טראמפ לוחץ על נסיגה — נתניהו מסרב: העימות שמטלטל את הברית

מה עומד במרכז העימות?

שורש המחלוקת הוא פער בין שתי תפיסות אסטרטגיות. טראמפ מקדם מהלך רחב של רגיעה במזרח התיכון, הכולל הסכמה בין ארה״ב לאיראן על הפסקת פעולות האיבה וניסיון לנרמל את היחסים עם הממשלה הסורית החדשה בדמשק, שקמה לאחר נפילת משטר אסד . נתניהו, מנגד, רואה בהתפתחויות האלה סיכון לביטחון ישראל ומתעקש לשמר אזורי חיץ צבאיים בכמה חזיתות .

ב־14 ביולי 2026 אמר טראמפ לנתניהו בשיחת טלפון כי על ישראל להתחיל להיערך מחדש ולצאת משטחי סוריה, ועודד אותו לנקוט צעד דומה בלבנון. לפי הדיווחים, טראמפ הזהיר כי נוכחות צבאית ממושכת עלולה להוביל להסלמה אזורית . המסר האמריקאי היה ברור: מבחינת טראמפ, הנוכחות הישראלית בסוריה מלבה את המתיחות במקום לבלום אותה .

נתניהו דחה את הדרישות. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, הוא התכוון להתנגד ללחץ האמריקאי לנסיגה מעזה, מדרום לבנון ומסוריה במקביל . שר הביטחון ישראל כ״ץ חיזק את הקו הזה ואמר כי כוחות צה״ל יישארו בדרום לבנון גם אם ממשל טראמפ יבקש מהם לסגת .

הפער בין השניים הגיע לשיאו ביוני 2026, לאחר שארה״ב ואיראן הסכימו לעצור את פעולות האיבה — הסכם שנתניהו אמר כי ישראל אינה מחויבת אליו . רויטרס תיארה את טראמפ ונתניהו כמי שנמצאים «במסלול התנגשות» . באותה תקופה אישר טראמפ כי השתמש במילה «משוגע» ביחס לנתניהו בשיחה טעונה על הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון .

גם עזה נמצאת על שולחן הדיונים

אף שסוריה ולבנון עומדות במרכז העימות המיידי, עזה היא מוקד מחלוקת נוסף. תוכנית השלום של טראמפ לרצועה כוללת אפשרות להצבת כוח ביטחון רב־לאומי. כמחווה חלקית לקראת פגישתם בבית הלבן, ישראל הודיעה ב־27 ביולי כי תאפשר לכוח כזה להיכנס לעזה . ב־21 ביולי הודיעה ישראל גם על היערכות מחדש של חלק מכוחותיה בדרום לבנון, במסגרת הסכמים שנתמכו בידי ארה״ב . לפי התיאור שנמסר, מדובר בצעדים טקטיים ולא בשינוי אסטרטגי כולל.

הפעילות הישראלית בדרום סוריה נמשכת

בזמן שהמתיחות הדיפלומטית גוברת, הפעילות הצבאית הישראלית בדרום סוריה נמשכת — ובמקרים מסוימים אף מתרחבת.

ב־27 ביולי 2026 פשטו כוחות ישראליים על בתי אזרחים בכפר אל־ערדה שבמחוז דרעא, ערכו חיפושים והקימו מחסומים . יום קודם לכן דווח על חדירה נוספת למחוז קוניטרה, שבמהלכה נעצר אזרח . הפעולות האלה משתלבות בדפוס רחב יותר שהחל לאחר נפילת משטר אסד ב־8 בדצמבר 2024.

מאז נפילת המשטר נכנסה ישראל לאזור החיץ המפורז בדרום־מערב סוריה, הסמוך לרמת הגולן שבשליטה ישראלית, והיא ממשיכה להחזיק בו . עד דצמבר 2025 הרחיבה ישראל את אזור החיץ, אף שגורמים אמריקאיים הזהירו כי מהלך כזה עלול לערער את הממשלה החדשה בדמשק .

לצד הפעילות הקרקעית ניהלה ישראל גם מערכה אווירית מתמשכת. בחודשים שלאחר הדחת אסד ביצעה ישראל יותר מ־700 תקיפות בסוריה, ובהן הפצצה משמעותית באזור דמשק . ביולי 2025 אמר הבית הלבן כי טראמפ «הופתע» מהתקיפות הישראליות בדמשק ובסווידא, ובעקבותיהן שוחח ישירות עם נתניהו . בפברואר 2026 ביצעה ישראל חדירה צבאית נוספת למחוז קוניטרה . נתניהו הצהיר בפומבי כי ישראל לא תאפשר לכוחות צבא סוריים לפעול מדרום לדמשק .

ההקשר האזורי הרחב

אי אפשר להבין את הקרע בין טראמפ לנתניהו בלי להביא בחשבון את ההתפתחויות סביב איראן ולבנון. ההסכמה בין ארה״ב לאיראן על עצירת המלחמה ביוני 2026 הייתה הזרז המיידי לעימות. באותו חודש איראן עצרה את שיחותיה עם וושינגטון ודרשה שישראל תפסיק את פעילותה הצבאית המתרחבת בדרום לבנון .

ישראל, מנגד, החריפה את עמדתה. ביוני 2026 השתלטו כוחות ישראליים על מבצר הבופור האסטרטגי בדרום לבנון, וצה״ל פרסם מפה שהציגה אזור שליטה צבאי מורחב באזור — צעד שנתפס כמאתגר ישירות את ההסכמה בין ארה״ב לאיראן .

ניתוח של צ׳טהאם האוס קבע כי היחסים בין טראמפ לנתניהו «נעשו מתוחים יותר ויותר מאז תחילת המלחמה עם איראן», וכי הם הגיעו לשפל חסר תקדים על רקע ניסיונותיו של טראמפ לסיים את הלחימה באיראן ובלבנון . נתניהו, שמפגר בסקרים לקראת הבחירות בישראל בסתיו, ניצב גם בפני לחץ פוליטי להוכיח לציבור הישראלי כי הוא עדיין מחזיק ביחסי עבודה חזקים עם נשיא ארה״ב .

מה צפוי בהמשך?

השניים היו צפויים להיפגש בבית הלבן ב־27 ביולי 2026, כאשר איראן הוגדרה כנושא המרכזי על סדר היום . תוצאות הפגישה עשויות לקבוע אם המחלוקת תישאר בשליטה — או תעמיק לקרע מתמשך שישפיע על יחסי ארה״ב–ישראל ועל המזרח התיכון כולו.

נכון לעכשיו, התמונה מצביעה על מבוי סתום: טראמפ מבקש רגיעה ונתיב מדיני ליציאה מהעימות, ואילו נתניהו מעוניין להמשיך בשליטה צבאית בשטח ודוחה כל הסכם שיגביל את חופש הפעולה של ישראל. גם הטון האישי של המחלוקת, כולל הכינוי «משוגע», ממחיש עד כמה התרחקו היחסים מהברית הקרובה שאפיינה את כהונתו הראשונה של טראמפ.