החיטה זינקה לשיא של שנתיים — ואז התרסקה: כך פעלו הים השחור, איראן וברזיל

ההיפוך — 24–27 ביולי: לאחר השיא החלה ירידה, והמחיר נסוג בכ־5% לכ־6.70 דולר לבושל עד יום שני, 27 ביולי . הטריגר המרכזי היה הפסקת התקיפות בין ארה״ב לאיראן, שהחלישה את פרמיית הסיכון בשוק הנפט וסחפה מטה גם את החיטה ואת שאר שוקי הדגנים.

מה דחף את החיטה למעלה?

1. שיבוש השיט בים אזוב — הזרז המרכזי

מאז 8 ביולי ניהלה אוקראינה מערכה מתמשכת של תקיפות רחפנים נגד כלי שיט מסחריים רוסיים בים אזוב . ב־10 ביולי עצרה רוסיה את התנועה ב־תעלת דון–אזוב, נתיב ימי שמטפל בכרבע מיצוא התבואה הרוסי — כולל חלק משמעותי מיצוא החיטה של המדינה, שהיא יצואנית החיטה הגדולה בעולם .

ב־16 ביולי דיווח הצבא האוקראיני כי פגע בשש מכליות רוסיות ובשני כלי שיט נוספים . השיט בים אזוב נותר מושבת, והחשש בשוק היה שחלק ניכר מיכולת היצוא הרוסית ישותק דווקא בשיא עונת הקציר .

המשמעות המסחרית פשוטה: כאשר תבואה אינה יכולה להגיע לנמלים, היא מצטברת במחסנים בדרום רוסיה. לפי דיווחי אנליסטים וגורמים בענף, מיליוני טונות נותרו תקועות באחסון, והיצוא הרוסי בתחילת עונת החקלאות החדשה נפגע בחדות .

2. ירידה ביצוא הרוסי — ולחץ נוסף על נתיבי הים השחור

הרשויות ברוסיה הפסיקו לקבל בקשות של כלי שיט לנתיבים שנפגעו, וההערכות בשוק הצביעו על ירידה משמעותית במשלוחי התבואה . מוסקבה הודיעה שהיא בוחנת ניתוב מחדש של מטענים דרך נמלי הים השחור והים הבלטי, אך כל עוד המעבר בים אזוב מוגבל, קיבולת היצוא אינה חוזרת מיד לשגרה .

במקביל, תקיפות רוסיות על נמלי אוקראינה בים השחור כבר הפחיתו את יכולת יצוא הדגנים של אוקראינה בכשליש: מכ־6 מיליון טונות בחודש לכ־4 מיליון טונות . כך נוצרה בשוק תחושה של סיכון כפול — פגיעה בנתיבי היצוא של שתי המדינות המרכזיות באזור.

3. עדכון כלפי מטה של תחזית הייצור בארה״ב

הזינוק ב־22 ביולי קיבל תמיכה גם מעדכון של משרד החקלאות האמריקאי (USDA), שהפחית את תחזית ייצור החיטה בארה״ב לעונת 2026/27 . ההפחתה הוסיפה למחיר רכיב בסיסי של חשש להיצע, מעבר לפרמיית הסיכון הגיאופוליטית.

מדוע המחיר התהפך בחדות?

4. הרגיעה בין ארה״ב לאיראן והנפילה במחירי הנפט

בסוף השבוע של 25–26 ביולי השהה נשיא ארה״ב דונלד טראמפ את התקיפות נגד איראן, לאחר שבועיים של עימותים. המהלך הגביר את התקווה לפתרון דיפלומטי ולחידוש השיט במצר הורמוז .

התגובה בשוק הנפט הייתה מיידית: חוזי ברנט ירדו ביום שני ב־3.96 דולר, או 4.1%, וחוזי WTI איבדו יותר מ־7% במסחר, לרמה שהתקרבה ל־82 דולר לחבית . בכך נמחק חלק ניכר מ״פרמיית המלחמה״ שנוספה למחירי האנרגיה.

החיטה ירדה יחד עם הנפט מכמה סיבות:

• נפט זול יותר מפחית חלק מעלויות הייצור, ההובלה והעיבוד של דגנים.
• הוא מחליש את התמריץ להשתמש בגידולים לייצור דלקים ביולוגיים.
• ירידה חדה בנפט מעודדת לעיתים קרובות מעבר של משקיעים למצב risk-off — צמצום חשיפה לסחורות מסוכנות — ומפעילה לחץ על כל קומפלקס הדגנים .

TradingEconomics דיווחה כי החיטה המשיכה לרדת בעקבות הצניחה במחירי הנפט לאחר שארה״ב ואיראן עצרו את התקיפות .

5. גורמי היצע שמתחרים בפרמיית הסיכון

קציר הסאפרינה בברזיל: יבול התירס השני של ברזיל לעונת 2025/26, המכונה safrinha — «היבול הקטן» — מהווה בדרך כלל כ־70%–80% מכלל ייצור התירס במדינה . היבול נקטף בכמויות גדולות, והיצע התירס הברזילאי השופע תמך בהעלאת תחזיות היצוא לעונה .

ההשפעה הישירה היא על שוק התירס, אך תירס הוא גם תחליף לחיטה בתעשיית המזון לבעלי חיים. כאשר תירס זול וזמין, הביקוש לחיטת מספוא נחלש — ולכן קשה יותר לחיטה להמשיך לטפס ללא הפרעה.

סיכון לגל חום בארה״ב: מצד אחד, ה־USDA כבר הוריד את תחזית הייצור, מה שתומך במחירים . מצד שני, גל חום באזורים מרכזיים לגידול חיטה בארה״ב נותר משתנה שיכול להצית מחדש את חששות ההיצע, אם תנאי החום יחמירו.

בין מחסור אפשרי למכירת מאקרו

שוק החיטה לכוד בין שני כוחות מנוגדים:

אם רוסיה תצליח לנתב מחדש את המשלוחים דרך נתיבים חלופיים, או אם הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן תתבסס, החיטה עשויה לאבד חלק נוסף מפרמיית הסיכון. מנגד, חידוש התקיפות בים השחור או החרפה מחודשת בין וושינגטון לטהראן עלולים להפוך את המגמה במהירות.

לכן, הסיפור המרכזי בשוק אינו רק מחיר החיטה עצמו — אלא המהירות שבה חדשות גיאופוליטיות, מחירי אנרגיה, מזג אוויר ונתוני יבול יכולים לשנות את מאזן ההיצע והביקוש.