הבנק האירופי החליט להשהות את העלאות הריבית על מנת להעריך את ההשפעות של חידוש הלחימה במזרח התיכון והשלכותיה על שוקי האנרגיה . לאחר שהעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ביוני (ההעלאה הראשונה מאז יוני 2025), רצתה המועצה לבחון כיצד זעזוע מחירי הנפט משפיע על כלכלת גוש האירו לפני קבלת החלטה נוספת . דיווח של רויטרס מ-11 ביוני ציין כי בכירים נוטים להשהות את ההעלאות אם מחירי האנרגיה יישארו יציבים – והזינוק שלאחר מכן של הנפט ל-100 דולר לחבית חיזק את הזהירות .
ה-ECB הותיר את הדלת פתוחה לרווחה להעלאת ריבית בספטמבר . ההצהרה והתקשורת הנלווה היו ניציות במכוון, והדגישו שוב כי האינפלציה נותרה הסיכון הדומיננטי וכי ייתכן שיהיה צורך בהמשך הידוק . לפי רויטרס, הבנק האירופי "ישמור על דלת פתוחה לרווחה להעלאת ריבית נוספת בספטמבר" .
שוקי הסוואפ (Swap Markets) מעריכים הסתברות של כ-60%–62% להעלאה נוספת של 25 נקודות בסיס בפגישת ה-10 בספטמבר 2026 . מדד נפרד מאתר ecb-watch.eu העריך את ההסתברות ב-61.7% להעלאה ל-2.50% . בפגישה המתוכננת ל-29 באוקטובר, השווקים מתמחרים הסתברות של כ-63%–74% שהריבית תגיע ל-2.50% ומעלה .
הגורם הדומיננטי הוא הסכסוך במזרח התיכון (מתיחות איראן/ארה"ב) והשפעתו על מחירי האנרגיה . מחיר הנפט זינק ל-100 דולר לחבית ב-23 ביולי, זינוק שמצית מחדש לחצים אינפלציוניים . תחזית הבסיס של ה-ECB מניחה שאם מחירי הנפט ירדו בהתאם לחוזים העתידיים, האינפלציה יכולה לחזור ליעד – אך התחזית נתונה לאי וודאות גבוהה . מאמצי השלום באמצע 2026 הורידו זמנית את מחירי הנפט והפחיתו את הדחיפות להעלאות , אך חידוש הלחימה הפך את המגמה. חשבונות אפריל של ה-ECB ציינו כי המשקיעים רואים באינפלציה את הסיכון הדומיננטי ותמחרו העלאות מצטברות של 73 נקודות בסיס ל-2026 .
תחזיות הצוות של Eurosystem מיוני 2026 מראות:
שני חברי המועצה המנהלת שינו את הטון שלהם באופן ניכר בסוף יוני 2026, אך הדגשים שונים:
פייר וונש (בלגיה, נחשב בדרך כלל ניצי): ב-30 ביוני אמר וונש ל-Bloomberg TV כי "הטיעון להעלאה נוספת אינו חזק כמו קודם" לאחר העסקה בין ארה"ב לאיראן ש"פחות או יותר" הסירה את מקור זעזוע האנרגיה . עם זאת, בראיון לרויטרס ב-19 ביוני, הוא הזהיר שאם אינפלציית השירותים תישאר גבוהה, "ייתכן שיהיה זה נבון להעלות ריבית ב-25 נקודות בסיס נוספות" . בסוף יוני הוא אמר למועצה ש"אולי תזדקק להעלאה נוספת, אך לא בהכרח ביולי" .
מרטינס קזק (לטביה, נחשב בדרך כלל מתון/יוני): ב-30 ביוני אמר קזק כי ה-ECB "אינו ממהר להעלות ריבית שוב" לאחר שמאמצי השלום הורידו את מחירי הנפט והפחיתו את סיכוני האינפלציה, וכי ההתקדמות לקראת סיום הלחימה "החלישה את הטיעון הכולל להעלאות נוספות" . מוקדם יותר, באפריל, הוא הזהיר מפני ההנחה שהצעד הבא של ה-ECB יהיה העלאה, ואמר כי על אף שהוא לא רואה סיבה לערער על ציפיות השוק לשתי העלאות, זו "רק אחת מכמה תרחישים" .
הבדל מרכזי: וונש נוטה להאמין שעדיין נדרשת העלאה (רק לא ביולי), תוך ציון אינפלציית שירותים בפיגור כסיכון . קזק יוני יותר, ומדגיש כי ההסתברות לתרחישים שליליים חמורים "ירדה משמעותית" ואין "צורך במספר העלאות של ה-ECB בדרך נמהרת" . סיכום של בלומברג מאפיין את הפער הרחב יותר: ניצים טוענים שהלחצים האינפלציוניים מהסכסוך ארה"ב-איראן עדיין מתפשטים דרך שכר ושירותים, בעוד יונים טוענים שהנפט נסוג וכי סביר להניח שלא יהיו השפעות סבב שני משמעותיות .