אלא שהבנק העולמי מדגיש כי זו אינה תחזית הקצה. בתרחיש של החרפת העימות בין ארצות הברית לאיראן, הצמיחה העולמית עלולה לצנוח ל־1.3% בלבד ב־2026, והאינפלציה עלולה לעלות ל־4.5%, לפי דבריו של הכלכלן הראשי של הבנק, אינדרמיט גיל, לרויטרס . בתרחיש של משבר ממושך ומחיר נפט ממוצע של 115 דולר לחבית, הצמיחה צפויה להאט ל־2.1% .
הבנק גם הזהיר כי 32 מדינות נמצאות במצב של מצוקת חוב או בסיכון גבוה להיקלע אליה .
בנק אוף אמריקה היה בין הגופים הראשונים שתיארו את השפעת המלחמה במונחים מפורשים של סטגפלציה. לפי כלכלני הבנק, מדובר בהלם שמאט את הצמיחה ובו בזמן מעלה את המחירים .
כלכלן הבנק קלאודיו איריגויין הגדיר את התוצאה עד כה כ״סטגפלציה מתונה״, והדגיש כי ההשפעה הקבועה של המלחמה תלויה בעיקר במשך הזמן שלה . לפי הבנק, גם לאחר סיום הלחימה עשוי להיווצר ״נורמלי חדש״ של 90–95 דולר לחבית .
קרן המטבע הבינלאומית הציגה באפריל שלושה תרחישים להשפעה הכלכלית של המלחמה .
בתרחיש הייחוס, שמניח מלחמה קצרה יחסית ועלייה של 19% במחירי האנרגיה, הצמיחה העולמית תעמוד על 3.1%, והאינפלציה הכללית על 4.4% .
התרחיש השלילי מניח מלחמה ארוכה יותר, עלייה חדה יותר במחירי האנרגיה, התבססות של ציפיות אינפלציוניות והידוק מסוים של המדיניות המוניטרית. בתרחיש החמור ביותר, שכולל מלחמה ממושכת וסגירה של מצר הורמוז, הפגיעה בצמיחה ובאינפלציה תהיה משמעותית בהרבה.
ראש קרן המטבע, קריסטלינה גיאורגייבה, אמרה לרויטרס כי המלחמה כבר גרעה 13% מהיצע הנפט העולמי . הקרן גם מעריכה שעלייה מתמשכת של 10% במחיר הנפט מוסיפה כ־0.4 נקודת אחוז לאינפלציה . לפי תחזית נוספת של הקרן, הצמיחה העולמית תרד מ־3.5% ב־2025 ל־3% ב־2026, לפני שתתאושש ל־3.4% ב־2027 .
הבנק לפיתוח אסיה הוריד את תחזית הצמיחה של המדינות המתפתחות באסיה ובאוקיינוס השקט ל־4.9% ב־2026, לעומת 5.1% בתחזית אפריל ו־5.5% ב־2025 .
במקביל, האינפלציה האזורית צפויה לעלות. תחזית יולי הרשמית של הבנק עומדת על 4.3%, בעוד שבדיווח רויטרס הופיעה תחזית של 4.6% . הלחצים אינם מגיעים רק ממחירי הנפט והגז: הם מתפשטים גם לדשנים, לסחורות אחרות ולשרשראות האספקה .
ה־OECD הזהיר כי מלחמה ממושכת עלולה לדחוף מדינות מסוימות למיתון ולהעלות במידה ניכרת את האינפלציה . בתרחיש הבסיס של הארגון, הצמיחה העולמית תאט מ־3.0% ב־2025 ל־2.8% ב־2026, לפני התאוששות .
הנפט הוא ערוץ ההעברה המרכזי של ההלם הכלכלי. כאשר מחירו עולה, ההשפעה אינה נעצרת בתחנות הדלק: עלויות ההובלה, הייצור, החשמל, המזון והחקלאות מתייקרות גם הן.
