מותה של מיי: כך הסתיים ניסוי בעריכת גנים בילדה בת שש — ומדוע איש לא סיפר על כך

החקירה פורסמה ב-23 ביולי 2026, וחשפה מקרה שמזכיר במובנים רבים את פרשת המדען הסיני חה ג'יאנקוי מ-2018 — אז נוצרו לראשונה בעולם תינוקות שעברו עריכת גנים. בשתי הפרשות עלו טענות לפעילות מחוץ למסגרות הפיקוח המקובלות ולמתן עדיפות למהירות וליוקרה מדעית על פני בטיחות המטופלים .

מה קרה למיי?

מיי סבלה מתסמונת Snijders Blok-Campeau, הפרעה גנטית נדירה של ההתפתחות העצבית, שעלולה לגרום לעיכוב התפתחותי ולקשיים קוגניטיביים — אך אינה נחשבת למחלה מסכנת חיים. לפי הדיווחים, מצבה הוגדר קל .

בסביבות 24 במרץ 2025 היא הפכה, לפי הדיווחים, לאדם הראשון בעולם שקיבל טיפול בעריכת גנים המכוון למוח. הטיפול ניתן בעירוי לעמוד השדרה, ובו טריליוני נשאים נגיפיים שנועדו להעביר לעצבּים עורך בסיס המבוסס על CRISPR, במטרה לתקן את המוטציה הגנטית .

בתוך ימים פיתחה מיי חום, הפסיקה לתת שתן וסבלה מירידה חדה במספר טסיות הדם. בדוח של בית החולים תוארה סיבת המוות ככל הנראה כמיקרואנגיופתיה תרומבוטית — היווצרות קרישי דם זעירים ומסוכנים — בעקבות תגובה חיסונית קשה לנשאים הנגיפיים. היא מתה כשבוע לאחר העירוי .

הוריה, שכונו בדיווחים "ג'ייסון" ו"לינדה", שילמו יותר מ-860 אלף דולר כדי לממן את פיתוח הטיפול ואת מתן הטיפול לבתם. מודל מימון זה, שתואר כמעין "שלם כדי להשתתף", לא נחשף במאמר שפורסם לאחר מכן ב-Nature . לפי עדויות המשפחה, הצוות הרפואי המעיט בסיכונים, כולל האפשרות שהטיפול יסתיים במוות .

מה הושמט מהמאמר המדעי?

בינואר 2025 — עוד לפני הטיפול במיי ומותה — הגיש מדען המוח זילונג צ'יו כתב יד ל-Nature, ובו תוצאות ניסויים בבעלי חיים שעליהן התבסס הטיפול בבני אדם . לאחר מותה של מיי עודכן כתב היד, ובפברואר 2026 פורסם המאמר בכתב העת, בכרך 651, בעמודים 785–795.

המאמר לא הזכיר את מיי, את הניסוי הקליני, את מותה, את המימון שהעמידה המשפחה או את סימני הבטיחות המדאיגים שעלו בניסויים בקופים . לפי הדיווחים, ההורים ביקשו מצ'יו שלא לפרסם את המאמר לאחר מות בתם — אך הוא המשיך בתהליך הפרסום .

גם הניסוי עצמו לא נרשם ב-ClinicalTrials.gov, מאגר הניסויים הקליניים של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, או במאגר הניסויים הקליניים הסיני . הוא נערך במסגרת המכונה "ניסוי ביוזמת חוקר" (IIT), בבית חולים יחיד. לפי המסגרת הזו, האישור הנדרש ניתן על ידי ועדת האתיקה הפנימית של בית החולים שינהואה, ללא אישור של הרשות הלאומית הסינית לתרופות (NMPA), הרגולטור הלאומי לתרופות במדינה .

סימני האזהרה שהופיעו כבר בניסויים בבעלי חיים

הניסויים המקדימים בקופים העלו סימני אזהרה חמורים: שלושה מתוך ארבעה קופים שקיבלו את אותו טיפול פיתחו תגובות קשות ונאלצו לעבור המתת חסד . לפי הדיווחים, המידע הזה לא הוצג להוריה של מיי באופן מספק לפני הטיפול .

בנוסף, המינון שניתן למיי היה גבוה מהטווח שנתמך בנתונים הפרה-קליניים הזמינים . למרות השילוב הזה של סיכונים, הטיפול ניתן לילדה במסגרת ניסוי ראשון מסוגו בבני אדם.

