ביום שני, 27 ביולי 2026, כינס הנשיא עמנואל מקרון ישיבה בין־משרדית במשרד הפנים בפריז . מטרת הישיבה הייתה לתאם את התגובה הלאומית לשריפות שהתפשטו במשך ימים, הרסו מאות בתים והובילו לפינוי המוני .
כמה ימים קודם לכן, ב־24 ביולי, מקרון כבר הורה לגייס את הצבא הצרפתי לסיוע במאמצי הבלימה. גורמים רשמיים הגדירו את השריפה הקשה ביותר כגרועה ביותר שידעה צרפת . בישיבה השתתפו שרים ובכירי ממשל מתחומי הפנים, הביטחון, הסביבה ומשרדים נוספים, כדי לתאם כוחות כיבוי, פינוי תושבים והיערכות להשלכות על התיירות והתשתיות .
מספר המפונים עלה במהירות במהלך השבוע של 24–27 ביולי:
המספרים משתנים בין הדיווחים בהתאם למועד הספירה ולהגדרה של פינוי — יציאה מהבית או הוראה להסתגר במקום — ולכן מדובר בהערכות ולא בנתון סופי אחד.
| אזור | היקף השריפה המדווח | מקור |
|---|---|---|
| ז׳ירונד, סמוך לבורדו | כ־42 אלף הקטרים, שהם כ־104 אלף אקרים | |
| צרפת כולה, עד סוף יולי | כ־98 אלף הקטרים, שיא לתקופה זו | |
| ספרד כולה, עד סוף יולי | כ־152 אלף הקטרים |
השריפה במחוז ז׳ירונד לבדה הוגדרה על ידי הרשויות כאחת השריפות הגדולות בצרפת מאז מלחמת העולם השנייה . הנתונים הארציים — 98 אלף הקטרים בצרפת ו־152 אלף בספרד — מגיעים מדיווח יחיד, וייתכן שהם מייצגים סיכום עונתי מצטבר ולא רק את השריפות הספציפיות של אותו שבוע .
שריפה קודמת בצפון־מזרח ספרד, סמוך לאראגון, כבר כילתה עד אמצע יולי שטח בגודל דומה לזה של סן פרנסיסקו — כ־7,700 הקטרים .
השריפות לא פגעו רק ביישובים וביערות, אלא גם בשגרת החיים ובאירועים מרכזיים באזור:
היקף האירוע חייב שיתוף פעולה בין־לאומי:
מדענים וסוכנויות אקלים הצביעו על שילוב של חום קיצוני, בצורת וצמחייה יבשה כתנאים שהפכו את השריפות למהירות ואלימות במיוחד:
במילים אחרות, שינויי האקלים אינם בהכרח ה״ניצוץ״ שהצית כל שריפה, אך הם יוצרים תנאי רקע שמאפשרים לאש להתפשט מהר יותר, לשרוד זמן רב יותר ולהפוך משבר מקומי לאירוע רחב־היקף.