הקרב על מצר הורמוז: תוכנית הגישור של עומאן – דמי מעבר מרצון לאיראן בתמורה לניהול משותף

הסדר זה מבוסס בחלקו על מודל הניהול של מצר מלאקה – מודל שגם אירופה בוחנת אותו, בתנאי שהתשלומים יהיו וולונטריים ושהם יאושררו על ידי הארגון הימי הבינלאומי של האו"ם . מקור במפרץ אמר לרויטרס ב-28 ביולי כי להצעה יש גיבוי של מדינות האזור .

חזונות מתחרים לניהול המצר

איראן ועומאן מקדמות חזונות מהותית שונים לעתידו של המצר .

• עמדת איראן: טהרן מתעקשת על אגרת חובה ועל פרשנות מרחיבה של תפקידה, ומכריזה שרק היא יכולה לקבוע את מעמדו של המצר ומתנגדת למעורבות של מדינות או מוסדות אחרים . המכון לחקר המלחמה (ISW) דיווח כי איראן ממשיכה להתעקש על מה שהיא מכנה "תכנית אגרה בלתי חוקית" למרות התנגדות עומאן לאגרות חובה .
• עמדת עומאן: מסקט דוחפת למודל ניהול משותף ורב-צדדי עם תשלומים וולונטריים. עומאן דחתה את הניסיון האיראני לשליטה בלעדית והגישה הצעה רשמית לארה"ב ולמדינות המערב המדגישה גישה אזורית משותפת . שר החוץ העומאני, בדר אל-בוסיידי, אמר כי מדינתו מתנגדת להטלת "אגרות מעבר" .
• עמדת ארה"ב: ממשל טראמפ התנגד בפומבי לכל מערכת אגרות. עם זאת, טראמפ גם הציע שארה"ב תהפוך ל"שומרת" של מצר הורמוז ותגבה 20% עמלה על כל סחורה המובלת דרכו – מדיניות שמהווה בעצמה טענת שליטה מתחרה, ויוצרת עימות תלת-כיווני על השליטה בצוואר הבקבוק האנרגטי החיוני ביותר בעולם .

הסלמה צבאית ומתיחות דיפלומטית

המשא ומתן מתנהל על רקע עימות צבאי מתמשך. ארה"ב מבצעת מדי לילה תקיפות אוויריות נגד מטרות איראניות. עד 22 ביולי, ארה"ב ביצעה תקיפות במשך 11 לילות רצופים, שכוונו נגד מערכות הגנה אווירית איראניות, מעקב חופי ויכולות טילים איראניות .

ב-13 ביולי, טראמפ החזיר את המצור הימי על השיט האיראני והציע את האגרה של 20% עבור מעבר בטוח, מה שסימן היפוך משמעותי במדיניות האמריקאית שהתנגדה בעבר לכל מערכת אגרות . פיקוד מרכז של ארה"ב אמר כי התקיפות "נועדו להמשיך ולפגוע ביכולתה של איראן לאיים על שיט מסחרי" .

טראמפ איים לאשר תקיפות נגד תשתיות אזרחיות איראניות – כולל גשרים ותחנות כוח – אם איראן תמשיך לתקוף כלי שיט במצר . היקף המתיחות משך גם את בריטניה, עם דיווחים על תיאום אמריקאי-בריטי לפעולה צבאית אפשרית, וגם מדינות אירופה שוקלות הצעות שיאפשרו דמי מעבר וולונטריים באישור האו"ם .

הסכם הבנות (MoU) בין ארה"ב לאיראן, שנחתם באמצע יוני, קבע תקופת משא ומתן של 60 יום שבמהלכה איראן הסכימה לוותר על אגרות . תקופה זו מתקדמת כעת, וטראמפ הזהיר מפני חידוש תקיפות אם לא יושג פתרון דיפלומטי . במהלך פסגת נאט"ו באנקרה ב-8 ביולי, טראמפ רמז כי הוא רואה את הסכם ההבנות כבטל, ואמר שאינו "בטוח" שהוא רוצה בהסכם .

תיווך האו"ם וערוצים דיפלומטיים

המאמצים למצוא נתיב דיפלומטי נמשכים למרות הלחימה:

• תפקיד האו"ם: אירופה שוקלת הצעות שידרשו אישור מהארגון הימי הבינלאומי של האו"ם כדי להכשיר כל מבנה אגרה וולונטרי .
• תיווך קטארי: ראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבדולרחמן א-ת'אני, ביקר במסקט בסוף יוני כדי לסלול את הדרך לשיחות רחבות יותר בין איראן, מדינות המפרץ ועיראק על עתידו של המצר .
• משלחת עומאנית בטהרן: עומאן שלחה משלחת דיפלומטית לטהרן ב-24-25 ביולי כדי להמשיך ולדון באפשרויות הניהול, בעוד תקיפות אמריקאיות ואיראניות נמשכות . איראן הודיעה על התקדמות בשיחות אלה, וקבעה כי נקבעו "עקרונות משותפים ומסגרות מבצעיות" למעבר בטוח .
• שיחות רב-צדדיות: מדינות המפרץ צפויות לדחוף להימנעות מאגרות, בעוד איראן עשויה להציע "אגרות סביבתיות, ניווט וביטחוניות" כפשרה .

שגריר איראן במוסקבה, קאזם ג'לאלי, הצהיר כי המצר "יישאר פתוח, אך עם תנאים חדשים שיוגדרו על ידי גורמים איראניים ועומאניים" .

הסיכונים להסלמה רחבה יותר

המצב טומן בחובו סיכונים חמורים להתלקחות רחבה יותר:

1. מצב מלחמה ישיר בין ארה"ב לאיראן: תקיפות אוויריות ליליות מתמשכות והתקפות הדדיות על שיט ובסיסים צבאיים יצרו מצב מלחמה דה-פקטו .
2. פגיעה בתשתיות: איום טראמפ לפגוע בגשרים ובתחנות כוח איראניות עלול להוביל להסלמה משמעותית ולתגובה איראנית נגד בעלות ברית ערביות במפרץ .
3. שיבוש אנרגיה עולמי: מצר הורמוז מטפל בכ-20% מאספקת הנפט העולמית. השיבושים כבר זעזעו את שוקי הנפט, והצעות האגרה המתחרות יוצרות אי-ודאות רגולטורית לבעלי אוניות ולסוחרים .
4. סיכון להסלמה גרעינית: איראן הזהירה את ארה"ב מפני פגיעה במתקניה הגרעיניים, ומעלה את החשש ממימד גרעיני לסכסוך .
5. דילמת מדינות המפרץ: עומאן לכודה בין בריתותיה עם ארה"ב לבין הצורך לשמור על יחסי עבודה עם איראן, מה שמעמיד במבחן את תפקידה ההיסטורי כמאזנת .