ספקות בנוגע להוצאות על בינה מלאכותית: המשקיעים החלו לפקפק בתשואה על השקעות העתק בתשתיות AI. עסקאות חדשות של אנבידיה בהיקף של יותר מ-750 מיליארד דולר העלו שאלות לגבי מימון מעגלי — כלומר, האם ההוצאות והביקוש שנוצרים סביב תעשיית ה-AI אכן בני-קיימא .
החששות פגעו ביצרניות שבבים באסיה, בהן TSMC, סמסונג ו-SK Hynix. גם מניית ASML הנסחרת בארה״ב ירדה ב-8.5%, ואנבידיה איבדה 5% . בדרום קוריאה צנח מדד KOSPI ביותר מ-10%, ירידה שהפעילה מנגנון עצירת מסחר .
ההסבר המבני פשוט יחסית: מדד STOXX 600, מדד המניות המרכזי באירופה, חשוף לטכנולוגיה בשיעור של פחות מ-5% . לכן, גם כאשר מניות השבבים והטכנולוגיה ירדו, הן לא משכו את המדד כולו באותה עוצמה שבה פגעו במדדים עתירי-טכנולוגיה באסיה.
במקום זאת, המשקיעים האירופים עברו לחברות צריכה, למותגי יוקרה ולמניות דפנסיביות — חברות שמכירותיהן נוטות להיות יציבות יותר גם כאשר השוק נעשה עצבני.
הגורם הבולט ביותר שתמך בשוק האירופי היה דוח התוצאות של יוניליוור. מניית ענקית מוצרי הצריכה עלתה עד 6.8% — העלייה היומית הגדולה ביותר שלה מאז 2022 — לאחר שהחברה דיווחה על צמיחת מכירות ברבעון השני שעלתה על תחזיות האנליסטים. הצמיחה נתמכה הן בעלייה בנפחי המכירות והן במחירים גבוהים יותר .
המהלך לא נשאר רק ביוניליוור. מדד מניות מוצרי הטיפוח, התרופות והמזון במדד STOXX עלה ב-2.7% , וגם מניות צריכה ומניות יוקרה נוספות התחזקו בעקבות האופטימיות סביב הדוחות .
לפי נתוני יוניליוור, ברבעון הראשון של 2026 נרשמה צמיחה אורגנית של 3.8% במכירות, כאשר נפח המכירות עלה ב-2.9% .
מחירי הנפט ירדו ביום שלישי בכ-1% והגיעו לשפל של יותר משבוע. זאת לאחר שארצות הברית ואיראן עצרו את התקיפות הצבאיות ונכנסו לשיחות שהוגדרו כ״טובות״, מה שהגביר את התקווה שניתן יהיה לנרמל את השיט דרך מצר הורמוז .
כבר ביום שני צנח מחיר נפט ברנט בכ-7.5%, לרמה של אמצע שנות ה-80 דולר לחבית, על רקע תקוות להפחתת המתיחות .
ירידת מחירי האנרגיה היא בדרך כלל חדשות טובות לכלכלות אירופיות שתלויות ביבוא אנרגיה. היא עשויה להפחית את עלויות החברות, לתמוך בשולי הרווח של עסקים הפונים לצרכנים ולהקל חלק מלחצי האינפלציה — גם אם אינה מעלימה את החששות בשוק הטכנולוגיה .
העלייה בהסתברות שהבנק הפדרלי האמריקאי יעלה את הריבית כבר באותו שבוע תרמה לאווירת ה״סיכון-אוף״ העולמית ופגעה במיוחד במניות צמיחה, בעיקר באסיה .
באירופה, לעומת זאת, ההשפעה הייתה מתונה יותר. מחירי הנפט הנמוכים יותר הפחיתו חלק מלחצי האינפלציה, והשוק האירופי כבר גילם גישה זהירה יותר מצד הבנקים המרכזיים. לכן, רוח הנגד של הריבית הורגשה בעוצמה רבה יותר בשווקים האסייתיים .
כאשר הטכנולוגיה הייתה תחת לחץ ברחבי העולם, המשקיעים באירופה העבירו כספים למניות צריכה, יוקרה ומניות דפנסיביות. כתוצאה מכך עלה מדד STOXX 600 בכ-0.3% ל-646.75 נקודות באמצע יום המסחר — היום השלישי ברציפות של עליות .
הפער בין אירופה לאסיה נוצר משילוב של שלושה גורמים: חשיפה נמוכה יחסית של המדדים האירופיים לטכנולוגיה, דוחות חזקים של חברות צריכה כמו יוניליוור וירידת מחירי הנפט.
כך הצליח שוק המניות האירופי לעלות מעט, גם כאשר אסיה ספגה את מלוא עוצמת החששות מהתחרות הסינית ומהמודל הפיננסי של השקעות ה-AI. האירוע ממחיש כיצד מבנה ענפי שונה ורוטציה מהירה בין תחומים יכולים להוביל לתוצאות מנוגדות לחלוטין באותו יום של לחץ בשווקים.