איך מניות השבבים איבדו יותר מטריליון דולר — למרות רווחי השיא של SK Hynix

1. רווחי השיא של SK Hynix לא עמדו בציפיות

SK Hynix, יצרנית שבבי זיכרון מדרום קוריאה וספקית של Nvidia, דיווחה על זינוק של 557% ברווח התפעולי הרבעוני — לשיא של 60.54 טריליון וון, שהם כ־41.62 מיליארד דולר — ברבעון אפריל–יוני .

על פניו, מדובר בתוצאה יוצאת דופן. אלא שהאנליסטים ציפו לרווח של כ־64 טריליון וון. הפער בין התוצאה בפועל לתחזית שלח את מניית החברה לירידה של 10%–19% בבורסה בסיאול .

זה לא היה מקרה בודד. מוקדם יותר ביולי, מניית Samsung Electronics ירדה ב־8% אף שהחברה הציגה רווחים גבוהים מאלה של Nvidia ושל Apple — משום שלא עמדה ב״רף ה-AI הגבוה״ שהציב השוק . המסר למשקיעים היה חד: מניות השבבים כבר תומחרו כאילו החברות חייבות לספק ביצוע מושלם. תוצאה טובה, אך לא מושלמת, כבר אינה מספיקה .

2. עסקת מרכזי הנתונים של AMD עוררה חשש למימון מעגלי

ב־28 ביולי הודיעה AMD על הסכם עם מפעילת מרכזי הנתונים Core Scientific, שיאפשר לה להבטיח 500 מגה־ואט של קיבולת — עם אפשרות להתרחב עד 2.5 ג׳יגה־ואט . השבבים של AMD ישמשו במתקנים עבור לקוחות קצה, במהלך שנועד לכאורה להתמודד עם המחסור בתשתיות הדרושות להפעלת מערכות AI.

אולם במקום להרגיע את המשקיעים, העסקה הגבירה את החשש מפני ״מימון מעגלי״: מצב שבו יצרניות שבבים משקיעות בעצמן בתשתיות או בלקוחות, וכך למעשה מסייעות ליצור את הביקוש למוצרים שלהן . חברת המחקר Wedbush ציינה כי להסכם יש ״מלכוד״, והדבר העמיק את החששות מהוצאות יתר .

מניית AMD ירדה ב־5.7% ביום רביעי, כאשר גל המכירות הכללי בתחום ה-AI גבר על החדשות החיוביות בנוגע לעסקה .

3. המשקיעים החלו לשאול אם בונים יותר מדי תשתיות AI

הירידות שיקפו גם בחינה מחודשת של היקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. משקיעים תהו אם הוצאות ההון העצומות של חברות הענן הגדולות — המכונות לעיתים hyperscalers — יניבו תשואה יציבה לאורך זמן .

דיווחים שלפיהם Nvidia מנהלת מגעים להשתתף בכ־250 מיליארד דולר במימון פרויקט מרכז נתונים הקשור ל-OpenAI החריפו את השאלה: האם התעשייה בונה קיבולת רבה מדי? במקביל, עסקאות תשתית AI בהיקף של כ־750 מיליארד דולר הקשורות ל-Nvidia עוררו דאגה נוספת בנוגע לרמות החוב בענף .

מייקל פילד, אסטרטג המניות הראשי של Morningstar, תיאר את הירידות בעיקר כ״אובדן אמון״ שמונע מסנטימנט — ולא בהכרח מהרעה מיידית בנתונים העסקיים .

4. ההתקדמות של סין הגבירה את החשש מהצפת השוק

במקביל, כמה דיווחים על התקדמותה של סין בתחום ייצור השבבים הכבידו על הסנטימנט:

• חברה סינית הנתמכת בידי המדינה החלה, לפי דיווחים, בייצור המוני של מכונות ליתוגרפיה בטכנולוגיית DUV — אולטרה־סגול עמוק — בטבילה, תחום שנשלט בעבר בעיקר בידי ASML .
• יצרנית שבבי הזיכרון הסינית CXMT זכתה להשקת מניה מוצלחת במיוחד, כאשר Apple מביעה עניין במוצריה — סימן לתחרות הגוברת .

ההתפתחויות הללו עוררו חשש שסין תוכל להגדיל במהירות את היצע השבבים העולמי, להציף את שרשראות האספקה ולשחוק את שולי הרווח של יצרניות מדרום קוריאה ומארה״ב . מדד מניות השבבים באסיה של Bloomberg צנח בשלב מסוים ב־7.5% ביום שלישי בלבד .

5. החלטת הריבית של הפדרל ריזרב הוסיפה לחץ מאקרו־כלכלי

ישיבת הפדרל ריזרב בת היומיים הסתיימה ביום רביעי, 29 ביולי, והחלטת הריבית פורסמה באותו אחר הצהריים . לפני ההחלטה תימחרו השווקים הסתברות של כ־30% להעלאת ריבית, על רקע התייקרות הנפט והתגברות החששות האינפלציוניים . מחירי הנפט זינקו בכ־8% כאשר הלחימה שבה היו מעורבים איראן החריפה .

בסופו של דבר הותיר הפדרל ריזרב את הריבית בטווח של 3.50%–3.75%. עם זאת, שלושה מחברי ועדת השוק הפתוח הפדרלית הצביעו בעד העלאה של רבע נקודת אחוז — הפתעה שנתפסה כניצית והכבידה על נכסים מסוכנים, ובהם מניות הצמיחה והשבבים . עצם חוסר הוודאות לקראת ההחלטה הוסיף ללחץ המכירות .

השורה התחתונה

המפולת של 29 ביולי לא נבעה מנתון אחד, אלא מסערה של כמה גורמים: מניות ה-AI הגיעו לרגע מבחן שבו גם רווחי שיא לא הספיקו; סין נתפסה כאיום תחרותי ממשי יותר; המשקיעים חששו מהיקף ההשקעות ומהחוב שנצבר סביב תשתיות ה-AI; והפדרל ריזרב איים להפתיע בכיוון ניצי.

אפילו עסקת מרכזי הנתונים של AMD, שהייתה אמורה להיתפס כמנוע צמיחה, פורשה כסימן אפשרי לכך שיצרניות השבבים מסייעות לממן את הביקוש שלהן. לאחר ראלי של 130% במדד השבבים בתוך שנה, השוק כבר לא הסתפק ב״טוב״ — הוא דרש כמעט מושלם. כפי שסיכם האנליסט מ-Morningstar: ״במילים פשוטות, זהו אובדן אמון״ .