ישראל שחררה לעזה 60 עצורים פלסטינים — השחרור הגדול ביותר מאז הפסקת האש באוקטובר

גורמים ישראליים מסרו כי מדובר באנשים שנעצרו במהלך המלחמה, ולא באסירים שהורשעו בעבירות שבוצעו לפני המלחמה. עוד נמסר כי צה״ל אינו מגדיר אותם כ״טרוריסטים״ .

מאז הפסקת האש שחררה ישראל מעת לעת עצורים מעזה בקבוצות קטנות, בדרך כלל של 10 עד 20 בני אדם מדי כמה שבועות. הקבוצה ששוחררה ב-28 ביולי הייתה גדולה באופן משמעותי מההעברות השגרתיות הללו .

מצבם הבריאותי והטענות להתעללות

כמה מקורות דיווחו כי העצורים הגיעו לבית החולים כשהם במצב ״שברירי ופצוע״ . חלקם הובאו בכיסאות גלגלים, ועיתונאים במקום תיארו סימנים נראים לעין של פציעות גופניות ותשישות .

העצורים ששוחררו סיפרו על יחס פוגעני במהלך שהותם במעצר הישראלי, ובכלל זה מכות, הרעבה ובידוד . הטענות האחרונות מצטרפות לדיווחים רחבים יותר שנאספו לאורך המלחמה והפסקת האש:

• באפריל 2025 סיפרו עצורים מעזה ששוחררו ל-BBC כי עברו עינויים בידי צה״ל ושירות בתי הסוהר הישראלי .
• ביולי 2026 סיפרו אסירים פלסטינים לשעבר ל״וול סטריט ג׳ורנל״ כי הוכו והורעבו; חלקם טענו גם כי הותקפו מינית לעיני אסירים אחרים .
• דיווחים של סוכנות AP ושל ה-BBC מ-2023–2024 תיעדו עדויות על מכות, צפיפות קשה, שימוש בכלבים עם מחסום פה נגד עצורים ומניעת מזון ושמיכות .
• ועדת האסירים והמשוחררים הפלסטינית דיווחה ביולי 2026 כי עורכי דינה תיעדו הידרדרות מתמשכת בתנאי המחיה והבריאות בכלא נפחא בישראל, לרבות הזנחה רפואית, מזון באיכות ירודה והתעללות פיזית ומילולית .

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לא הורשה לבקר אף עצור פלסטיני במתקני כליאה ישראליים מאז 7 באוקטובר 2023. בית המשפט העליון בישראל הותיר את האיסור על ביקורי הוועד על כנו, בנימוקי ביטחון הקשורים למצב החטופים .

עם זאת, נכון לדיווחים הזמינים, לא פורסמו טענות חדשות המיוחדות לכל אחד מ-60 העצורים ששוחררו, מעבר לעדויות על מצבם ועל היחס שקיבלו. גם הקשר בין מצבם הנראה לעין לבין טענות ההתעללות דורש בדיקה רפואית ועצמאית נוספת.

מה הייתה תגובת ישראל?

לא נמצאה תגובה רשמית מפורטת של ישראל לטענות ההתעללות הקשורות באופן ישיר לשחרור ב-28 ביולי. שירות בתי הסוהר הישראלי הכחיש בעבר טענות להתעללות שיטתית, ובתגובה לדיווח של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ ביולי 2026 כינה אותן ״שקריות, ממוחזרות וחסרות כל בסיס עובדתי״ .

הרשויות בישראל מסרו לאורך התקופה כי הן מטפלות בעצורים בהתאם לחוק. עם זאת, במקרה של השחרור האחרון לא פורסמה התייחסות מפורטת למצבם הגופני של העצורים או לעדויות שמסרו לאחר הגעתם לעזה.

הרקע: הסכם הפסקת האש ומשבר המעצר

הסכם הפסקת האש מאוקטובר 2025, שתווך על ידי ארצות הברית, עצר את המלחמה בין ישראל לחמאס לאחר כשנתיים של לחימה. בשלב הראשון של ההסכם שחרר חמאס את כל החטופים הישראלים שהיו בחיים, בתמורה לשחרור מספר גדול של אסירים ועצורים פלסטינים .

במסגרת חילופי הדברים הראשונים שחררה ישראל כ-1,700 עד 2,000 עצורים ואסירים פלסטינים, רובם תושבי עזה שנעצרו במהלך המלחמה . לאחר מכן נמשכו שחרורים קטנים יותר במהלך 2025 ו-2026. בדיווחים קודמים נמסר על שחרור של כ-60 עצורים ברמאללה בינואר 2025 ושל כ-600 עצורים בפברואר 2025, ובהם גם אסירים שהוחזקו במשך שנים . בשבועות שקדמו לשחרור ב-28 ביולי 2026 שוחררו קבוצות נוספות של 16 ושל 35 עצורים .

נכון ליולי 2026, לפי החברה הפלסטינית לאסירים, יותר מ-1,000 פלסטינים עדיין מוחזקים במעצר מנהלי בישראל — רבים מהם ללא כתב אישום . מעצר מנהלי מאפשר להחזיק אדם ללא משפט או הרשעה, בדרך כלל על בסיס חומר מודיעיני שאינו מוצג במלואו לנאשם.

חמאס קושר שוב ושוב את המשך המשא ומתן על הפסקת האש לעמידת ישראל בהתחייבויותיה לשחרר אסירים פלסטינים, ומאשים אותה בעיכוב השחרורים . לכן, אף שהעברת 60 העצורים היא בעיקרה פעולה הומניטרית ומנהלית, היא מתרחשת על רקע שיחות תקועות בנוגע לשלבים הבאים של הסכם הפסקת האש .