48 שעות שטלטלו את השווקים: הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן הזניקה את המניות — ואז הגיע מפולת השבבים

התגובה המיידית נרשמה בשוק האנרגיה. חוזי הנפט מסוג ברנט ירדו בכ-4%, לכ-92.80 דולר לחבית לפי דיווחי רויטרס, לאחר שפרמיית הסיכון שנבנתה בעקבות שבועות של תקיפות החלה להיעלם . הירידה במחירי הנפט הפחיתה את החשש מפגיעה באספקה ובשינוע דרך מצר הורמוז — נתיב ימי מרכזי להובלת אנרגיה.

שוקי המניות מיהרו להגיב:

• מדד דאו ג׳ונס עלה בכ-260 נקודות, או כ-0.6%–0.7%, ורשם עלייה שנייה ברציפות .
• חוזי ה-S&P 500 והנאסד״ק זינקו במסחר המוקדם בכ-1% ובכ-1.6%, בהתאמה, אף שבהמשך המסחר התמונה התמתנה .
• העליות היו רחבות יחסית, ורוב המדדים הענפיים נסחרו בטריטוריה חיובית .

מייק וולץ, שגריר ארה״ב באו״ם, אמר כי הנשיא דונלד טראמפ החליט להשהות את הפעולה הצבאית כדי לקדם מסלול דיפלומטי . עם זאת, השווקים לא התייחסו להפסקת האש כהסכם יציב. החות׳ים תקפו מתקני נפט בסעודיה, ואוקראינה תקפה כלי שיט מסחרי איראני בים הכספי במהלך אותו סוף שבוע . למרות זאת, הנרטיב המרכזי במסחר נותר נרטיב של הקלה.

יום שלישי: החשש מה-AI גובר על הירידה בנפט

ב-28 ביולי התחלף מצב הרוח במהירות. הראלי הרחב נשבר, ובמקומו התפתחה ירידה עולמית חדה במניות השבבים — מהלך שחשף את נקודות התורפה של הראלי שהובל על ידי טכנולוגיה ובינה מלאכותית.

קרן הסל iShares Semiconductor ETF, או SOXX, ירדה ביותר מ-3% במסחר המוקדם. חוזי הנאסד״ק עברו לירידות, מניית אנבידיה איבדה כ-5%, ושוקי השבבים באסיה נפגעו בעוצמה רבה עוד יותר. מדד KOSPI בדרום קוריאה ירד לשפל של שלושה חודשים .

מה עמד מאחורי מכירת החיסול?

הירידות נבעו משילוב של כמה גורמים:

1. חשש מהיקף המימון הנדרש למהפכת ה-AI. דיווחים העלו כי אנבידיה מנהלת מגעים למתן ערבויות מימון בהיקף של כ-250 מיליארד דולר לפרויקט הקמת מרכז נתונים באוהיו . הסכום החריג המחיש את השאלה שמטרידה יותר ויותר משקיעים: האם ההשקעות העצומות בשבבים, במרכזי נתונים ובאנרגיה יניבו תשואה שתצדיק את העלויות?
2. חשש מתחרות סינית גוברת. דיווחים על התחזקות התחרות הסינית בתחום שבבי ה-AI הוסיפו לחץ על המניות .
3. מתיחות סביב תמחור המניות. לאחר תקופה של ביצועים חזקים, מניות השבבים הפכו רגישות במיוחד לכל סימן לכך שהוצאות ההון של חברות הטכנולוגיה מאבדות תנופה .

התוצאה הייתה פיצול ברור בין המדדים: הדאו, שנהנה מהירידה במחירי הנפט ומחוזקם היחסי של ענפים הגנתיים, החזיק מעמד טוב יותר; הנאסד״ק והשווקים באסיה, שבהם משקל גבוה למניות שבבים וטכנולוגיה, נסוגו .

למה הנפט ירד — אבל האג״ח לא זינקו?

ה-27 וה-28 ביולי המחישו כיצד אותו אירוע יכול להשפיע באופן שונה על סוגי נכסים שונים. מחירי הנפט המשיכו לרדת ביום שלישי, כאשר מחיר ברנט התקרב ל-87 דולר לחבית על רקע המשך ההרגעה מול איראן .

אולם ירידת הנפט לא הובילה לראלי רחב באג״ח ממשלת ארה״ב. תשואות האג״ח נותרו יציבות יחסית, סימן לכך שהשווקים לא ראו בירידת מחירי הנפט תהליך דפלציוני — כלומר, כזה שמספיק כדי לשנות את ציפיות הריבית של הפדרל ריזרב .