המלחמה העמיקה את התחזית לגירעון בשוק הנפט ב־2026, אף שב־2027 עדיין נשקפת אפשרות לעודף היצע אם תנאי האספקה יחזרו לשגרה .
סגירה או שיבוש ממושך של מצר הורמוז — נתיב ימי אסטרטגי להובלת אנרגיה — פוגעים בשווקי הנפט והגז ומעלים את הסיכון לזינוק נוסף במחירי הברנט. הבנק העולמי ציין כי השיבושים בנתיב כבר פגעו קשות בשוקי האנרגיה .
הבנק העולמי צופה שמחירי הדשנים הממוצעים יזנקו בכמעט 38% ב־2026 בעקבות שיבושי האספקה . זו התפתחות שעלולה לפגוע במיוחד במדינות שתלויות בחקלאות וביבוא מזון.
גם מחירי הסחורות, שציפו כי יירדו במהלך השנה, עלו במקום זאת ב־22% .
ההתעוררות המחודשת של האינפלציה מצמצמת את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים. הפדרל ריזרב האמריקאי הותיר את הריבית בטווח של 3.50%–3.75% ב־2026, כאשר הסיכון להעלאת ריבית הוגדר כגבוה על רקע התחדשות הלחצים האינפלציוניים .
הבנק העולמי הזהיר כי החרפת הלחימה עלולה להעלות את הריביות בבנקים מרכזיים גדולים נוספים . בארצות הברית, תשואת האג״ח הממשלתית ל־30 שנה נותרה מעל 5% במשך התקופה הארוכה ביותר מאז 2007, בין היתר בשל ציפיות לאינפלציה גבוהה יותר ואי־ודאות מוגברת .
עבור חברות ועסקים, המשמעות היא עלויות מימון גבוהות יותר לצד עלייה במחירי האנרגיה, חומרי הגלם והשינוע. יותר משלושה רבעים מרואי החשבון בעולם דיווחו על עלייה בעלויות התפעול ברבעון השני של 2026, ו־83% ממנהלי הכספים דיווחו על התייקרות בעלויות.
הקיצוצים החדים ביותר בתחזיות הצמיחה נרשמו באזורי המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן . קרן המטבע צופה צמיחה של 2% בלבד במדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ ב־2026. סעודיה צפויה להפגין עמידות יחסית, בעוד שמדינות התלויות ביבוא נפט, ובהן מצרים וירדן, חשופות יותר לעליית המחירים ולירידה אפשרית בהעברות כספים .
האומות המאוחדות הזהירו כי מלחמה ממושכת עלולה להצית משבר יוקר מחיה רחב ביבשת, בשל העלייה במחירי המזון והדלק . יצואניות מסוימות עשויות ליהנות מהכנסות גבוהות יותר, אך מדינות שתלויות ביבוא ניצבות בפני לחץ כבד יותר.
כלכלות מתעוררות נוטות להיפגע יותר מכלכלות מתקדמות, משום שמחירי דשנים גבוהים פוגעים בחקלאות ומגדילים את חשבונות יבוא המזון . במקביל, עלויות מימון גבוהות יותר עלולות להחריף את בעיות החוב.
המלחמה במזרח התיכון אינה רק משבר אזורי. היא יוצרת שרשרת של זעזועים: אנרגיה יקרה יותר, מזון ודשנים יקרים יותר, ריביות גבוהות יותר וצמיחה חלשה יותר.
בתרחיש האופטימי, מדובר בתקופה של ״סטגפלציה מתונה״ שתיחלש לאחר התייצבות שוקי האנרגיה. בתרחיש החמור, שיבוש ממושך באספקת הנפט ולחץ על השווקים הפיננסיים עלולים להפוך את ההאטה למיתון רחב.
המשתנה שאף מודל כלכלי אינו יכול לשלוט בו הוא גם החשוב ביותר: מתי וכיצד תסתיים המלחמה.