המים הבוערים: מיצרי הורמוז וים סוף בשבוע השלישי של יולי 2026

נכון לסוף יולי 2026, מיצרי הורמוז וים סוף (באב אל-מנדב) הפכו לזירות מלחמה פעילות עבור ספנות מסחרית. פרמיות ביטוח סיכון מלחמה הגיעו לשיאים היסטוריים, סעיף חדש של איגוד השוק של ללוידס (Lloyd's Market Association) יוצר מלכודת משפטית לבעלי אוניות, תנועת כלי השיט דרך הורמוז הצטמצמה לטפטוף, וההשלכות מורגשות בעליית מחירי האנרגיה והמזון העולמיים.

זינוק פרמיות סיכון מלחמה בשני הצירים

מיצרי הורמוז — פרמיות ביטוח סיכון מלחמה לגוף האונייה (Hull War Risk) זינקו מרמה של כ-0.001% משווי האונייה לפני המשבר, ל-3%–10% עבור מעבר בודד . עבור מכלית בשווי 100 מיליון דולר, המשמעות היא פרמיה של 3–10 מיליון דולר לחצייה אחת, לעומת עלות זניחה לפני פברואר 2026 . דיווחים מסוימים מדברים על זינוק של פי 4,000 לעומת קו הבסיס . הפרמיות נקבעות לתקופה של שבעה ימים ומוערכות מחדש כל 24–48 שעות .

ים סוף (באב אל-מנדב) — פרמיות סיכון מלחמה לנתיבים בדרום ים סוף הוכפלו ב-23 ביולי בלבד, לאחר שהחות'ים תקפו לכל הפחות מכלית אחת במהלך הלילה . החות'ים הכריזו ב-20 ביולי על מצור ימי על נמלי ערב הסעודית, מה שגרם לעלייה נוספת בתעריפים . גורמים בענף הביטוח תיארו את הפרמיות כ"מטפסות והלאה" בשני נתיבי המים, ששניהם הפכו למעשה לזירות מלחמה .

LMA5708 – הסעיף החדש שיוצר ברירה בינארית

ב-23–24 ביולי 2026 פרסם איגוד השוק של ללוידס (LMA) סעיף חוזה מודל LMA5708 – תנאי תשלום מעבר במיצרי הורמוז (Strait of Hormuz Transit Fee Condition), המיועד לשימוש בפוליסות ביטוח ימי לגוף האונייה וביטוח גוף מפני סיכוני מלחמה .

• LMA5708 קובע כי ביטוח גוף האונייה מבוטל עבור כל אונייה שבעליה משלם דמי מעבר, אגרה או תשלום אחר לאיראן (או לשלוחיה) כדי לעבור במיצרי הורמוז .
• הסעיף סוגר פרצה במסגרת חוק הביטוח הבריטי (UK Insurance Act): בלעדיו, מבטחים עלולים להתקשות לדחות תביעות בגין הפסדים הנובעים מתשלומים הניתנים להטלת סנקציות .
• הערות ההסבר לסעיף קובעות במפורש כי תשלום עבור מעבר בנתיב מים בינלאומי אינו לגיטימי ועלול להפר משטרי סנקציות .

הברירה הבינארית לבעלי האוניות: לשלם את דמי המעבר שאיראן דורשת – ולאבד את כל הכיסוי הביטוחי של גוף האונייה מפני סיכוני מלחמה (LMA5708 הופך זאת לתנאי פוליסה); או לסרב לשלם – ולהסתכן בהתקפה או במעצר על ידי כוחות איראניים במהלך המעבר, ללא מעבר בטוח .

איראן מנחה כלי שיט להשתמש בנתיב הצפוני שבשליטתה, בסמוך למים הטריטוריאליים שלה, וגובה דמי מעבר – נוהג שהדרכה של LMA מתייחסת אליו כנתון לסנקציות ולכן כבסיס לביטול הכיסוי .

ירידה חדה בחציות מכליות דרך הורמוז

תנועת המכליות במיצרי הורמוז הצטמצמה כמעט לעצירה מוחלטת:

• ב-9 ביולי עמדה תנועת מכליות הנפט על "סטטוס עצירה כמעט מוחלטת", כאשר הנתונים הראו רק שתי מכליות חוצות מוקדם בבוקר .
• ב-13 ביולי ירד מספר חציות המכליות לשפל של חודשיים, עם שישה כלי שיט בלבד שחלפו בימים מסוימים .
• ב-21 ביולי ירד מניין חציות אוניות המשא הכולל לארבע בלבד ביום אחד, רובן בנתיב הצפוני שבשליטת איראן .
• התנועה הכוללת דרך המיצרים צנחה בחדות בכל סוגי כלי השיט, מכיוון שבעלי אוניות לא היו מוכנים לסכן את המעבר .

LMA עצמו הצהיר כי הסיבה העיקרית להפחתת התנועה אינה היעדר ביטוח זמין, אלא שרבי החובלים ובעלי האוניות מעריכים את הסיכון הבטיחותי לצוות ולכלי השיט כגבוה מדי .

ההשלכות הרחבות על ביטחון תזונתי עולמי ועלויות שילוח

גם מיצרי הורמוז (דרכם עוברים מדי יום כ-20 מיליון חביות נפט וגז טבעי נוזלי) וגם באב אל-מנדב (ציר מרכזי לסחורות מכולות ותבואה) מופרעים בו-זמנית .

• עלויות אנרגיה: מחירי הנפט תנודתיים מאוד, ופרמיות סיכון המלחמה משקפות את מחיר הנפט ב"רכבת הרים", לדברי מרקוס בייקר, ראש החטיבה הימית העולמית של חברת הברוקראז' מארש (Marsh) . הסגירה הווירטואלית של הורמוז לתנועה מסחרית מנתקת כחמישית מאספקת הנפט העולמית.
• ביטחון תזונתי: נתיב ים סוף הוא ציר קריטי למשלוחי תבואה מהים השחור ומאירופה למזרח אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. המצור החות'י על נמלי ערב הסעודית והסטת כלי השיט סביב כף התקווה הטובה מוסיפים שבועות להפלגות ומעלים בחדות את עלויות ההובלה .
• עלויות שילוח: עלויות הביטוח הן רק רכיב אחד – עקיפה סביב דרום אפריקה, צריכת דלק גבוהה יותר, ושכר חכירה מוארך מגדילים את ההוצאות. חברת דירוג האשראי DBRS Morningstar הזהירה כי שיבושים אלו מותחים את שרשראות האספקה העולמיות ומוסיפים לחץ כלפי מעלה על פרמיות ביטוח מלחמה במגזרים שונים .

בקצרה, סוף יולי 2026 מציג משבר כפול בנתיבי מים אסטרטגיים: חציות הורמוז בקושי קיימות עקב התקפות טילים ומלכודת הביטוח LMA5708; פרמיות ביטוח מלחמה בים סוף הוכפלו ביום אחד; וההשפעה המשולבת מאיימת על אספקת האנרגיה העולמית, על נתיבי סחר התבואה ועל עלייה מתמשכת בעלויות השילוח.