מקרון מכנס ישיבת חירום: 325 אלף פונו משריפות הענק בצרפת ובספרד

למה מקרון כינס ישיבת חירום?

ביום שני, 27 ביולי 2026, כינס הנשיא עמנואל מקרון ישיבה בין־משרדית במשרד הפנים בפריז . מטרת הישיבה הייתה לתאם את התגובה הלאומית לשריפות שהתפשטו במשך ימים, הרסו מאות בתים והובילו לפינוי המוני .

כמה ימים קודם לכן, ב־24 ביולי, מקרון כבר הורה לגייס את הצבא הצרפתי לסיוע במאמצי הבלימה. גורמים רשמיים הגדירו את השריפה הקשה ביותר כגרועה ביותר שידעה צרפת . בישיבה השתתפו שרים ובכירי ממשל מתחומי הפנים, הביטחון, הסביבה ומשרדים נוספים, כדי לתאם כוחות כיבוי, פינוי תושבים והיערכות להשלכות על התיירות והתשתיות .

כמה אנשים פונו?

מספר המפונים עלה במהירות במהלך השבוע של 24–27 ביולי:

• 25 ביולי: כ־200 אלף בני אדם פונו או הונחו להישאר בבתיהם בצרפת ובספרד .
• 26 ביולי: יותר מ־265 אלף בני אדם פונו, בהם כ־198 אלף בדרום־מערב צרפת בלבד . דיווחים אחרים נקבו במספר של כ־220 אלף מפונים משריפת ז׳ירונד המרכזית, סמוך לבורדו .
• 27 ביולי: ההערכות הגיעו ל־250–325 אלף מפונים בשתי המדינות, בהם כ־220 אלף שנמלטו מאזור השריפה בז׳ירונד . דיווח אחד העריך את המספר הכולל בכ־325 אלף .
• לפחות אדם אחד נהרג בגל השריפות .

המספרים משתנים בין הדיווחים בהתאם למועד הספירה ולהגדרה של פינוי — יציאה מהבית או הוראה להסתגר במקום — ולכן מדובר בהערכות ולא בנתון סופי אחד.

היקף השריפות במספרים

השריפה במחוז ז׳ירונד לבדה הוגדרה על ידי הרשויות כאחת השריפות הגדולות בצרפת מאז מלחמת העולם השנייה . הנתונים הארציים — 98 אלף הקטרים בצרפת ו־152 אלף בספרד — מגיעים מדיווח יחיד, וייתכן שהם מייצגים סיכום עונתי מצטבר ולא רק את השריפות הספציפיות של אותו שבוע .

שריפה קודמת בצפון־מזרח ספרד, סמוך לאראגון, כבר כילתה עד אמצע יולי שטח בגודל דומה לזה של סן פרנסיסקו — כ־7,700 הקטרים .

הטור דה פראנס, כבישים ואתרי תיירות: מה השתבש?

השריפות לא פגעו רק ביישובים וביערות, אלא גם בשגרת החיים ובאירועים מרכזיים באזור:

• הטור דה פראנס: הסיום של הקטע השלישי נסגר לצופים בשל שריפה בפירנאים המזרחיים . גם הקטע האחרון, קטע 21, קוצר ושונה בעקבות העברת כוחות ביטחון למאבק בשריפות סמוך לבורדו. המארגנים הגדירו זאת כ״נסיבות חריגות״; המרחק קוצר מ־133 ל־89 ק״מ .
• חצי האי קאפ־פֶרֶה: אזור התיירות לֶז׳־קאפ־פֶרֶה פונה כולו. מאות בני אדם נמלטו בסירות לאחר שהכביש היחיד באזור היה מאוים מהלהבות .
• תחבורה: כבישים מהירים וקווי רכבת נסגרו באזור השריפה המרכזית בז׳ירונד, בהם כביש A63 המחבר בין בורדו לספרד .

סיוע מהצבא ומהאיחוד האירופי

היקף האירוע חייב שיתוף פעולה בין־לאומי:

• מנגנון ההגנה האזרחית של האיחוד האירופי (UCPM): צרפת ופורטוגל הפעילו את המנגנון בתחילת יולי. האיחוד האירופי גייס מטוסי כיבוי וסיוע אווירי, כולל 22 מטוסים ומספר שיא של צוותי כיבוי ברחבי היבשת .
• הצבא הצרפתי: הצבא גויס לסיוע במאמצי הכיבוי, וצרפת הפעילה מטוס מטען צבאי שהותאם להטלת מעכבי בעירה על השריפה שאיימה על אזור בורדו .
• כוחות הכיבוי: יותר מ־2,500 כבאים הוצבו באזור ז׳ירונד, לצד צוותים ממדינות שכנות שהגיעו דרך מנגנוני הסיוע האירופיים .

כיצד החום הקיצוני קשור לשריפות?

מדענים וסוכנויות אקלים הצביעו על שילוב של חום קיצוני, בצורת וצמחייה יבשה כתנאים שהפכו את השריפות למהירות ואלימות במיוחד:

• אירופה היא היבשת שמתחממת בקצב המהיר ביותר, ושינויי האקלים מגבירים את תדירותם ואת עוצמתם של גלי חום קיצוניים . החום והבצורת שימשו חומר בעירה ל״פתיחת העונה הגרועה ביותר שנרשמה אי פעם״ בשריפות היער בעולם, לפי דיווחים .
• חוקרים תיארו את קיץ 2026 כחריג במיוחד, עם גלי חום חסרי תקדים ותנאים צחיחים שיצרו סביבה דליקה מאוד . בצרפת נרשמו שלושה גלי חום מאז מאי, שלושת הימים החמים ביותר מאז תחילת המדידות וטמפרטורות של יותר מ־40 מעלות צלזיוס .
• לפי לה מונד, הבצורת הגיעה לרמות היסטוריות, ומדעני אקלים הזהירו כי האזור נכנס ל״תחום מסוכן״ .
• עם זאת, המדענים מדגישים שלא ניתן לייחס שריפה מסוימת באופן ישיר לשינויי האקלים. המחקר מצביע על כך שטמפרטורות עולות הופכות גלי חום לתכופים ולעוצמתיים יותר, מייבשות את הצמחייה ומגדילות את הסיכון לשריפות־ענק .

במילים אחרות, שינויי האקלים אינם בהכרח ה״ניצוץ״ שהצית כל שריפה, אך הם יוצרים תנאי רקע שמאפשרים לאש להתפשט מהר יותר, לשרוד זמן רב יותר ולהפוך משבר מקומי לאירוע רחב־היקף.