הקרע בין ארמניה לרוסיה מחריף: מלחמת סחר, פנייה לאיחוד האירופי ומשאל העם שבמחלוקת

השיחה המחישה את הפער בין הצדדים: ארמניה מנסה למנוע הידרדרות כלכלית, אך אינה מוכנה לקבל את התנאים הפוליטיים שמוסקבה מציבה בתמורה.

משאל עם על האיחוד האירופי: שתי גרסאות למציאות

העמדה הרוסית: מוסקבה דוחפת את ירוואן לקיים משאל עם לאומי שיחייב את אזרחי ארמניה לבחור בין השתלבות באיחוד האירופי לבין המשך החברות ב-EAEU, הגוש הכלכלי בהובלת רוסיה. פוטין הזהיר בעבר כי ארמניה אינה יכולה להיות חברה בשני הגושים במקביל . לאחר השיחה אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי פשיניאן לא הציג לוח זמנים למשאל עם, אף שמוסקבה הדגישה את הצורך לקיימו בהקדם .

העמדה הארמנית: פשיניאן אמר כי משאל עם על הצטרפות לאיחוד האירופי יהיה "אפשרי מבחינה מעשית" רק לאחר שארמניה תגיש בקשה רשמית להצטרף לאיחוד — ולא לפני כן . הוא דחה את המסגור הרוסי של המהלך כ"גירושים" מרוסיה, ותיאר את היחסים בין המדינות כמצויים ב"שלב של שינוי" . לדבריו, תהליך ההשתלבות האירופי עדיין לא הגיע לשלב שבו נדרשת הכרעה ציבורית ברורה .

מגבלות הסחר הרוסיות מתרחבות

מאז סוף אפריל 2026 הטילה רוסיה שורה של מגבלות על יבוא מארמניה. ארגונים וגורמים בינלאומיים תיארו את הצעדים כחלק מהלחץ הפוליטי שמפעילה מוסקבה על ירוואן על רקע פנייתה למערב . רשימת הצעדים כוללת:

• בסוף אפריל: הוטלו מגבלות על יצוא מים מינרליים מארמניה, ובפרט על המותג ג'רמוק .
• בסוף מאי: ההגבלות הורחבו לפרחים, משקאות אלכוהוליים ומוצרי מים מינרליים נוספים .
• 30 במאי: רוסיה הטילה איסור זמני על יבוא סוגים מסוימים של פירות וירקות, בנימוק של הפרות תקני בריאות הצומח .
• 11 ביוני: האיסור הורחב לכל המוצרים הארמניים הכפופים לפיקוח הסגר — בהם ירקות, פירות, פירות יער, אגוזים וקפה — וכן הוטלו מגבלות על העברת מוצרים ארמניים דרך שטח רוסיה .
• 27 ביולי: נכנס לתוקף איסור על כלל מוצרי החלב מארמניה. רוסיה נימקה את הצעד באיתור "חלב מבעלי חיים נגועים" במהלך בדיקות .

הבנק העולמי הזהיר כי אם ההגבלות יימשכו, הן עלולות לפגוע בצמיחה הכלכלית של ארמניה, להגביר את הלחצים האינפלציוניים ולהשפיע על התנאים החברתיים במדינה .

התגובה האירופית: כסף וגישה לשוק

האיחוד האירופי הגביר את תמיכתו בארמניה, במטרה לסייע לעסקים שנפגעו ולהפחית את התלות בשוק הרוסי:

• 34 מיליון אירו בסיוע מיידי: הסכום הועבר ב-19 ביוני 2026, כמנה ראשונה בחבילת תמיכה רחבה יותר למגזר הפרטי הארמני .
• 18 מיליון אירו נוספים: הסכום הובטח במהלך ביקורה של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בירוואן ב-2 ביולי .
• 52 מיליון אירו בסך הכול: החבילה כוללת גם צעדים להקלה על סחר, חיבוריות ותמיכה בעמידות הכלכלית של ארמניה .
• הקלה במכסים: האיחוד הציע צעדי סחר אוטונומיים שיאפשרו כניסה ללא מכסים לכ-80% מהיצוא הארמני לשוק האירופי. הצעדים נועדו לסייע ליצואנים למצוא שווקים חלופיים, אך הם עדיין דורשים אישור של הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד .

מועצת האיחוד האירופי ציינה רשמית כי ההגבלות הרוסיות כוללות ברנדי, יין, מים מינרליים ומוצרים חקלאיים, וכן מכשולים להעברת סחורות דרך רוסיה .

ארמניה עדיין לא הגישה בקשת הצטרפות רשמית

הפנייה של ארמניה לאירופה מתקדמת, אך חשוב להבחין בין הכרזה על יעד אסטרטגי לבין בקשת חברות רשמית:

• 26 במרץ 2025: הפרלמנט הארמני אישר חוק המכריז על פתיחת תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי, בעקבות יוזמה של אזרחים .
• 4 באפריל 2025: נשיא ארמניה והאגן חצ'טוריאן חתם על החוק והפך אותו לתקף .
• החוק אינו מהווה בקשה רשמית לחברות באיחוד. הוא מגדיר את ההצטרפות לאירופה כיעד אסטרטגי ויוצר מסגרת חוקית להתקדמות אליו .
• 11 במרץ 2026: פשיניאן נאם בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, באיתות נוסף על הרצון הפוליטי להעמיק את הקשרים עם אירופה .
• 27 ביולי 2026: פשיניאן הבהיר לפוטין כי משאל עם יוכל להתקיים רק לאחר הגשת בקשת חברות רשמית — שעדיין לא הוגשה . בשלב זה לא נמסר לוח זמנים להגשת הבקשה.

מה המשמעות של העימות?

שיחת הטלפון בין פשיניאן לפוטין סיכמה את המצב הנוכחי: ארמניה מבקשת להרגיע את הלחץ הכלכלי הרוסי, אך מסרבת לקבל הכרעה מיידית בין מוסקבה לבריסל. במקביל, האיחוד האירופי מציע כסף, גישה לשווקים ותמיכה ביצואנים, בעוד ירוואן מתקדמת בזהירות — אך בכיוון ברור — לעבר אפשרות של בקשת חברות רשמית.

במילים אחרות, ארמניה עדיין אינה חברה מועמדת לאיחוד האירופי, אך המחלוקת עם רוסיה כבר הפכה את שאלת הכיוון האסטרטגי של המדינה למאבק כלכלי ופוליטי ממשי.