הגוף הרגולטורי הרוסי, רוסלקוזנדזור, ציין סיבות טכניות (פיטוסניטריות ובטיחות מזון), אך התזמון - ממש לפני הבחירות לפרלמנט בארמניה ב-7 ביוני ובצל פניית ירוואן למערב - הוביל משקיפים לאפיין את הצעדים כלחץ פוליטי .
ב-27 ביולי 2026, ראש ממשלת ארמניה ניקול פאשיניאן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין קיימו שיחת טלפון. לפי הודעת ממשלת ארמניה ומספר דיווחים:
האיחוד האירופי פתח בתגובת נגד משמעותית, שמנהיגיה הגדירו במפורש כתגובה ל"כפייה כלכלית" רוסית .
סיוע כספי:
צעדי סחר אוטונומיים (הקלת מכסים):
שפה פוליטית:
גיוון שווקים:
שאלת משאל העם הפוטנציאלי על חברות ארמניה באיחוד האירופי היוותה תת-טקסט מתוח לאורך המשבר:
דרישת פוטין: בפגישה במוסקבה ב-1 באפריל 2026, פוטין הזהיר את פאשיניאן שארמניה אינה יכולה להיות חברה גם באיחוד האירופי וגם ב-EAEU בהנהגת מוסקבה . פוטין לחץ על ארמניה לערוך משאל עם על בחירה בין הגושים .
עמדת פאשיניאן:
יוזמה אזרחית: קבוצה פרו-רוסית בשם "הברית האירואסייתית" הגישה יוזמה לוועדת הבחירות המרכזית של ארמניה בתחילת יולי הקוראת ל"משאל עם מלמטה" נגד הצטרפות לאיחוד האירופי, אך מדובר במאמץ לא-ממשלתי .
עמדת האיחוד האירופי: האיחוד האירופי לא דרש בפומבי משאל עם. במקום זאת, בריסל התמקדה בהעמקת הקשרים הכלכליים והפוליטיים עם ארמניה באמצעות סיוע, ליברליזציה של סחר ויוזמות לחיזוק שותפות, מבלי לדרוש הצעת חברות מיידית או משאל עם .