ההיפוך — 24–27 ביולי: לאחר השיא החלה ירידה, והמחיר נסוג בכ־5% לכ־6.70 דולר לבושל עד יום שני, 27 ביולי . הטריגר המרכזי היה הפסקת התקיפות בין ארה״ב לאיראן, שהחלישה את פרמיית הסיכון בשוק הנפט וסחפה מטה גם את החיטה ואת שאר שוקי הדגנים.
מאז 8 ביולי ניהלה אוקראינה מערכה מתמשכת של תקיפות רחפנים נגד כלי שיט מסחריים רוסיים בים אזוב . ב־10 ביולי עצרה רוסיה את התנועה ב־תעלת דון–אזוב, נתיב ימי שמטפל בכרבע מיצוא התבואה הרוסי — כולל חלק משמעותי מיצוא החיטה של המדינה, שהיא יצואנית החיטה הגדולה בעולם .
ב־16 ביולי דיווח הצבא האוקראיני כי פגע בשש מכליות רוסיות ובשני כלי שיט נוספים . השיט בים אזוב נותר מושבת, והחשש בשוק היה שחלק ניכר מיכולת היצוא הרוסית ישותק דווקא בשיא עונת הקציר .
המשמעות המסחרית פשוטה: כאשר תבואה אינה יכולה להגיע לנמלים, היא מצטברת במחסנים בדרום רוסיה. לפי דיווחי אנליסטים וגורמים בענף, מיליוני טונות נותרו תקועות באחסון, והיצוא הרוסי בתחילת עונת החקלאות החדשה נפגע בחדות .
הרשויות ברוסיה הפסיקו לקבל בקשות של כלי שיט לנתיבים שנפגעו, וההערכות בשוק הצביעו על ירידה משמעותית במשלוחי התבואה . מוסקבה הודיעה שהיא בוחנת ניתוב מחדש של מטענים דרך נמלי הים השחור והים הבלטי, אך כל עוד המעבר בים אזוב מוגבל, קיבולת היצוא אינה חוזרת מיד לשגרה .
במקביל, תקיפות רוסיות על נמלי אוקראינה בים השחור כבר הפחיתו את יכולת יצוא הדגנים של אוקראינה בכשליש: מכ־6 מיליון טונות בחודש לכ־4 מיליון טונות . כך נוצרה בשוק תחושה של סיכון כפול — פגיעה בנתיבי היצוא של שתי המדינות המרכזיות באזור.
הזינוק ב־22 ביולי קיבל תמיכה גם מעדכון של משרד החקלאות האמריקאי (USDA), שהפחית את תחזית ייצור החיטה בארה״ב לעונת 2026/27 . ההפחתה הוסיפה למחיר רכיב בסיסי של חשש להיצע, מעבר לפרמיית הסיכון הגיאופוליטית.
בסוף השבוע של 25–26 ביולי השהה נשיא ארה״ב דונלד טראמפ את התקיפות נגד איראן, לאחר שבועיים של עימותים. המהלך הגביר את התקווה לפתרון דיפלומטי ולחידוש השיט במצר הורמוז .
התגובה בשוק הנפט הייתה מיידית: חוזי ברנט ירדו ביום שני ב־3.96 דולר, או 4.1%, וחוזי WTI איבדו יותר מ־7% במסחר, לרמה שהתקרבה ל־82 דולר לחבית . בכך נמחק חלק ניכר מ״פרמיית המלחמה״ שנוספה למחירי האנרגיה.
החיטה ירדה יחד עם הנפט מכמה סיבות:
TradingEconomics דיווחה כי החיטה המשיכה לרדת בעקבות הצניחה במחירי הנפט לאחר שארה״ב ואיראן עצרו את התקיפות .
קציר הסאפרינה בברזיל: יבול התירס השני של ברזיל לעונת 2025/26, המכונה safrinha — «היבול הקטן» — מהווה בדרך כלל כ־70%–80% מכלל ייצור התירס במדינה . היבול נקטף בכמויות גדולות, והיצע התירס הברזילאי השופע תמך בהעלאת תחזיות היצוא לעונה .
ההשפעה הישירה היא על שוק התירס, אך תירס הוא גם תחליף לחיטה בתעשיית המזון לבעלי חיים. כאשר תירס זול וזמין, הביקוש לחיטת מספוא נחלש — ולכן קשה יותר לחיטה להמשיך לטפס ללא הפרעה.
סיכון לגל חום בארה״ב: מצד אחד, ה־USDA כבר הוריד את תחזית הייצור, מה שתומך במחירים . מצד שני, גל חום באזורים מרכזיים לגידול חיטה בארה״ב נותר משתנה שיכול להצית מחדש את חששות ההיצע, אם תנאי החום יחמירו.
שוק החיטה לכוד בין שני כוחות מנוגדים:
| גורמים שתומכים במחיר | גורמים שמרסנים את העלייה |
|---|---|
| השבתת השיט בים אזוב, נתיב הקשור לכ־25% מיצוא התבואה הרוסי | הרגיעה בין ארה״ב לאיראן והירידה במחירי הנפט |
| ירידה ביכולת יצוא הדגנים של אוקראינה בכשליש | היצע גדול של תירס סאפרינה מברזיל, המתחרה בחיטת מספוא |
| הפחתת תחזית הייצור האמריקאי | ניסיון רוסי לנתב יצוא מחדש דרך הים השחור והים הבלטי |
| סיכון מתמשך למזג אוויר חם באזורי הגידול בארה״ב | מאמצי התיווך במזרח התיכון והמצב בים השחור עדיין שבריריים |
אם רוסיה תצליח לנתב מחדש את המשלוחים דרך נתיבים חלופיים, או אם הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן תתבסס, החיטה עשויה לאבד חלק נוסף מפרמיית הסיכון. מנגד, חידוש התקיפות בים השחור או החרפה מחודשת בין וושינגטון לטהראן עלולים להפוך את המגמה במהירות.
לכן, הסיפור המרכזי בשוק אינו רק מחיר החיטה עצמו — אלא המהירות שבה חדשות גיאופוליטיות, מחירי אנרגיה, מזג אוויר ונתוני יבול יכולים לשנות את מאזן ההיצע והביקוש.