הנציבות גם הורתה לגוגל להפסיק את ההפרות ולציית במלואן ל-DMA מעתה ואילך . הרגולטורים באיחוד ציינו שגוגל מנהלת שיחות "בונות" ומתקדמת היטב ביישום התיקונים הנדרשים, כך שלא צפויים קנסות נוספים בטווח הקרוב
.
חוק ה-DMA, שנכנס לתוקף ב-2022 והפך לאכיף במרץ 2024, מטיל כללים מוקדמים על פלטפורמות גדולות המכונות "שומרי סף" (gatekeepers). החקירות נגד גוגל החלו ב-מרץ 2024 . הנימוק של הנציבות היה שהתנהלות גוגל:
הנציבות הצהירה שהקנס נועד להרתיע ולענוש על אי-ציות לחובות ההגינות והתחרותיות של חוק ה-DMA עבור שומרי הסף .
הקנס החריף מיידית את המתיחות המסחרית מעבר לאוקיינוס האטלנטי, ועורר תגובה נזעמת מוושינגטון.
הקנס הגיע בדיוק כשהממשל של טראמפ הכין סבב חדש של מכסים נגד האיחוד האירופי, מה שהפך את העיתוי לרגיש במיוחד . מאוחר יותר הביע האיחוד האירופי הקלה על כך שצעדי המכס האמריקאיים הבאים כיבדו את הסכם הסכם הקיים, מה שהרגיע את חששות ההסלמה המיידיים
.
הקנס של 890 מיליון אירו תחת חוק ה-DMA מצטרף להיסטוריה ארוכה של צעדי אכיפה נגד גוגל באירופה, המסתכמים כעת ביותר מ-9 מיליארד אירו בקנסות:
העיתוי היה בולט במיוחד: שלושה שבועות בלבד לפני קנס ה-DMA, ב-2 ביולי 2026, בית המשפט העליון של האיחוד האירופי (CJEU) אישר את הקנס של 4.1 מיליארד אירו בגין פרשת אנדרואיד, והנחית מכה משפטית משמעותית על גוגל .
הקנס הזה יושב בתוך סביבה מסחרית מתוחה מאוד בין ארה"ב לאיחוד האירופי:
לסיכום, הקנס של 890 מיליון אירו תחת חוק ה-DMA מסמן עידן אכיפה חדש עבור האיחוד האירופי, אך ההשלכות הגיאו-פוליטיות המיידיות — איומי מכס, אי-ודאות לגבי הסכמי הסכם וקרע מעמיק בין בריסל לוושינגטון — עשויות להיות משמעותיות לא פחות מהקנס עצמו.