשמל נוסף נדרש בסין לייצור המזגנים או מה הייתה השפעתו על הרשת המקומית.
הזינוק האירופי הוא חלק ממגמה עולמית רחבה יותר. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA), צריכת החשמל העולמית לקירור חללים עברה 2,900 טרה-ואט-שעה ב-2025 — עלייה של כ-50% מאז 2015. בתרחיש המבוסס על המדיניות הנוכחית, היא צפויה לעבור 4,500 טרה-ואט-שעה עד 2035 .
הביקוש לאנרגיה לקירור גדל מאז שנת 2000 בקצב של כ-4% בשנה — בערך פי שניים מקצב הגידול בביקוש לאנרגיה לחימום . ב-2035 עשויה צריכת הקירור העולמית לגדול בכ-1,200 טרה-ואט-שעה נוספים ביחס לרמות הנוכחיות .
בתרחיש המדיניות המוצהרת של IEA, צריכת החשמל בשעות השיא צפויה לגדול בכ-40% עד 2035, כאשר הקירור הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך . דוח Energy Technology Perspectives 2026 מציין גם כי שיעור הבעלות העולמי של משקי בית על מזגנים שילש את עצמו מאז 2000 והגיע לכ-40%, בעוד שצריכת החשמל לקירור יותר מהוכפלה .
המשמעות היא שמזגנים אינם עוד רק מוצר צריכה שמספק נוחות. הם הופכים לרכיב מרכזי בתכנון רשתות החשמל, לצד מרכזי נתונים, כלי רכב חשמליים והתחשמלות של התעשייה. האתגר לשנים הקרובות יהיה לספק קירור שמגן על בריאות הציבור — בלי להעמיס יתר על המידה על מערכות החשמל והאקלים.