בסך הכול, כמעט 2,000 אזרחים גנאים פונו או נמצאים בתהליך פינוי במסגרת שני שלבי המבצע.
ממשלת גאנה הודיעה כי השבים יקבלו סיוע כלכלי, הסעה ליעדים בתוך המדינה, מענקי השתלבות מחדש, ייעוץ פסיכולוגי וציוד חירום . שר החוץ סמואל אוקודזטו אבלקווה מסר כי החבילה המאומתת מסתכמת ב־5,500 סדי גאנה: מענק השתלבות של 5,000 סדי גאנה, קצבת נסיעות והסעה של 500 סדי גאנה, פריטי סיוע מטעם הארגון הלאומי לניהול אסונות (NADMO), ורישום חינם לתוכנית ביטוח הבריאות הלאומית (NHIS) .
בנוסף, איש העסקים איברהים מחאמה מימן באופן פרטי את כרטיסי הטיסה של המפונים בשלב השני . מקורות נוספים מדברים גם על סיוע במציאת עבודה או בהקמת עסק, אך הסכום של 15,500 סדי גאנה שהוזכר בחלק מהטענות אינו מאומת במקורות שסופקו; הסכום המפורש במקור המרכזי הוא 5,500 סדי גאנה .
ב־24 ביולי הגיע לאבוג'ה צוות מיוחד ששלח נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, בראשות שר היחסים הבינלאומיים ושיתוף הפעולה רונלד למולה . המשלחת ביקשה לדון בתקיפות המחודשות נגד ניגרים ומהגרים אפריקאים אחרים בדרום אפריקה.
אלא שנשיא ניגריה בולה טינובו לא נפגש עם המשלחת באופן אישי. במקום זאת, הוא הורה לה להיפגש עם שר המדינה לענייני חוץ, סולה אניקנולאייה . המהלך נתפס כצעד דיפלומטי חריף, המשקף את התסכול הגובר באבוג'ה.
הביקור התקיים על רקע זעם מחודש סביב הדיווח על עינויו והריגתו של האזרח הניגרי צ'יקה איבה בידי שוטרים דרום־אפריקאים בקייפטאון . כמה דיווחים אף טענו שטינובו דרש מפרטוריה לאשר תחילה הסכם ביטחוני דו־צדדי מרכזי .
תנועת March and March היא ארגון אזרחי דרום־אפריקאי שנוסד במרץ 2024 ומתמקד במאבק בהגירה לא־חוקית. בראשו עומדת ג'קינטה נגובזה־זומה . במהלך 2026 התפשטו הפגנות התנועה ברחבי המדינה, וחלקן נקשרו לפעולות אלימות נגד אזרחים זרים .
המחאות התגברו בסוף אפריל, כאשר מאות מפגינים יצאו לרחובות פרטוריה ויוהנסבורג . ב־30 ביוני הציבה התנועה "מועד אחרון" לא־רשמי לעזיבת מהגרים ללא מסמכים, ובעקבותיו נערכו הפגנות המוניות ברחבי המדינה .
ב־1 ביולי צעדו אלפים בערים מרכזיות, בהן יוהנסבורג, דרבן וקייפטאון. המשטרה ואנשי אבטחה פרטיים נערכו בכוחות מתוגברים, ויותר מ־900 בני אדם נעצרו על רקע ביזה ועימותים . הצבא הועמד בכוננות בכמה ערים, עסקים נסגרו ואזרחים זרים רבים נמלטו מבתיהם או מעסקיהם .
הארגונים המוחים טוענים שהם דורשים אכיפה מחמירה של חוקי ההגירה. עם זאת, ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת תיעדו כי חלק מהמחאות גלשו לאיומים, ביזה ואלימות נגד אנשים בשל מוצאם או מעמדם.
בדוח שפרסם ב־20 במאי תיעד ארגון Human Rights Watch תקיפות אלימות בעלות אופי קסנופובי נגד אזרחים זרים מאפריקה ומאסיה, שלטענתו התרחשו מול תגובה משטרתית מועטה או בלתי מספקת . הארגון קישר את האלימות למחאות של March and March בערים כמו פרטוריה, יוהנסבורג ודרבן .
בדוח המשך מ־29 ביוני תיאר הארגון כיצד משמרות אזרחיות עברו מדלת לדלת ביוהנסבורג, הוציאו אנשים מבתיהם, והטרידו, איימו או תקפו פיזית פליטים ומבקשי מקלט . ב־10 ביולי דווח על החרפה נוספת של התקיפות ביוהנסבורג, בסווטו ובדרבן .
הוועדה האפריקאית לזכויות אדם וזכויות העמים גינתה כבר ב־27 באפריל את התקיפות ואת פעילות המשמרות נגד אזרחי מדינות אפריקאיות אחרות בדרום אפריקה .
הרשויות בדרום אפריקה הפעילו אכיפה נרחבת נגד מהגרים ללא מסמכים. במהלך המחאות ב־1 ביולי נעצרו יותר מ־900 בני אדם ביום אחד . במקביל, דיווחים שונים מסרו כי אלפי אזרחים זרים מאפריקה עזבו את המדינה עוד לפני המועד שהציבו המפגינים ב־30 ביוני . לפי דיווח BBC, המשטרה הדרום־אפריקאית אמרה כי עד אז הוחזרו למדינות מוצאם כ־25,000 בני אדם .
עם זאת, הטענה שלפיה יותר מ־50,000 מהגרים ללא מסמכים הוחזרו בתוך חודש אינה מאומתת ישירות במקורות שסופקו. לכן נכון לתאר את היקף ההחזרה והעזיבה כגדול, אך לא לייחס למבצע את המספר הזה ללא מקור נוסף.
המשבר כבר חרג מגבולות דרום אפריקה. גאנה פעלה לפינוי אזרחיה, ניגריה שלחה מסר דיפלומטי חריף, והוועדה האפריקאית לזכויות אדם פרסמה גינוי רשמי . גם הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) והאיחוד האפריקאי עוקבים אחר ההתפתחויות.
עם זאת, בחומר המקורות הזמין לא נמצאה אסמכתה ישירה לעתירה רשמית של גאנה להעלות את הסוגיה בסדר היום של פסגת האיחוד האפריקאי, או לאישור פורמלי של ECOWAS למהלך כזה. לכן הטענה הזו נותרת בלתי מאומתת בשלב זה.