ב-14 ביולי 2026, כטב"מ ישראלי שיגר ארבעה טילים לעבר תחנת משטרה במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה, אזור צפוף ליד שוק . התקיפה הרגה את קולונל מוחמד מרואן סלם, מנהל התחנה, יחד עם שישה שוטרים נוספים ואזרחית אחת . עדים דיווחו כי הכטב"מ ירה ארבעה טילים לעבר המתחם .
ב-4–5 ביוני 2026, צה"ל מסר כי חיסל כמה בכירים במנגנון הביטחון הפנימי של חמאס בתקיפה לילית בצפון הרצועה, ובהם סגן ראש שירות הביטחון הכללי של הארגון . חמאס לא אישר את הדברים במועד הדיווח .
ב-6 במאי 2026, תקיפה אווירישראלית פגעה ברכב סמוך לאזור אל-מוואסי במערב ח'אן יונס, והרגה את קולונל נאסים אל-קלזאני, קצין בכיר במשטרת חמאס שעמד בראש היחידה למלחמה בסמים . לפחות 17 בני אדם נוספים נפצעו באירוע .
ב-23 במאי 2026, שני טילים ישראלים פגעו בעמדת משטרה באזור א-תוואם שבצפון הרצועה, והרגו לפחות חמישה שוטרים ופצעו כמה נוספים, לפי דיווח מבית החולים שיפא בעזה .
מוקדם יותר, ב-15 במרץ 2026, כטב"מ ישראלי תקף רכב משטרה סמוך לכניסה לא-זוואידה שבמרכז הרצועה, והרג שמונה שוטרים ובהם קולונל איאד אבו יוסף, מנהל משטרת ההתערבות והסדר הציבורי .
תקיפות ישראל על כוחות המשטרה בעזה לא פסקו מאז הכרזת הפסקת האש . ספירה מתועדת מצאה כי לפחות 35 שוטרים נהרגו בין ינואר 2026 לאמצע יולי 2026, ב-12 תקיפות נפרדות . העיתון "לה מונד" דיווח כי 33 שוטרים נהרגו בששת החודשים הראשונים של הפסקת האש בלבד .
משרד התקשורת הממשלתי בעזה מסר כי תיעד 2,400 הפרות ישראליות של הפסקת האש בששת החודשים הראשונים (אוקטובר 2025–אפריל 2026), ובהן עשרות תקיפות נגד משטרה . ההפרות כללו 1,109 תקיפות אוויר והפגזות נוספות .
משרד זכויות האדם של האו"ם (OHCHR) תיאר "התקפות חוזרות ונשנות" ו"פגיעה שיטתית" בכוח המשטרה של עזה, והזהיר כי המשטרה היא "חיונית למאמצי השלום והשיקום" . OHCHR ציין כי שוטרים נהרגו בזמן שפיקחו על תנועה וסיירו ברחובות ובשווקים עמוסים . המשרד אמר כי "הפגיעה השיטתית" הזו גרמה ל"קריסת הסדר האזרחי והציבורי" . ניתוח אחד ציין כי האו"ם העריך שהתבנית עשויה לעמוד בסף המשפטי של פשעי מלחמה .
אנליסטים ובכירי חמאס טוענים כי התקיפות אינן מבצעי ביטחון מבודדים אלא ניסיון שיטתי לערוף את ראשו של הממשל האזרחי בעזה . אל-ג'זירה דיווחה כי "אנליסטים פוליטיים ואסטרטגיים מזהירים כי החדירות היומיות הללו אינן מבצעי ביטחון מבודדים, אלא חלק מדפוס מחושב להרוג שוטרים, אנשי רפואה, פקידי ממשל ואינטלקטואלים" .
עמדת ישראל: ישראל אומרת כי היא תוקפת את כוחות הביטחון הקשורים לחמאס משום שהם חלק מהתשתית הצבאית של הארגון, ולא משטרה אזרחית . צה"ל מצהיר כי הוא פועל בתגובה להפרות הפסקת האש מצד חמאס, ובהן סירובו של חמאס לשחרר חטופים נוספים ובנייה מחודשת לכאורה של יכולות צבאיות . ישראל מגדירה את התקיפות כ"תגובות הכרחיות" להפרות ההפוגה .
עמדת חמאס: חמאס מאשים את ישראל בהפרת הסכם הפסקת האש ובהסלמת התקיפות הצבאיות נגד אזרחים ועובדי ציבור . דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי הארגון נשאר מחויב להפסקת האש וקרא למתווכים להבטיח שישראל תמלא את התחייבויותיה . חמאס דוחה את ההאשמות הישראליות כי הוא בונה מחדש יכולות צבאיות, ומכנה אותן כתירוצים להצדקת המשך התקיפות .
הערכות עצמאיות של האו"ם: לשכת החוץ הבריטית ציינה כי "הפעולות הצבאיות והתקיפות האוויריות של ישראל נמשכות בעזה" למרות הפסקת האש . מועצת הביטחון של האו"ם תיארה את הפסקת האש כ"רחוקה מלהיות מושלמת" עם התקפות ישראליות מתמשכות . שני הצדדים החליפו האשמות על אי-עמידה בהסכם "תוך ימים" מכניסתו לתוקף .
המתווכים הבינלאומיים השיגו התקדמות מוגבלת בלבד מאז תחילת הפסקת האש.
מועצת השלום (בהובלת ארה"ב): מועצת השלום, שנתמכה על ידי ממשל טראמפ, צמצמה את תוכנית השיקום המקורית שלה למיזם פיילוט מצומצם בדרום הרצועה — מחנה זמני לפלח קטן מבין שני מיליון העקורים, שלא צפוי לצאת לפועל לפני סוף 2026 . פגישות מועצת השלום בקפריסין בתחילת יולי 2026 הוצגו כ"איפוס" אך לא הניבו שינויים משמעותיים . שליח אמר באפריל 2026 כי השיחות עם חמאס "לא היו קלות" וכי התוכנית זקוקה ל"התקדמות מהירה" .
שיחות קהיר (מצרים, קטאר, טורקיה): המתווכים הציעו פירוק נשק הדרגתי של חמאס בתמורה לנסיגה מדורגת של ישראל מעזה . חמאס קיבל 15 מתוך 16 הנקודות שהוצעו אך החריג את סעיף פירוק הנשק, שנותר נקודת המחלוקת המרכזית . השיחות ביוני 2026 נתקעו סביב סוגיה זו .
שיחות ישירות בין ארה"ב לחמאס: ארה"ב קיימה את שיחותיה הישירות הראשונות עם חמאס מאז הפסקת האש באפריל 2026, במטרה לקדם את תוכנית השלום — מהלך דיפלומטי משמעותי — אך ההמשך תואר כמוגבל .
תחזית: המתווכים אינם צופים פריצת דרך לפני הבחירות בישראל בסתיו 2026 . הנציג העליון של האו"ם לעזה אמר למועצת הביטחון במאי 2026 כי "אין התאוששות נראית לעין" . המצב מתואר באופן נרחב כ**"לא מלחמה ולא שלום"** — סטטוס קוו שביר ואלים ללא סיום נראה לעין .