במקרה של בקשה לכתוב כמו סטיבן קינג, המודל השיב כי הוא יכול לכתוב עם ״המאפיינים של אימה אווירתית ומבוססת-דמויות, ושל תחושת פחד בעיירה קטנה״ — אך לא לחקות את הסגנון המדויק או את הקול המזוהה של קינג .
ההגבלה נועדה, לפי הדיווחים, לחסום חיקוי ישיר של זהות ספרותית מסוימת — לא למנוע כתיבה בז׳אנר עצמו. כלומר, עדיין אפשר לבקש סיפור אימה פסיכולוגי, תעלומת רצח בקצב מהיר או פרוזה מינימליסטית; פשוט אי אפשר להצמיד לבקשה את שמו של הסופר שאותו רוצים לחקות .
כאן התמונה פחות עקבית.
בדיקות עדכניות של Ars Technica וכלי תקשורת נוספים מצאו סירוב גם לבקשות שניסו לחקות סופרים מתים, בהם צ׳ארלס דיקנס וארנסט המינגוויי . עם זאת, בדיקה שערכה ביולי 2026 חברת הטכנולוגיה No Latency מצאה ש-ChatGPT סירב לחקות מחברים חיים, אך עדיין נענה לבקשות שבהן הוזכרו ויליאם שייקספיר וג׳יין אוסטן .
הפער בין הבדיקות עשוי להעיד שהמדיניות עדיין אינה מיושמת באופן אחיד, או שהיא השתנתה במהלך חודש יולי. הוא גם מעלה אפשרות שהחסימה המקורית כוונה בעיקר למחברים חיים — או לעיזבונותיהם — שיכולים להגיש תביעות זכויות יוצרים .
במקום להעתיק קול של סופר מסוים, ChatGPT מציע לכתוב טקסט מקורי המבוסס על מאפייני מלאכה רחבים: אווירה, קצב, טון, מבנה, טכניקה ומוסכמות ז׳אנר .
כך, במקום לבקש ״פרק בסגנון של סטיבן קינג״, המשתמש יכול לבקש סצנת אימה עם:
התוצאה אמורה להישאר יצירה מקורית, ולא ניסיון לשחזר את הניסוח או את הקול המזוהה עם מחבר מסוים . משתמשים עדיין יכולים לתאר את התכונות שהם מחפשים — כל עוד אינם מבקשים במפורש לחקות אדם מסוים .
העיתוי משמעותי: OpenAI נמצאת בעיצומו של גל רחב של תביעות זכויות יוצרים מצד סופרים, כלי תקשורת ובעלי תוכן אחרים.
נכון ל-14 ביוני 2026, תועדו 24 תביעות זכויות יוצרים נגד חברות בינה מלאכותית . במקביל, מאגרי מעקב רחבים יותר כבר מנו בהמשך השנה יותר מ-100 תיקים פעילים הקשורים לזכויות יוצרים ובינה מלאכותית . לפי אחד המעקבים, OpenAI היא החברה הנתבעת ביותר בתחום זה .
החשיפה המשפטית המצטברת של OpenAI בתיקים הפעילים מוערכת ביותר מ-10 מיליארד דולר — הסכום הגבוה ביותר של נתבעת יחידה ביקום תביעות זכויות היוצרים הקשור לבינה מלאכותית .
ב-3 באפריל 2025 הורה הפאנל השיפוטי של ארצות הברית העוסק בהליכים רב-מחוזיים לאחד כמה תביעות נגד OpenAI ומיקרוסופט בפני שופט אחד בבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק .
ההליך, המכונה ליטיגציה רב-מחוזית — MDL — מתנהל תחת השופט הפדרלי סידני ה׳ שטיין ונושא את השם In re OpenAI, Inc., MDL מס׳ 3143 . מטרת האיחוד היא לייעל את שלב גילוי הראיות ולמנוע החלטות סותרות בתיקים בעלי שאלות משפטיות דומות.
בין התובעים וההליכים שנכללו באיחוד:
ב-27 באוקטובר 2025 דחה השופט שטיין את בקשת OpenAI לסלק חלק מרכזי מהטענות בתביעה המאוחדת של הסופרים .
שטיין קבע כי הסופרים הציגו טענה אפשרית לכך שתוצרים של ChatGPT עלולים להפר את זכויות היוצרים שלהם. בכך הוא אפשר לתביעות הנוגעות להפרה ישירה של זכויות יוצרים להמשיך לשלב הבא .
ההחלטה לא הכריעה בשאלה הרחבה והמרכזית יותר: האם השימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלי בינה מלאכותית נחשב ״שימוש הוגן״ לפי החוק האמריקאי. סוגיה זו עדיין תלויה ועומדת .
בשלב זה — כמעט כלום בפומבי.
OpenAI לא פרסמה הודעה רשמית על שינוי המדיניות, ונציג החברה לא השיב לפניות Ars Technica וכלי תקשורת נוספים .
עם זאת, מסמך המדיניות הציבורי של החברה, Model Spec, קובע כי העוזרים שלה ״חייבים לכבד זכויות קניין רוחני״ ואסור להם ליצור תוכן שמפר זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים . המסמך אינו כולל סעיף מפורש האוסר חיקוי של מחברים חיים או של סופרים בעלי שם .
לכן, השינוי נראה כמו יישום מעשי ומחמיר יותר של עיקרון קיים — בתקופה שבה הלחץ המשפטי על החברה הולך וגובר. עם זאת, אין הוכחה פומבית ש-OpenAI קשרה ישירות בין ההגבלה החדשה לבין תביעה מסוימת.
עבור רוב המשתמשים, ההשפעה היומיומית מוגבלת. עדיין אפשר לבקש מ-ChatGPT לכתוב סיפור אימה עם אווירה קודרת, תעלומה בסגנון ״מי עשה זאת?״ או טקסט עם קצב מהיר ודיאלוגים חדים. מה שנחסם הוא השלב שבו מבקשים לשייך את התוצאה לקול המזוהה של מחבר מסוים .
עבור סופרים, עורכים ויוצרי תוכן, מדובר באיתות רחב יותר: חברות בינה מלאכותית מתחילות לשרטט גבול סביב חיקוי של סגנון ושל קול אישי — תחום שדיני זכויות היוצרים מתקשים להגדיר בו קווים ברורים.
השאלה הפתוחה היא אם חברות אחרות, כמו Anthropic ו-Google עם Claude ו-Gemini, יאמצו מגבלה דומה או ימשיכו לאפשר בקשות לחיקוי של מחברים מסוימים .