מחירי הגז באירופה צנחו ב־9% — אבל משבר האנרגיה האמיתי רחוק מסיום

הסיבה המיידית הייתה איתותים להפחתת המתיחות בין ארה״ב לאיראן: וושינגטון עצרה את התקיפות האוויריות בסוף השבוע, וטהרן אותתה על הפסקת מתקפות התגובה ברחבי המזרח התיכון . השווקים פירשו זאת כאפשרות לחזרה למסגרת הפסקת האש מ־17 ביוני — מסגרת שקרסה ב־8 ביולי — ולחידוש מעבר אנרגיה סדיר דרך מצר הורמוז .

אלא שהירידה במחיר הייתה בעיקר ראלי הקלה שמונע מסנטימנט, ולא תוצאה של שינוי ממשי בכמות הגז הזמינה. במילים אחרות: פרמיית הסיכון שנוספה למחירים התכווצה, אך הנזק הפיזי לאספקה עדיין קיים.

מדוע המחירים ירדו?

1. איתותי רגיעה בין ארה״ב לאיראן

הפסקת התקיפות האמריקאיות והאיתותים מטהרן על עצירת מתקפות התגובה הפחיתו מיד את החשש מהסלמה נוספת. בכך התהפכה פרמיית הסיכון שנבנתה בשוק במהלך השבועיים שקדמו לכך . זה היה הגורם המרכזי לירידה.

2. מחירי הגז עקבו אחר הנפט

הגז האירופי ירד במקביל למכירת חיסול בשוק הנפט. מחיר נפט מסוג ברנט נחלש לאחר שהסוחרים העריכו כי הסיכון לשיבושים בנתיבי האנרגיה במזרח התיכון פחת .

3. תקווה לחידוש התנועה במצר הורמוז

המצר, נתיב ימי חיוני להובלת אנרגיה, נפתח חלקית בעקבות הפסקת האש ביוני — אך התנועה בו שוב נפגעה לאחר 8 ביולי. כל סימן לחזרה של תנועת המכליות מפחית את הסיכון לעיכובים באספקת גז טבעי נוזלי (LNG) לאירופה . בשוק מקווים גם שמהלך דיפלומטי יאפשר להוציא את מטעני ה־LNG של קטאר מהמפרץ הפרסי .

לכן, הירידה משקפת בעיקר התפוגגות של ״פרמיית השלום״ — ולא התאוששות של שרשרת האספקה.

מאגרי הגז באיחוד האירופי: התמונה עדיין מדאיגה

מלאי הגז באיחוד האירופי נמצא ברמה נמוכה במיוחד לשלב זה של עונת המילוי. הנתונים העיקריים:

• המאגרים היו מלאים בכ־49%–53% באמצע–סוף יולי 2026, לעומת כ־60% בתקופה המקבילה אשתקד .
• מדובר בפער של כ־14–15 נקודות אחוז מתחת לממוצע העונתי של חמש השנים האחרונות . לפי ממוצע של עשר שנים, שיעור המילוי בתקופה זו עמד על כ־66% .
• בתחילת יולי עמד המלאי על כ־49%, או 53.8 מיליארד מטרים מעוקבים — 11 מיליארד מטרים מעוקבים פחות מאשר שנה קודם לכן .
• יעד האיחוד האירופי הוא להגיע למילוי של 90% עד 1 בנובמבר, אך קצב ההזרמה הנוכחי נמוך מהנדרש כדי לעמוד ביעד . לפי אחד המעקבים, כדי להגיע ל־90% יהיה על אירופה להוסיף כ־39 נקודות אחוז בתוך כ־114 ימים .

ב־1 ביולי מסרה קבוצת התיאום לגז של הנציבות האירופית כי אין בשלב זה חשש מיידי לביטחון אספקת הגז בחורף 2026/27, וכי מילוי של 80% עשוי להספיק. עם זאת, הקבוצה הודתה שהמאגרים נמצאים מתחת לממוצע של השנים שקדמו למשבר .

