המלחמה הפתוחה בין ארה”ב לאיראן: 13 לילות של תקיפות, איומי “ראש תמורת עין” ושיתוק נתיב האנרגיה העולמי

בהיקפו הגדול ביותר, ביום אחד (11 ביולי) תקפו כוחות ארה"ב כ-140 מטרות איראניות . בשלושת הלילות הראשונים של אותו שבוע הותקפו למעלה מ-300 מטרות . עד הלילה ה-12, רשימת המטרות כללה גם אתרי מעקב חופי, תשתיות לוגיסטיות צבאיות ויכולות ימיות .

הסלמה באיומים: "עין תחת עין" מול "ראש תחת עין"

את הלחימה הצבאית מלווה מלחמת מילים חריפה, כאשר שני הצדדים משמיעים איומים שעלולים להביא להרחבת דרמטית של העימות.

• הנשיא דונלד טראמפ איים ב-22 ביולי להפציץ גשר או תחנת כוח איראניים על כל ספינה שאיראן תתקוף במיצרי הורמוז . ברשת החברתית Truth Social כתב: "בכל פעם שהרפובליקה האסלאמית של איראן יורה לעבר ספינה במיצרי הורמוז... ארצות הברית תפציץ ותשמיד גשר אחד או תחנת כוח אחת" . קודם לכן נתן טראמפ לאיראן אולטימטום לפתוח את המיצרים או לעמוד בפני תקיפות תשתית .

• שר החוץ האיראני עבאס אראקצ'י הגיב ישירות ברשת X (לשעבר טוויטר): "דוקטרינת ההגנה שלנו ברורה: עין תחת עין. כל תוקפנות נגד איראן, לרבות נגד התשתית שלנו, תזכה לתגובה עוצמתית ונחושה" . עוד הוסיף כי מי שיסייע או יתמוך בתקיפות ארה"ב ייחשב גם הוא מטרה לגיטימית .

• מזכיר המדינה מרקו רוביו החריף עוד יותר את הטון במהלך הוועידה ה-59 של שרי החוץ של ארגון ASEAN: "אראקצ'י אומר שהמדיניות שלהם היא עין תחת עין. המדיניות של טראמפ היא ראש תחת עין. הם ישלמו מחיר כבד מאוד" .

האיום לפגוע בתשתיות אזרחיות נחשב בעיני מומחים רבים לפשע מלחמה פוטנציאלי לפי המשפט הבינלאומי . דו"ח של ארגון מעקב עצמאי חשף כי ממשל טראמפ כבר פגע בתשתיות אזרחיות איראניות, כולל גשרים, מסילות ברזל ומתקני מים .

משבר הספנות במיצרי הורמוז

הסכסוך שיתק כמעט כליל את מיצרי הורמוז – נתיב מים שדרכו זורמת בדרך כלל כחמישית מצריכת הנפט העולמית .

• שיתוק כמעט מוחלט: במשך ימים בתחילת יולי לא חצתה אף ספינה גדולה את הנתיב המתואם של ארה"ב תוך שידור מיקומה . נתוני חברת המודיעין הימי Lloyd's List Intelligence הראו כי מעברים ניתנים למעקב בנתיב הסמוך לעומאן נעצרו למעשה, והחברה כינתה זאת "הפרעת האספקה הגדולה בהיסטוריה" .
• צניחה בתנועת מכליות: מספר מכליות הנפט שעברו במיצר ירד לשפל של חודשיים באמצע יולי, בעקבות תקיפות והתקפות מחודשות שהגבירו את הסיכון .
• אזהרת האו"ם: הארגון הימי הבינלאומי (IMO) המליץ להימנע מכל מעבר במיצר "עד אשר ישררו תנאי הבטיחות הדרושים", והותיר כ-6,000 ימאים תקועים על סיפונן של מאות ספינות .
• הסגר הימי: איראן הכריזה על סגירת המיצר , וארה"ב החזירה את המצור הימי על נמלים איראניים . טראמפ אף הציע לגבות עמלה של 20% על אבטחת המיצר מספינות מסחריות .

נפגעים מדווחים

נתוני הנפגעים נותרו קשים לאימות בלתי תלוי, ומקורות שונים מדווחים על מספרים שונים.

• נפגעים איראניים: מקורות המקורבים למשטר באיראן דיווחו על לפחות 53 הרוגים וכמעט 600 פצועים נכון ללילה התשיעי של התקיפות . אזהרה חשובה: נתון זה מגיע מכלי תקשורת איראניים ולא אומת באופן בלתי תלוי על ידי סוכנויות ידיעות מערביות. מוקדם יותר דיווח משרד הבריאות האיראני על לפחות 14 הרוגים לאחר שני הלילות הראשונים של הפצצות מחודשות .

• נפגעים אמריקניים: נכון ללילה התשיעי ברציפות (20 ביולי), הצבא האמריקני אישר כי 3 חיילים אמריקנים נהרגו בקרבות האחרונים, וכי סך החיילים האמריקנים שנהרגו בסכסוך בן כמעט חמישה חודשים הגיע ל-17 . נתון זה פורסם ב-CNBC וכולל פעולות קודמות . הנתון הנזכר לעתים של 18 חיילים אמריקנים הרוגים לא אושר ממקורות סמכותיים עדכניים; קרוב לוודאי שמדובר בסך מצטבר משלב מוקדם יותר או בהפסדים קואליציוניים רחבים יותר. המספר הרשמי של הפנטגון נותר נזיל ככל שהמערכה נמשכת.

מבט קדימה: הסלמה נוספת צפויה

העימות אינו מראה סימני דעיכה. גורמים מרכזיים מצביעים על התעצמות נוספת:

• אין הפסקת אש באופק: הסכם ראשוני קרס בתחילת יולי . טראמפ הצהיר ב-6 ביולי כי "תהיה עסקה או שנסיים את העבודה" .
• איראן מרחיבה את זירת הלחימה: כנקמה על תקיפות ארה"ב, איראן שיגרה התקפות נגד בנות ברית של ארה"ב במפרץ, כולל ירדן, קטאר, כווית ועומאן, וטענה כי פגעה במתקן אמריקני . גם כוחות החות'ים הנתמכים על ידי איראן הרחיבו את ההסגר שלהם בים האדום .
• תקיפות תשתית באופק: האיום המפורש של טראמפ לפגוע בגשרים ובתחנות כוח – אם יתממש – יסמן הסלמה עצומה לעומת הקמפיין הנוכחי שמכוון למטרות צבאיות בלבד .
• זעזוע בשוק האנרגיה: השיתוק הכמעט מוחלט של התעבורה במיצרי הורמוז הכביד מאוד על שוקי הנפט העולמיים, ויצר מה שמנתחים מכנים "הפרעת האספקה הגדולה בהיסטוריה" .

חוסר ודאות מרכזי: אימות בלתי תלוי של נתוני הנפגעים נותר מוגבל, במיוחד לגבי האבדות האיראניות, ומספר החללים המדויק בצד האמריקני עודנו מתעדכן. ההשלכות ארוכות הטווח על הביטחון האנרגטי העולמי והיציבות האזורית הן עמוקות.