הפרויקט צפוי ליצור נתיב אספקה חדש של גז טבעי נוזלי (LNG) ממזרח הים התיכון לשווקים באירופה, תוך שימוש בתשתיות קיימות במצרים במקום הקמת מפעל הנזלה חדש .
קרונוס יפותח במסגרת מיזם משותף בחלוקה שווה:
תחילת הזרמת הגז הראשונה מתוכננת ל-2028. לאחר ההגעה לקצב ההפקה המרבי, צפויה התפוקה לעמוד על כ-500 מיליון רגל מעוקבת ביום, שהם כ-2.8 מיליון טונות LNG בשנה .
לפי Eni, TotalEnergies והדיווחים על הפרויקט, שדה קרונוס מכיל יותר מ-3 טריליון רגל מעוקבת (Tcf) של גז במקום — כלומר, כמות הגז הכוללת שנמצאת במאגר לפני חישוב שיעור ההפקה האפשרי .
הערכות קודמות של ממשלת קפריסין העמידו את הכמות בכ-3.1 Tcf של גז במקום .
הגז שיופק מקרונוס יוזרם דרך צינור תת-ימי אל תשתיות קיימות במצרים. שם הוא יעבור עיבוד במתקנים הימיים של זוהר, ולאחר מכן יועבר להנזלה במתקן ה-LNG בדמייטה — כדי שיוכל להישלח באוניות לשווקים בינלאומיים, ובראשם אירופה .
המסלול המצרי מאפשר לשותפות להימנע מהקמת מפעל LNG חדש מאפס ולהסתמך על יכולת הנזלה קיימת, שחלקה אינה מנוצלת במלואה. כך ניתן לקצר את לוח הזמנים ולהפחית את הצורך בהשקעה בתשתית יצוא חדשה .
המסגרת לשיתוף הפעולה הוסדרה בהדרגה:
ההחלטה התקבלה בתקופה רגישה במיוחד עבור שוק הגז האירופי. הסכסוך המתמשך עם איראן שיבש מאז תחילת 2026 את השיט דרך מצר הורמוז, נתיב מרכזי לסחר באנרגיה. במקביל, מאגרי הגז באירופה סיימו את עונת החימום ברמה הנמוכה ביותר זה חמש שנים, והיבשת נזקקה לפי ההערכות לכ-180 מטעני LNG נוספים בהשוואה לשנה הקודמת כדי למלא מחדש את המאגרים .
במאי הזהירה חברת Equinor כי אם השיבושים במצר הורמוז יימשכו חודש עד שלושה חודשים, אירופה עלולה להתמודד עם מחסור גז משמעותי. באמצע 2026 עמד שיעור המילוי של מאגרי הגז באיחוד האירופי על מעט יותר מ-35%, מתחת לרמות הממוצעות שלפני המשבר .
הנציבות האירופית קראה למדינות להתחיל את מילוי המאגרים מוקדם ככל האפשר, וציינה כי הגעה לרמת מילוי של 80% עד נובמבר אמורה להספיק להבטחת אספקת החורף — בתנאי שתהיה זמינות מספקת של מטעני LNG . במקביל, קבוצת התיאום לגז של האיחוד האירופי מסרה כי בשלב זה אין חשש מיידי לביטחון האספקה בחורף הקרוב, בין היתר בזכות מתקני קליטה חדשים שנבנו מאז 2022. עם זאת, מרווח הביטחון נותר מצומצם .
קרונוס לא יפתור לבדו את המחסור האפשרי באירופה, אך הוא מוסיף מקור אספקה חדש ומגוון גיאוגרפית, הקרוב יחסית לשוק האירופי ואינו תלוי בנתיב אחד בלבד .
החלטת ההשקעה הסופית הייתה צפויה במקור עד סוף מרץ 2026, לאחר ששר האנרגיה הקפריסאי מיכאל דמיאנוס הציג את לוח הזמנים הזה בפני חברי הפרלמנט בפברואר . בפועל, ההחלטה נדחתה ממרץ ליולי — עיכוב שעורר תסכול בניקוסיה.
גם פסגה בין נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי במרץ הדגישה את שיתוף הפעולה בין המדינות, אך נערכה בצל ההחלטה המתעכבת של Eni . מנכ״ל TotalEnergies, פטריק פויאנה, אמר כי החברות פועלות במרץ כדי להשלים את ה-FID עד סוף יולי; ההחלטה התקבלה ב-28 ביולי, היום האחרון של חלון הזמן שהוצג .
החברות והממשלות לא ייחסו בפומבי את העיכוב לגורם יחיד. עם זאת, התהליך כלל הסדרה מורכבת בין קפריסין, מצרים ושתי חברות האנרגיה, לצד השלמת תנאים מסחריים הנוגעים לעיבוד ולהנזלת הגז בתשתיות של צד שלישי. לכן, העיכוב שיקף ככל הנראה את מורכבות העסקה ואת תנאי שוק האנרגיה העולמי — אך אין מקור פומבי שמצביע על סיבה אחת ובלעדית.
ה-FID של קרונוס מסמן כמה נקודות מפנה עבור קפריסין ועבור מזרח הים התיכון:
במילים אחרות, קרונוס הוא לא רק פרויקט הפקה יחיד: הוא מבחן ליכולתו של מזרח הים התיכון להפוך למקור אנרגיה יציב יותר עבור אירופה — באמצעות שילוב בין מאגרים קפריסאיים לתשתיות מצריות קיימות.