הפרות אתיות שעלו בפרשה

• השמטת אירוע קטלני ממאמר מדעי מרכזי: אי-דיווח על מותה של מטופלת במאמר שתיאר את הטיפול מעורר חשש להפרה ישירה של כללי השקיפות בניסויים קליניים ושל כללי האתיקה המקובלים בפרסום מדעי .
• עקיפת פיקוח ורישום: הניסוי לא דווח למאגרים המרכזיים ולא עבר בחינה של הרגולטור הלאומי לתרופות .
• ניגוד עניינים כספי: העובדה שההורים שילמו יותר מ-860 אלף דולר למימון הטיפול יצרה חשש לניגוד עניינים בסיסי — במיוחד אם לחוקרים היה תמריץ כספי או מקצועי להמשיך בניסוי למרות הסיכונים .
• התעלמות מתוצאות הניסויים בקופים: המשך לניסוי בילדה לאחר ששלושה מתוך ארבעה קופים נאלצו לעבור המתת חסד מצביע, לפי המבקרים, על כשל חמור בהערכת הסיכון .
• הסכמה מדעת שלא הייתה מלאה: המשפחה טענה שלא קיבלה מידע מספק על הסיכונים, ובהם תוצאות הניסוי בקופים והאפשרות לתגובה חיסונית קטלנית .

תגובת המוסדות

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'יאו טונג בשנגחאי, המפקח על בית החולים שינהואה, הודיע ב-26 ביולי 2026 כי הקים צוות מיוחד לביצוע "חקירה מקיפה". האוניברסיטה מסרה שתנקוט "צעדים חמורים" בהתאם לממצאים .

נכון לסוף יולי 2026, לא דווח כי זילונג צ'יו הושעה או הודח מתפקידו . רשויות הבריאות במחוז קנסו את בית החולים שינהואה בכ-3,600 דולר על כשלי פיקוח על הניסוי .

מדוע משווים את הפרשה לפרשת חה ג'יאנקוי?

ההשוואה לפרשת 2018 אינה מקרית. חה ג'יאנקוי יצר אז עוברים שעברו עריכת גנים באמצעות CRISPR, ללא המסגרת המדעית והאתית שנדרשה לכך. גם במקרה של מיי טוענים מומחים כי החוקרים פעלו מחוץ למנגנוני פיקוח מקובלים, התקדמו במהירות רבה מדי והעמידו את היוקרה המדעית לפני בטיחות המטופלת .

העובדה שמדובר בפרשה מרכזית נוספת בתוך פחות מעשור מעוררת את השאלה אם הכשלים המערכתיים שאפשרו את פרשת חה ג'יאנקוי אכן תוקנו. מעבר לגורלם של החוקרים המעורבים, הפרשה עלולה להעמיק את החשדנות הבינלאומית כלפי ניסויי ריפוי גנטי שמקורם בסין .

הקריאות לרפורמה

אתיקאים וחוקרים, בסין ומחוצה לה, קוראים בעקבות הפרשה לשינויים ובהם :

• רישום חובה ופומבי של כל ניסוי בעריכת גנים בבני אדם;
• בחינה עצמאית ברמה הלאומית לפני כל טיפול ראשון מסוגו בבני אדם;
• עונשים ברורים על הסתרת מקרי מוות ותופעות לוואי חמורות ממאמרים ומרשויות;
• הפרדה בין ניסויים ביוזמת חוקר לבין מודלים שבהם מטופלים או משפחותיהם מממנים את השתתפותם.

הפרשה גם ממקדת את הדיון במסגרת ה-IIT בסין. מסגרת זו נועדה לאפשר לחוקרים להוביל ניסויים רפואיים, אך במקרה הזה היא אפשרה, לפי הדיווחים, טיפול ראשון מסוגו בעריכת גנים במוח ללא אישור של הרגולטור הלאומי .

מה עדיין לא ברור?

נכון לסוף יולי 2026, נותרו שאלות מרכזיות ללא תשובה: האם Nature תמשוך את המאמר או תפרסם תיקון? האם צ'יו יעמוד בפני השלכות מקצועיות מעבר לחקירה האוניברסיטאית? האם סין תשנה את הפיקוח על ניסויים ביוזמת חוקר? ובעיקר — האם קיימים ניסויים לא מדווחים נוספים במגזר הביו-רפואי הסיני המתפתח במהירות?