הדולר נחלש במידה מתונה, בין היתר בשל ירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית ובשל מיצוב המשקיעים לקראת החלטת הריבית . במקביל, השווקים באסיה נשאו בעיקר עול הירידות במניות השבבים. ארה״ב ואירופה הפגינו עמידות יחסית, משום שהנפט הזול יותר תמך בענפים שאינם טכנולוגיים, בהם תעשייה וחומרי גלם .

הפער בין דאו עולה לנאסד״ק יורד לא נראה כמו פאניקה מערכתית כוללת, אלא יותר כמו מעבר של כספים בין ענפים. עם זאת, הוא הדגיש עד כמה מגזר הטכנולוגיה חשוף לעייפות מהוצאות הון.

הפדרל ריזרב: החלטה שהפכה ל״חיה״

ברקע הירידות עמדה החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, שתוכננה ל-29 ביולי. לפי דיווחים, השווקים תימחרו הסתברות של 38% להעלאת ריבית — שיעור גבוה במיוחד עבור החלטה שרבים ציפו שתהיה סבלנית יותר . בנק ההשקעות Saxo Bank הגדיר את הישיבה כ״חיה״, כלומר ככזו שבה קיימת אפשרות ממשית להפתעה, והמשקיעים נערכו לאיתות ניצי מצד הבנק המרכזי .

סיכון ריבית גבוה במיוחד מכביד בדרך כלל על מניות צמיחה, משום ששווי הרווחים העתידיים שלהן רגיש יותר לעלייה בעלות הכסף. לכן מניות הטכנולוגיה והשבבים היו פגיעות במיוחד בתקופה הזו.

גם נקודת הפתיחה של השוק לא הייתה יציבה: מדדי S&P 500 ונאסד״ק הגיעו לשבוע לאחר שתי שבועות רצופים של ירידות . עונת הדוחות לרבעון השני סיפקה מסרים מעורבים — פתיחה חיובית בחלק מהענפים, אך חולשה מתמשכת במניות שבבים שכבר היו תחת לחץ .

השאלה הגדולה סביב הראלי של ה-AI הייתה אפוא כלכלית, לא רק טכנולוגית: האם ההוצאות העצומות על שבבים ומרכזי נתונים ייצרו הכנסות ורווחים מספקים, או שהשוק השקיע יתר על המידה?

שבוע המבחן של ענקיות הטכנולוגיה

השבוע שבין 27 ל-31 ביולי הוגדר כאחד העמוסים בעונת הדוחות, וכאחד השבועות החשובים ביותר למדיניות הפדרל ריזרב ב-2026 . עבור המשקיעים, הדוחות היו מבחן ישיר להיגיון שמאחורי הראלי במניות השבבים: אם חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו להגדיל את הוצאות ה-AI, הביקוש לתשתיות עשוי להישאר חזק. אם יאותתו על האטה, החששות בשוק עלולים להתגבר .

אלפבית כבר פרסמה את תוצאותיה ואכזבה, מה שהכביד על הסנטימנט בפתיחת השבוע . בהמשך המתינו המשקיעים לאירועים הבאים:

• 29 ביולי — החלטת הריבית של הפדרל ריזרב: הסתברות של 38% להעלאת ריבית כבר הייתה מגולמת במחירים, וכל איתות ניצי עלול היה להפעיל לחץ נוסף על מניות הצמיחה .
• דוחות מיקרוסופט: מבחן מוקדם לתחזיות לגבי הוצאות AI ולצמיחת שירותי הענן .
• דוחות מטא: אינדיקציה ליכולת של החברה להפוך את השקעות ה-AI להכנסות ולבחינת מצב שוק הפרסום הדיגיטלי .
• דוחות אמזון: איתות על מצב הצרכן ועל עסקי הענן .
• דוחות אפל: מבחן לביקוש לאייפון ולהתקדמות בשילוב יכולות AI במוצרי החברה .

השורה התחתונה: רוטציה או תחילתו של שחרור עמוק יותר?

האירועים של 27–28 ביולי לא סיפרו סיפור חד-ממדי. הירידה במחירי הנפט וההקלה הגיאופוליטית תמכו בכלכלה הרחבה ובענפים שאינם טכנולוגיים. מנגד, החשש מעייפות בהוצאות ה-AI, מהתחרות הסינית ומהחלטת ריבית ניצית פגע דווקא במגזר שהוביל את הראלי בשוק .

לכן השאלה המרכזית לא הייתה רק אם מניות השבבים ירדו ביום אחד, אלא מה משמעות הירידה: האם מדובר ברוטציה זמנית של משקיעים מענף יקר לענפים אחרים, או בסימן לכך שהשוק מתחיל לפקפק בכלכלת ה-AI כולה? דוחות ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הפדרל ריזרב היו אמורים לספק את התשובה הראשונה לשאלה הזו.