מעיראק ועד ים סוף: מתקפות השליחים בוחנות את גבולות ההפוגה בין ארה״ב לאיראן

מי עומד מאחורי התקיפות?

הראיות הפומביות מצביעות בעיקר על מיליציות עיראקיות הנתמכות בידי איראן ופועלות תחת המטרייה המכונה "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". סעודיה מסרה כי יירטה כטב״מים ששוגרו משטח עיראק לעבר מתקני נפט, ודובר משרד ההגנה הסעודי, האלוף טורקי אל־מאלכי, האשים במפורש מיליציות הנתמכות בידי איראן . גם מנהלת הלוחמה בטרור של חבל כורדיסטן ייחסה שוב ושוב את התקיפות לרשתות המקושרות לאיראן .

עם זאת, לא כל התקיפות קיבלו נטילת אחריות רשמית, ובמקרה של הכטב״מים שיורטו ליד גבול ירדן וישראל מקור השיגור נותר בחקירה . לכן, התמונה האזורית מצביעה על זיקה רחבה לכוחות המזוהים עם איראן, אך אינה מאפשרת לייחס כל אירוע באותה רמת ודאות.

גל תקיפות רחב יותר: מסעודיה ועד ישראל

האירועים בארביל אינם מקרה מבודד. לאורך יולי נרשמה פעילות מתואמת ורב־זירתית של כטב״מים וטילים, שחצתה גבולות ופגעה או איימה על כמה מדינות בו־זמנית.

סעודיה: מערכות ההגנה האווירית הסעודיות יירטו ב־27 ביולי כמה כטב״מים שניסו לפגוע במתקני נפט במחוז המזרחי ובריאד. משרד ההגנה מסר כי הם שוגרו משטח עיראק, והאשים מיליציות הנתמכות בידי איראן . כטב״מים יורטו גם ב־18 וב־24 ביולי .

במקביל, מנהיג החות׳ים עבד אל־מאלכ אל־חות׳י איים ב־16 ביולי כי מתקני הנפט וכל התשתיות החיוניות בסעודיה יהיו יעדים אם ריאד תגביר את מעורבותה . ב־24 ביולי הודיעו החות׳ים כי תקפו שתי מכליות נפט סעודיות בים סוף , וב־27 ביולי הכריזו על החרפת התקיפות נגד יצוא האנרגיה הסעודי .

ירדן: חיל האוויר המלכותי הירדני הפיל ב־28 ביולי כטב״ם במדבר המזרחי, סמוך לגבולות עיראק וסעודיה . ב־18 ביולי יורטו ארבעה כטב״מים , וב־23–24 ביולי דיווח הצבא הירדני על יירוט שבעה טילים ושישה כטב״מים ששוגרו מאיראן . לפי הצבא הירדני, יירוטים אלה התרחשו במקביל לסימנים לכך שארה״ב ואיראן עוצרות את חילופי התקיפות .

ישראל: צה״ל הודיע ב־27 ביולי כי יירט שני כטב״מים סמוך לגבול ירדן, וכי מקור השיגור נבדק. לפי דיווח ישראלי מוקדם יותר, ישראל וירדן יירטו יחד טיל איראני שנורה לעבר העיר עקבה .

כיצד התקיפות מסכנות את ההפוגה

ההפוגה הישירה בין ארה״ב לאיראן הוכרזה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ השעה ב־26 ביולי את המערכה האווירית האמריקאית, שנמשכה 13 לילות. שגריר ארה״ב באו״ם, מייק וולץ, תיאר את ההחלטה ככזו שמעניקה "מרחב לשיחות דיפלומטיות" . גורם איראני בכיר אמר לרויטרס כי איראן תעצור את תקיפותיה כל עוד ארה״ב תשמור על ההפוגה .

אבל לצד המסרים הללו, טהרן הכחישה בפומבי שהיא מבקשת לחדש את המשא ומתן . הפער הזה חשוב: מבחינת וושינגטון, ההפוגה עשויה להיות חלון למשא ומתן; מבחינת איראן, היא מוצגת בעיקר כהפסקה הדדית של הלחימה — ללא התחייבות למסלול מדיני .

ארבע נקודות תורפה מרכזיות

1. ההפוגה אינה אחידה או מוסכמת באותה צורה על כולם. גם אם ארה״ב ואיראן נמנעות מתקיפות ישירות, אין בכך כדי להבטיח שהמיליציות העיראקיות או החות׳ים יפסיקו לפעול.

2. תקיפות השליחים פוגעות באמינות ההפוגה. המתקפות בארביל, על מתקני הנפט הסעודיים ובסביבת ירדן וישראל מראות שהלחימה האזורית נמשכת. הן עלולות לגרור תגובה אמריקאית או סעודית שתסיים את ההפוגה, במיוחד לאחר שטראמפ איים ב"עונש צבאי משמעותי" על איראן בעקבות תקיפות החות׳ים .

3. אין מנגנון אכיפה או אימות. לא הוסכם על מסגרת הפסקת אש מלאה, על משטר פיקוח או על דרך לרסן את הכוחות השותפים לאיראן. במקביל, כמה כלי תקשורת אמריקאיים דיווחו כי החשש מהידלדלות מאגרי התחמושת האמריקאיים היה בין השיקולים בהחלטה לעצור את ההפצצות . אם הדיווחים נכונים, ייתכן שלוושינגטון יש גם מגבלות מבצעיות על היכולת לאכוף את תנאי ההפוגה.

4. היוזמות הדיפלומטיות באזור נותרו שבריריות. מנהיגים באזור מקדמים מסלולים מקבילים — הצעות להפסקת אש, תיווך פקיסטני ושיחות על פירוק חיזבאללה מנשקו — אך אין להם תמיכה מלאה מכל הצדדים, במיוחד כל עוד התקיפות נמשכות .

המבחן האמיתי של ההפוגה

התקיפות אינן נספח צדדי למלחמה בין ארה״ב לאיראן. הן המבחן המרכזי ליכולת של ההפוגה להחזיק מעמד במערכת שבה וושינגטון וטהרן עשויות שלא לשלוט לחלוטין בבעלי בריתן — או להשתמש בפעילות שלהם כמנוף שאפשר להכחיש.

כל עוד כטב״מים ממשיכים להיות משוגרים מעיראק, החות׳ים מאיימים על נתיבי השיט והתשתיות הסעודיות, ומערכות ההגנה בירדן ובישראל נדרכות שוב ושוב, ההפוגה נשארת הפסקה טקטית ולא הסדר יציב. בלי מנגנון שירסן את רשתות השליחים ובלי בסיס פוליטי למשא ומתן, כל פיצוץ נוסף בארביל או בים סוף עלול להפוך את ה"מרחב לשיחות" לעוד שלב בדרך להסלמה.