מדוע מריה קורינה מצ'אדו דחתה את השיחות בחסות ארה״ב בוונצואלה?

בין אילו גופים מתקיימות השיחות?

השיחות ב־1 באוגוסט נבנו כדיאלוג בין שני גופים מחוקקים יריבים, שכל אחד מהם טוען ללגיטימיות בוונצואלה .

מצד אחד עומדת האספה הלאומית המזוהה עם הממשלה, שהוקמה בעקבות בחירות 2020 — בחירות שהאופוזיציה החרימה. מן הצד השני נמצאת האספה המקבילה בהובלת האופוזיציה, שנוצרה בעקבות הבחירות לפרלמנט ב־2015. בראש האספה עומדת דינורה פיגרה, מחוקקת גולה שחזרה לקראקס ביוני 2026 לאחר שמונה שנים מחוץ למדינה .

המסגרת המוצהרת היא «סדר יום עבודה משותף», שנועד לקדם את השבת המוסדות הדמוקרטיים לפעילות לאחר הדחתו של ניקולס מדורו בינואר 2026 . על השיחות הכריזו כמעט במקביל פיגרה וחורחה רודריגס, העומד בראש האספה הלאומית שבשליטת הממשלה ואחיה של מנהיגת הממשלה הזמנית, דלסי רודריגס .

כיצד ארה״ב עקפה את מצ'אדו?

ממשל טראמפ בחר בדינורה פיגרה במקום במצ'אדו כמנהיגה הראשית של משלחת האופוזיציה . בכך הוסטה תשומת הלב מהדמות הבולטת ביותר במחנה המתנגד לממשלה בוונצואלה, ופיגרה קיבלה את התפקיד להוביל את השיחות .

המהלך משתלב בדפוס רחב יותר של התרחקות בין וושינגטון למצ'אדו. לפי דיווח ב־ניו יורק טיימס, טראמפ סירב לתמוך במצ'אדו כבר בתחילת המבצע האמריקאי בוונצואלה, בין היתר מחשש שתביא «כאוס» ותסבך את היחסים עם הממשלה הזמנית .

ביוני וביולי 2026 כינו גורמים אמריקאים בפומבי את ניסיונותיה של מצ'אדו לשוב לוונצואלה, שנפגעה ברעידות אדמה, «תרגיל פוליטי גרוטסקי» . דובר מחלקת המדינה אמר ל־אל פאיס כי ניסיונותיה לשוב למדינה הם «לא מועילים» .

מה מטרת השיחות לפי המועצה האטלנטית?

במסמך שפרסמה ב־22 ביולי 2026 תיארה המועצה האטלנטית את השיחות כ«הזדמנות עבור ארה״ב לקבע ניצחון». לפי המועצה, ב־1 באוגוסט יפתחו נציגי הממשלה הזמנית והאופוזיציה בשיחות רשמיות שמטרתן «לחזק את המוסדות הדמוקרטיים» לאחר הדחתו של מדורו, ולהניח «מפת דרכים לקראת דמוקרטיה» .

המועצה האטלנטית טענה גם כי לארה״ב יש מנופי לחץ משמעותיים שבאמצעותם היא יכולה לדחוף את קראקס למעבר דמוקרטי, וכי עליה להשתמש בשיחות כדי לעגן רפורמות מוסדיות קונקרטיות . אנליסטים אחרים הצביעו על תוכנית אמריקאית בת שלושה שלבים: ייצוב, שיקום ולבסוף מעבר פוליטי. עם זאת, הממשלה בוונצואלה עדיין לא הציגה לוח זמנים לבחירות .

הקרע בתוך האופוזיציה מעמיק

השיחות חשפו ופילגו את האופוזיציה הוונצואלית. ב־16 ביולי כינסה מצ'אדו את הקואליציה שלה כדי לבחון דיאלוג שהיא «לא יזמה ואינה שולטת בו», אך בסופו של דבר לא קיבלה את התפקיד המוביל .

במקביל, הסיעה בהובלת פיגרה ובגיבוי ארה״ב המשיכה להתקדם לעבר השיחות. כך נוצר קרע גלוי בין האגף הניצי של מצ'אדו — הכולל את מפלגת Vente Venezuela ואת הפלטפורמה המאוחדת — לבין מנהלי המשא ומתן המועדפים על וושינגטון .

המגזין ניו יורקר תיאר את ששת החודשים של מצ'אדו בוושינגטון כ«מאבק מתסכל», שבמהלכו ראתה את הממשל שאותו ניסתה לרתום לצדה פועל נגדה . לפי ניתוח נוסף, מצ'אדו אף הציעה לשוב לוונצואלה כדי לסייע בניהול הסיוע לנפגעי רעידות האדמה, אך הממשל האמריקאי סירב .

מדוע גונסאלס אורוטיה חשוב לעמדתה של מצ'אדו?

מצ'אדו לא נסוגה מעמדתה בנוגע לבחירות הנשיאותיות השנויות במחלוקת של 2024. בהצהרה שדחתה את השיחות ב־1 באוגוסט חתום גם אדמונדו גונסאלס אורוטיה, שהאופוזיציה הציבה כמועמדה לנשיאות לאחר שהממשלה מנעה ממצ'אדו להתמודד .

השניים ממשיכים לטעון שגונסאלס אורוטיה ניצח בבחירות. הממשלה המזוהה עם מדורו, ובהמשך גם הממשלה הזמנית בראשות דלסי רודריגס, סירבו להכיר בטענה זו .

חתימתה של מצ'אדו על ההצהרה מ־26 ביולי חיזקה את עמדתה שלפיה גונסאלס אורוטיה הוא המנצח הלגיטימי, וכי כל מעבר פוליטי חייב להכיר במנדט שקיבל — ולא להסתפק בהסדר מוסדי שנבנה בלעדיו.