המשמעות היא שהמצב אינו מוגדר כרגע כמשבר אספקה מיידי — אך מרווח הביטחון הצטמצם, וכל שיבוש נוסף עלול להקשות על ההיערכות לחורף.

הסיכונים שעדיין מאיימים על ביטחון האנרגיה

קטאר: פגיעה שעלולה להימשך שנים

תקיפות הטילים האיראניות במרץ 2026 על מתקן ראס לאפאן בקטאר, ובפרט על מתקני הייצור 4 ו־6, השביתו 17% מכושר ייצוא ה־LNG של המדינה — כ־12.8 מיליון טונות בשנה. לפי ההערכות, תיקון הנזק יימשך שלוש עד חמש שנים .

חברת QatarEnergy הכריזה על מצב של כוח עליון בחוזי האספקה, ונערכת להאריך אותו עד אמצע אוקטובר 2026 . מדובר באובדן מבני של כושר אספקה, שאי־אפשר לתקן באמצעות הפוגה קצרה בלחימה. היקף ה־LNG הזמין לרוכשים באירופה מצטמצם, בדיוק בזמן שהם מתחרים על מטענים מול לקוחות באסיה .

הפגיעה כבר הורגשה באספקה לאירופה: חברת החשמל האיטלקית אדיסון דיווחה ש־QatarEnergy עצרה ארבעה מטעני LNG נוספים שיועדו למסוף Adriatic LNG באיטליה עד תחילת ספטמבר. בכך הגיע מספר המטענים שנפגעו ל־21, בהיקף המקביל לכ־2.7 מיליארד מטרים מעוקבים של גז .

מצר הורמוז: פתוח — אך רחוק מלהיות בטוח

הפסקת האש מ־17 ביוני אפשרה פתיחה מחודשת של המצר, אך קרסה ב־8 ביולי לאחר חידוש התקיפות בין ארה״ב לאיראן . תנועת המכליות התאוששה לזמן קצר לכ־30 כלי שיט ביום, אך שוב האטה .

בתחילת יולי הותקפה מכלית LNG של QatarEnergy במצר. בעקבות זאת עצרה קטאר את המאמצים להאיץ מחדש את ייצור ה־LNG . סגירה מחודשת של המצר עלולה לנתק כמעט 20% מתנועת ה־LNG העולמית העוברת בנתיב הימי הזה .

הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן: תקדים של קריסה

הדפוס שנוצר עד כה ברור: הפסקת אש, פתיחה חלקית של הנתיב, קריסה — ואז חידוש התקיפות. הפסקת האש מ־17 ביוני החזיקה מעמד שלושה שבועות בלבד לפני שהתפרקה .

האיתותים של סוף השבוע הוגדרו כ״עצירה״ ולא כהארכה רשמית של הפסקת האש. לכן השווקים מתייחסים אליהם להפוגה שברירית, לא להסדר יציב .

האיום החות׳י במפרץ

כוחות החות׳ים המזוהים עם איראן תקפו שוב ושוב תשתיות אנרגיה סעודיות במהלך 2026 . כל הידרדרות נוספת ביחסי ארה״ב–איראן משאירה את מתקני ארמקו הסעודית חשופים לאיום, שעלול להעלות במקביל את מחירי הנפט והגז .

השורה התחתונה

הירידה החדה במחירי הגז ביום שני סיפקה הקלה לשוק האירופי, אך לא שינתה את תמונת היסוד. אירופה עדיין מתמודדת עם אובדן רב־שנתי של חלק מכושר ה־LNG של קטאר, נתיב הורמוז לא יציב, מאגרי גז הנמוכים בכ־14 נקודות אחוז מהממוצע העונתי ואיום מתמשך על תשתיות האנרגיה במפרץ.

לפי הנציבות האירופית, אין כרגע חשש מיידי לאספקת החורף — אך הדרך ליצירת כרית ביטחון מספקת עדיין מורכבת. יום אחד של ירידות מחירים עשוי להרגיע את הסוחרים, אבל הוא אינו יכול לתקן נזק תשתיתי, למלא את המאגרים או להבטיח שההפוגה בין ארה״ב לאיראן תחזיק מעמד.