מחירי הנחושת עלו לאחר הפסקת התקיפות בין ארה״ב לאיראן — אך הסיכונים עדיין גבוהים

הקלה גם בשווקים הרחבים

התגובה לא הסתכמה בשוק המתכות:

• החוזים העתידיים על מניות בוול סטריט עלו, כאשר מצב הרוח בשוק עבר מהתגוננות להקלה לקראת ישיבת הפדרל ריזרב בהמשך השבוע .
• איגרות החוב של ממשלת ארה״ב התחזקו לאורך עקומת התשואות, לאחר שהנפט הזול יותר הפחית את ציפיות האינפלציה ואת החשש מהעלאות ריבית .
• מחיר הזהב עלה ביותר מ-1% וחזר אל מעל 4,100 דולר לאונקיה, על רקע היחלשות הדולר וירידת התשואות הריאליות בעקבות ההרגעה הגיאופוליטית .
• הדולר ותשואות האג״ח האמריקאיות ירדו באופן רחב, בין היתר בשל נסיגה בביקוש לנכסי מקלט .

אילו סיכונים עדיין מעיבים על התחזית?

1. התקפות החות׳ים על הספנות בים האדום נמשכות

ב-26–27 ביולי תקפו החות׳ים בתימן מתקני נפט סעודיים לאורך חופי הים האדום. בעקבות זאת ירדה בחדות תנועת הספינות במצר באב אל-מנדב: ביום ראשון עברו בו רק 11 ספינות מטען, המספר הנמוך ביותר בחודשים האחרונים .

החות׳ים הכריזו ב-20 ביולי על מצור ימי, ואיימו על מכליות המשתמשות בנמלים סעודיים. האו״ם הזהיר מפני סכנת התרחבות של העימות .

הבעיה אינה מוגבלת לנפט. לפי ההערכות שצוטטו בבלומברג, פתרונות העקיפה של נתיבי השיט בים האדום עדיין שבריריים. התלקחות מחודשת עלולה לפגוע בשרשראות האספקה של נפט, מכולות ומטען יבש — ובכלל זה במשלוחים של תרכיז נחושת .

2. לא ברור כמה זמן תחזיק ההפוגה בין ארה״ב לאיראן

ההפוגה הגיעה לאחר עצירה של יומיים בלחימה האמריקאית נגד איראן בסוף השבוע. לפי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ היה פתוח לחידוש המשא ומתן . עם זאת, ההפוגה הוגדרה זמנית ושברירית: לא נחתם הסכם הפסקת אש רשמי, ולשני הצדדים נותרה היכולת לחדש את התקיפות .

גם מצר הורמוז נותר מוקד מתיחות. היקפי התנועה בו נשארו נמוכים, והאיומים על הספנות באזור — הקשור גם לאיראן — טרם נפתרו .

3. חולשה בביקוש הסיני ואי-ודאות סביב הריבית

הביקוש החלש בסין נמשך וקיזז חלק מההשפעה החיובית של ירידת מחירי הנפט ומהידוק המלאים . במקביל, החלטת הפדרל ריזרב ב-29 ביולי הוסיפה אי-ודאות מאקרו-כלכלית: הירידה באינפלציה הצפויה בעקבות הנפט הזול שיפרה את הסיכוי להורדות ריבית, אך כיוון המדיניות עדיין לא היה ודאי .

השורה התחתונה

ההפוגה בתקיפות בין ארה״ב לאיראן יצרה ב-27 ביולי ראלי הקלה בנחושת ובשווקים נוספים, בעיקר משום שהפילה את מחירי הנפט והפחיתה את חששות האינפלציה. אך זו אינה בהכרח תפנית יציבה: המצור החות׳י מאיים על נתיבי שיט מרכזיים לסחר בסחורות, וההפוגה בין וושינגטון לטהרן אינה מגובה עדיין בהסכם קבוע.

כל חידוש של הלחימה או של התקפות על ספנות עלול לכן להפוך במהירות את מגמת ההקלה — ולחדש את הלחץ על הנפט, האינפלציה ומחירי המתכות.