לדבריו, חברות חינוך אינן צריכות להידרש לצמוח באותו קצב כמו חברות טכנולוגיה פיננסית: התשואה עשויה להגיע מאוחר יותר, משום שהחברה נדרשת לפתח את המוצר, להוכיח תוצאות לימודיות ולבנות מודל הכנסות יציב.
הפער הזה אינו רק עניין של קצב. מבני המימון של חברות טכנולוגיה באפריקה עדיין מגיעים במידה רבה ממקורות מערביים, ולכן הם מביאים איתם לוחות זמנים, ציפיות לתשואה ותיאבון לסיכון שלא תמיד מתאימים למציאות המקומית .
גם מייסד מצטיין אינו יכול לפתור לבדו בעיות כמו אספקת חשמל לא יציבה, קישוריות חלשה, מערכות נתונים מפוצלות, רגולציה לא ברורה, הליכי רכש איטיים, מחסור בכוח מחשוב והיעדר הון סיכון עמוק .
לכן, הרחבת השימוש באדטק דורשת שיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים רב-לאומיים כמו UNICEF, UNDP והבנק העולמי, מוסדות חינוך ומאיצים אזוריים. גם ניתוח של BCG מדגיש כי שותפויות אזוריות, השקעות רחבות יותר ומדיניות גמישה הן תנאים מרכזיים למימוש הפוטנציאל של התחום .
המשמעות היא שהמוצר אינו יכול להישאר פתרון של סטארט-אפ בלבד. כדי להגיע למיליוני תלמידים, עליו להשתלב בתוכניות לימודים, במערכי הכשרת מורים, בתקציבים ציבוריים ובמערכות מדידה והערכה.
מערכת AI שנבנתה עבור שוק עשיר ובעל שפה דומיננטית אינה בהכרח מתאימה לתלמידים באפריקה. לפי הבנק העולמי, פתרונות כאלה צריכים להביא בחשבון שפות מקומיות, הקשר תרבותי, תוכניות לימודים, שיטות הוראה ואת מגבלות התשתית ורוחב הפס .
גם מסמכי מדיניות על עתיד האדטק באפריקה מצביעים על מחסור בתוכן בשפות אפריקאיות ועל חשיבותן של מערכות המותאמות לצרכים המקומיים . לכן, פיתוח AI בתחום החינוך דורש מאגרי נתונים מקומיים, מודלים רב-לשוניים ותכנון שמאפשר שימוש גם במצב לא מקוון או בחיבור חלש.
במקום פלטפורמה אחת שמניחה תנאים זהים בכל מקום, הפתרונות המתאימים יותר עשויים לכלול תוכן למובייל, למידה ללא חיבור רציף לאינטרנט, שיעורים באמצעות SMS ומודלים היברידיים המשלבים טכנולוגיה עם מורים ומוסדות מקומיים .
חוסר אמינות באספקת החשמל והיעדר קישוריות הם עדיין חסמים מרכזיים, במיוחד באזורים כפריים . אונסק"ו מציינת כי יוזמות אדטק אינן יכולות לפעול בקנה מידה רחב או באופן שיטתי בלי גישה אמינה וזולה לאינטרנט .
הדבר משפיע ישירות על עיצוב המוצר: פלטפורמה שתלויה בענן, בווידאו באיכות גבוהה או בחיבור רציף עלולה להיות בלתי שימושית עבור תלמידים ובתי ספר רבים.
בעולם הפינטק, משתמש נוסף עשוי לעלות מעט מאוד לאחר הקמת התשתית. באדטק, לעומת זאת, ההתרחבות יכולה דווקא להגדיל את העלות ליחידה.
מקרה מניגריה ממחיש את הבעיה: מרפאה חינוכית נאלצה לרכוש חבילות גלישה קטנות לפי הצורך, במקום חבילות גדולות וזולות יותר. התוצאה הייתה "חוסר יעילות של קנה מידה" — מגבלה פיננסית שהגבילה את הצמיחה ותלתה אותה בתרומות נוספות . מחקר של הבנק העולמי מצביע אף הוא על כך שהתאמות מקומיות, לוגיסטיקה והכשרת צוותים עלולות להעלות את העלויות בעת הרחבת תוכניות חינוך .
אפריקה אינה שוק יחיד. מעבר ממדינה אחת לאחרת עשוי לדרוש התאמה לתוכנית לימודים שונה, לשפות אחרות, לחוקי פרטיות ורגולציה שונים, למערכות תשלום שונות ולרמות תשתית שאינן זהות.
BCG מזהה את פיצול השווקים ואת האתגרים הרגולטוריים כחסמים מרכזיים בפני חברות אדטק אפריקאיות . הגיוון הלשוני והפערים בין מסגרות הרגולציה עלולים להפוך את ההתאמה לכל מדינה ליקרה מדי עבור מפתח יחיד .
| מודל צמיחה מהירה | הגישה המתאימה יותר לאדטק באפריקה |
|---|---|
| ציפייה לתשואה בתוך לוחות זמנים קצרים | הון סבלני המאפשר פיתוח והוכחת השפעה |
| גידול במספר המשתמשים כמעט בכל מחיר | התרחבות מדודה, איכותית ובת-קיימא |
| פלטפורמות תלויות ענן ונתונים | פתרונות למובייל, לחיבור חלש ולשימוש לא מקוון |
| מוצר אחיד לשוק גדול | התאמה לשפות, לתוכניות לימודים ולרגולציה המקומית |
| הנחה שהעלות למשתמש יורדת תמיד | הכרה בכך שלעתים עלויות ההתרחבות דווקא עולות |
| מייסד וחברת הון סיכון בלבד | שיתוף פעולה עם ממשלות, מוסדות וארגונים בינלאומיים |
| מודלי AI כלליים ומיובאים | נתונים, שפות ויישומים שנבנו עבור ההקשר האפריקאי |
הטיעון של מובילי האדטק באפריקה אינו נגד חדשנות או השקעות פרטיות. הוא נגד ההנחה שכל תחום טכנולוגי חייב לצמוח באותה דרך.
בחינוך, הצלחה נמדדת לא רק במספר ההורדות או המשתמשים, אלא גם בשיפור הלמידה, בהתמדה לאורך זמן וביכולת של בתי ספר ומורים להשתמש במוצר בתנאים אמיתיים. לכן, הדרך להרחיב טכנולוגיה חינוכית באפריקה עוברת דרך סבלנות פיננסית, שותפויות מוסדיות ו-AI שנבנה מלכתחילה עבור השפות, התשתיות והצרכים המקומיים — ולא דרך העתקה של פתרון שנבנה במקום אחר.