המשבר הוא הפרק האחרון בתקופה סוערת עבור האזורי, שכשלו בהעפלה לשלושה מונדיאלים רצופים. להלן פירוט ההשתלשלות.
פאולו מלדיני מונה למנהל הטכני של ה-FIGC ולאונרדו ליועץ טכני ב-11 ביולי 2026, כחלק מארגון מחדש מקיף של מבנה הניהול של הנבחרת לאחר שאיטליה החמיצה מונדיאל שלישי ברציפות . צמד יוצאי מילאן הוטלו לבצע אתחול מוחלט בכיוון הספורטיבי של הנבחרת.
עם זאת, ב-27 ביולי, שניהם התפטרו לאחר 16 ימים בלבד (הדיווחים נעים בין 15 ל-17 ימים) . הסיבה המיידית: ה-FIGC חסמה את מינויו של המועמד שלהם לתפקיד מאמן הנבחרת, אנדראה פירלו . על פי דיווחים בלה גאזטה דלו ספורט, לאחר שפירלו נפסל, השניים ראו ש"אין מקום למשא ומתן או לבחינה מחדש" והגישו את התפטרותם לנשיא ה-FIGC ג'ובאני מאלאגו .
פירלו היה הבחירה הכמעט ודאית של מלדיני ולאונרדו, והוא נחשב למועמד המוביל לתפקיד מאמן איטליה . המועמדות שלו דווחה כמובטחת כמעט לחלוטין, כאשר כתב הרכישות פבריציו רומנו דיווח שפירלו קיבל הצעה בעל פה מה-FIGC .
אך באוקטובר 2025, בזמן שאימן את מועדון פ.ס. יונייטד בדובאי, הפך פירלו לשגריר מותג עולמי של 'פונבט', אחת מחברות ההימורים הגדולות ברוסיה . התזמון ומהות השותפות הזו הפכו למכשול המרכזי.
כשמועמדותו התפרסמה, פקידי ה-FIGC ומחוקקים איטלקים העלו התנגדויות נחרצות בנוגע להשלכות האתיות והפוליטיות של מאמן נבחרת הקשור לחברת הימורים רוסית בזמן המלחמה המתמשכת באוקראינה . פונבט מימנה מספר אירועי ספורט שבהם השתתפו ותיקי המלחמה של מוסקבה באוקראינה, דבר שהצית עוד יותר את הסערה . פוליטיקאים איטלקים מתחו ביקורת פומבית על בחירת ה-FIGC הפוטנציאלית, וציינו את הרגישות של כל קשר מסחרי לרוסיה .
פירלו אישר ב-26 ביולי כי נאמר לו ש"הוא אינו מועמד יותר" . הוא התעקש כי השותפות היא מסחרית בלבד וכל פעילותו העסקית תואמת את החוק, אך ההתנגדות הפוליטית התבררה כבלתי עבירה . בפוסט ברשתות החברתיות, כתב פירלו: "נודע לי אמש כי אינני מועמד יותר לנבחרת איטליה... תמיד עשיתי את עבודי ברצינות ובמקצועיות" .
הפרשה מהדהדת חששות רחבים יותר בכדורגל האירופי בנוגע להשפעת חסויות הימורים, במיוחד כאלו הקשורות לגורמים תחת סנקציות או שנויים במחלוקת. החלטת ה-FIGC לחסום את פירלו, אף שהייתה נחרצת, קרסה מיד את הברית השברירית שהביאה את מלדיני ולאונרדו להתאחדות.
עם עזיבתם של מלדיני ולאונרדו, פסילת פירלו, וסירובו של פפ גווארדיולה לתפקיד, ה-FIGC הייתה זקוקה לפתרון מהיר . ההתאחדות כבר התמודדה עם התפטרותו של ג'נארו גאטוזו באפריל לאחר הפסד הנבחרת לבוסניה והרצגוביה במוקדמות המונדיאל .
ב-28 ביולי 2026, בישיבת המועצה הפדרלית של ה-FIGC, הכריז הנשיא ג'ובאני מאלאגו: "בחרתי ברוברטו מאנצ'יני כמאמן הנבחרת" . מאנצ'יני, שהוביל את איטליה לזכייה ביורו 2020, חוזר לקדנציה שנייה עם המשימה לשקם את האזורי לאחר כישלון ניסוי פירלו-מלדיני . "הזמן היה קצר," אמר מאלאגו במסיבת עיתונאים. "ראיתי שהאדם שראוי להיות מאמן נבחרת איטליה הוא רוברטו מאנצ'יני, מסיבות שונות, שעליהן אני לוקח אחריות" .
במקביל, המאמן הוותיק קלאודיו ראניירי צפוי להפוך למנהל הטכני החדש, במקומו של פאולו מלדיני . ראניירי, שהוביל את לסטר סיטי לזכייה היסטורית בפרמייר ליג ב-2016, יעבוד לצד מאנצ'יני ויפקח על הכיוון הטכני של הנבחרת. מאלאגו אישר את מינויו של ראניירי, ואמר: "האדם שאני חולק איתו את החזון הזה הוא קלאודיו ראניירי, שלפני דקות ספורות הבטיח שייקח את התפקיד" .
קריסתו המהירה של פרויקט מלדיני-לאונרדו מהווה מכה קשה לניסיונות השיקום של הכדורגל האיטלקי. האזורי החמיצו את המונדיאלים של 2018, 2022 ו-2026, תקופה של כישלון חסר תקדים עבור אלופת עולם ארבע פעמים . ההחלטה לחסום את פירלו, אף שהייתה נבונה מבחינה פוליטית, הרחיקה שתיים מהדמויות המוערכות ביותר בענף וערערה עוד יותר את יציבות ההתאחדות.
חזרתו של מאנצ'יני מציעה מידה של המשכיות וחיבור להצלחה האחרונה של הנבחרת. הוא יורש סגל מוכשר, אך כזה שכשל באופן עקבי בקמפיינים מוקדמים. השותפות עם ראניירי, מאמן ומנהל מנוסה, מספקת נתיב פוטנציאלי ליציבות, אך האתגר המרכזי נותר: בניית קבוצה המסוגלת להתחרות ברמה הגבוהה ביותר לאחר דור שלם של כישלונות.
הפרשה משמשת גם תזכורת חדה לאופן שבו גורמים מחוץ למגרש – גאופוליטיקה, אתיקה מסחרית וסיכון תדמיתי – מעצבים כיום ישירות מינויים גדולים בכדורגל. עבור ה-FIGC, העדיפות המיידית היא לייצב את ההתאחדות ולאפשר למאנצ'יני וראניירי לעבוד ללא שיבושים נוספים.