נתוני איגוד חברות התעופה הבינלאומי, IATA, ממחישים את הפער: ב-2025 היו מוצרים הקשורים ל-AI אחראים ל-53.5% מערך הסחורות שהובלו במטוסי מטען, אך תפסו רק 7% מנפח המטען . יותר משני שלישים מהסחר העולמי במוצרי AI הובל בדרך האוויר — אמצעי תובלה שמתאים במיוחד לציוד יקר, רגיש ודחוף .
התוצאות של Korean Air ברבעון השני של 2026 מספקות אינדיקציה ברורה לעוצמת המגמה. הכנסות המטען של החברה זינקו ב-46% לעומת הרבעון המקביל והגיעו לשיא בתולדותיה, בעיקר בזכות משלוחי שבבים ושרתים הקשורים ל-AI . החברה מסרה כי מטעני AI עקפו את משלוחי המסחר המקוון מסין והפכו למנוע הצמיחה המרכזי שלה .
גם התמחור משקף את השינוי. תעריף המטען ליחידת מרחק של Korean Air עלה ב-42%, ל-703 וון לקילומטר — עדות לתשואה הגבוהה יותר של מטעני AI לעומת חבילות מסחר מקוון בעלות ערך נמוך יותר .
חברות תעופה מפנות קווים וקיבולת אל מוקדי מוליכים למחצה בטייוואן, בדרום קוריאה, במלזיה ובסינגפור, במקום להסתמך בעיקר על מסדרונות המסחר המקוון המסורתיים מסין למערב . זו אינה התאמה שולית, אלא חלוקה מחדש של שטח מוגבל בתאי המטען.
גם סוג המטען עצמו שונה. משלוחי AI כוללים ציוד רגיש לייצור שבבים, מעבדים גרפיים, שרתים ומערכות שרתים מורכבות. חלק מהפריטים גדולים וכבדים, וכולם דורשים טיפול מוקפד, זמני הובלה קצרים ולעיתים קיבולת מטען ייעודית .
ה-Wall Street Journal תיאר את השינוי כך: "מתלי שרתים גדולים במיוחד ומוליכים למחצה דקיקים במיוחד תופסים כיום את המקום במטוסי המטען, שבעבר שימש לבגדים זולים ולמוצרים קטנים" . במילים אחרות, לא מדובר רק בתנודת ביקוש עונתית, אלא בהחלפה מבנית של סוגי המטען.
Korean Air רשמה ברבעון השני הכנסות שיא של 5.02 טריליון וון, כ-3.26 מיליארד דולר, עלייה של 26% לעומת השנה הקודמת . עם זאת, הרווח התפעולי ירד ב-34% ל-261.8 מיליארד וון, והחברה עברה להפסד נקי של 97.3 מיליארד וון, כ-63.2 מיליון דולר .
הסיבה המרכזית הייתה עלייה חדה בעלויות הדלק, על רקע התייקרות מחירי הנפט בעקבות העימות עם איראן . הזינוק במטעני AI סייע למתן את הפגיעה: לפי Bloomberg, הביקוש למטעני AI עזר לחברה להתמודד עם העלייה בעלויות הדלק הסילוני . הרווח התפעולי עדיין היה גבוה פי שישה מתחזיות השוק, בעיקר בזכות ביצועי המטען .
היחס בין נפח לערך יוצר לחברות התעופה תמריץ ברור: כאשר הקיבולת מוגבלת, עדיף להקצות מקום למוצרי AI בעלי תשואה גבוהה מאשר לחבילות מסחר מקוון בעלות תשואה נמוכה יותר .
חברות תעופה אסייתיות כבר פועלות בהתאם. Korean Air, China Airlines ו-EVA Airways דיווחו על הכנסות מטען שיא ברבעון השני, בעקבות משלוחי שרתי AI ושבבים בנתיבים חוצי-האוקיינוס השקט . במקביל, חברות תעופה מנסות לחתום על חוזים ארוכי-טווח עם יצרניות שבבים ובוני מרכזי נתונים, במקום להסתמך רק על משלוחים נקודתיים של מסחר מקוון .
הסיכון המרכזי הוא האטה בביקוש ל-AI. אם השקעות בתשתיות מחשוב ייחלשו, או אם מחירי הנפט יישארו גבוהים בגלל מתיחות גיאופוליטית, חברות שהסיטו קיבולת מהמסחר המקוון עלולות להתקשות למלא את השטח שהתפנה. עם זאת, נכון לעכשיו, האינדיקטורים קדימה — השקעות הון במרכזי נתונים, הקמת מפעלי שבבים והוצאות על תשתיות AI — עדיין מצביעים על ביקוש חזק במחצית השנייה של 2026 .
התחזיות שסופקו במקורות מצביעות על כך שחברות ברחבי העולם עשויות להשקיע כמעט 7 טריליון דולר בהקמה ובשדרוג של מרכזי נתונים עד 2030, בעוד שהביקוש למרכזי נתונים צפוי כמעט לשלש את עצמו . בנוסף, נפח ההובלה האווירית של מוצרי אלקטרוניקה צפוי לגדול ב-25% עד 2026, בהובלת רכיבי AI .
חומרת AI הפכה למגזר המטענים בעל הערך והתשואה הגבוהים ביותר עבור חברות התעופה באסיה, והיא דוחקת בהדרגה את המסחר המקוון ממעמד מנוע הצמיחה המרכזי. Korean Air ממחישה את המגמה היטב: הכנסות המטען שלה זינקו לשיא, אך עלויות הדלק הגבוהות מנעו מהזינוק בהכנסות להתגלגל במלואו לרווח הנקי.
האתגר במחצית השנייה של 2026 יהיה למצוא את האיזון בין העדפת משלוחי AI הרווחיים לבין שמירה על קיבולת מספקת למסחר המקוון. כל עוד פערי התשואה נשמרים, התמריץ הכלכלי של חברות התעופה ברור — להקצות יותר מקום למטען שמביא יותר ערך בכל טיסה.