העיתוי הופך את התוכנית לרגישה במיוחד: זמן קצר לאחר השקת K3, הבית הלבן האשים את Moonshot בשימוש לא תקין בשבבי Nvidia מתקדמים ובהפרת מגבלות הייצוא האמריקאיות .
Kimi K3, שהושק ב-16 ביולי 2026, הוא מודל מסוג Mixture of Experts — MoE, עם 2.8 טריליון פרמטרים. Moonshot הציגה אותו כמודל הבינה המלאכותית הגדול ביותר בעל משקלים פתוחים שיצא עד כה .
בכל שלב עיבוד מופעלים רק 16 מתוך 896 המומחים של המודל — כ-104 מיליארד פרמטרים פעילים — אך האימון והתפעול של מערכת בסדר גודל כזה עדיין דורשים כוח מחשוב עצום. לפי דיווחים, Moonshot נאלצה לשלב משאבים של לפחות שני ספקי ענן סיניים, משום שאף ספק יחיד לא הצליח לספק די שבבי Blackwell .
העומס לא הסתיים עם האימון. בתוך 48 שעות מההשקה, הביקוש ל-K3 הציף את יכולת ההרצה הזמינה, מה שהמחיש עד כמה תשתית המחשוב של החברה מוגבלת . אם K4 אכן יהיה גדול משמעותית, הוא צפוי להגדיל עוד יותר את הדרישה למעבדים, לזיכרון ולמרכזי נתונים.
לפי הדיווחים, Moonshot מחפשת גישה רחבה יותר למעבדי Nvidia מסדרת Blackwell, ובכלל זה לשבבי GB300, כדי לפתח את Kimi K4 . מדובר ברכיבים שנכללים תחת מגבלות הייצוא האמריקאיות לסין, ולכן החברה אינה יכולה להסתמך על רכישה ישירה ומסודרת של השבבים מספקים אמריקאיים.
האפשרות שעלתה בדיווחים היא שימוש בתשתיות מחוץ לסין — למשל שרתים במרכזי נתונים במדינות שלישיות — במקום הכנסת השבבים פיזית לתוך המדינה. אולם בשלב זה מדובר בדיווחים ובהאשמות, ולא בממצא משפטי סופי.
ב-22 ביולי 2026, פחות משבוע לאחר השקת K3, מייקל קראציוס, מנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן, האשים בפומבי את Moonshot ברכישת שרתים המצוידים בשבבי GB300 ובגישה לשרתים כאלה בתאילנד לצורך אימון מודלי הבינה המלאכותית שלה .
לפי הטענה האמריקאית, השימוש בתשתית בתאילנד היה מאפשר ל-Moonshot להפעיל שבבים מתקדמים מחוץ לסין, בלי לייבא אותם ישירות לשטחה. גורמים אמריקאיים תיארו זאת כהפרה של כללי הייצוא, אך המקורות שסופקו אינם מציגים הכרעה סופית או תגובה מפורטת של Moonshot לטענות.
קראציוס טען גם כי Moonshot השתמשה בתהליך המכונה distillation, או ״זיקוק״, כדי להפיק מידע ממודל Fable של Anthropic ולהשתמש בתשובותיו לאימון Kimi K3 . לדבריו, מדובר בפעולה בהיקף גדול שנועדה להעתיק יכולות של טכנולוגיה אמריקאית קניינית .
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בהמשך כי הממשל יבדוק אם מודלי בינה מלאכותית סיניים השתמשו בזיקוק כדי להעתיק יכולות ממערכות אמריקאיות, והזהיר כי אם הטענות יאושרו, ייתכנו סנקציות .
העימות עלול להשפיע גם מעבר ל-Moonshot. אנליסטים הזהירו שסנקציות נגד חברות בינה מלאכותית סיניות עלולות לפגוע במאמצים לכונן דיאלוג אמריקאי-סיני בנושא בטיחות AI, דווקא בתקופה שבה מודלים חזקים יותר מעוררים חששות ביטחוניים חדשים .
Moonshot אינה החברה הסינית היחידה שמנסה להשיג כוח מחשוב מתקדם. חברות AI סיניות, גדולות וקטנות, מתמודדות עם מחסור חריף במעבדי Nvidia מתקדמים. ארה״ב עדיין מאפשרת מכירה לסין של שבבים מסוימים בעלי ביצועים נמוכים יותר, אך סדרת Blackwell — ובמיוחד GB300 — נותרה מחוץ לתחום .
לצד זאת, חלופות מקומיות של חברות כמו Huawei עדיין מפגרות, לפי הדיווחים, אחר Blackwell בביצועים. לכן, עבור מעבדות שמפתחות מודלים בקנה מידה של K3 ו-K4, גישה לשבבי Nvidia נחשבת יתרון תחרותי משמעותי .
המצב יוצר מרוץ שבו לא מספיק לפתח אלגוריתם טוב: צריך גם למצוא מספיק מעבדים, חשמל, קירור ותשתית ענן כדי לאמן ולהריץ אותו. הדיווחים על שילוב משאבים של כמה ספקי ענן, וכן על שימוש אפשרי במרכזי נתונים במדינות שלישיות, משקפים את הקושי הזה .
ל-Moonshot יש גם גב כלכלי משמעותי. החברה גייסה לאחרונה 3.5 מיליארד דולר לפי שווי של 35 מיליארד דולר — הרבה מעבר ליעד המקורי, שעמד על מיליארד עד שני מיליארד דולר . לפי דיווחים, היא אף שוקלת גיוס נוסף לפי שווי אפשרי של 50 מיליארד דולר לקראת הנפקה .
המשמעות היא שהמימון אינו בהכרח המכשול המרכזי של החברה. האתגר הוא להפוך את הכסף לגישה חוקית ויציבה לכמות המעבדים הדרושה, בזמן שהפיקוח האמריקאי מתהדק.
נכון לעכשיו, Kimi K4 נמצא בשלב דיונים ראשוני בלבד. אין מועד השקה ידוע, וגם לא פורסמו מפרטים מלאים. מה שכן ברור הוא הכיוון: Moonshot רוצה לבנות מודל גדול יותר מ-K3, ולשם כך תצטרך יותר כוח מחשוב מתקדם .
הסיפור של K4 ממחיש את הסתירה שבמרכז מרוץ ה-AI הסיני: החברות מנסות לצמצם את הפער מול מעבדות אמריקאיות, אך עדיין תלויות במידה רבה בחומרה אמריקאית — חומרה שוושינגטון מנסה למנוע מהן להשיג.
השאלה המרכזית היא לא רק אם Moonshot תצליח לתכנן את Kimi K4, אלא אם תצליח להשיג מספיק משאבי מחשוב לפני שסנקציות חדשות, אכיפה מוגברת או חסימת נתיבי גישה מעבר לים יקטעו את האספקה.