לפי הדיווחים, ארה״ב מסרה לישראל שהיא מתכוונת «להעלות את רמת התקיפות» נגד איראן ולהפעיל מפציצים בינוניים עד כבדים נגד אתרי גרעין מבוצרים. בישראל שמרו מאז העדכון על «רמת הכוננות הגבוהה ביותר», מחשש לתגובה איראנית, לרבות שיגורי טילים .
במקביל, ארה״ב תגברה את פריסת מטוסי התדלוק האווירי בנמלי התעופה בן־גוריון ורמון. לפי הדיווחים, כ־60 מטוסי תדלוק מדגם KC-46A ומטוסים נוספים מוצבים שם, במטרה להאריך את טווח הפעולה של חבילות התקיפה האמריקניות . פריסת מטוסי תדלוק אינה מוכיחה כשלעצמה שתקיפה כבר אושרה או יצאה לדרך, אך היא תואמת הכנות למבצעי עומק.
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ העלה בשבועות האחרונים את רף האיומים הפומביים:
«הר פיקאקס» הוא תרגום שמו הפרסי של ההר, Kuh-e Kolang Gaz La. האתר נמצא במרכז איראן, סמוך לרכס הרי זגרוס, כ־1.6–2 ק״מ מדרום למתקן הגרעין בנתנז .
המתחם נבנה בתוך מנהרות שנחפרו בהר, בעומק של יותר מ־300 רגל — מעל 90 מטרים — מתחת לסלע גרניט מוצק. בכך הוא עמוק משמעותית ממתקן פורדו, שכבר הותקף בעבר .
נכון לסוף יולי 2026, האתר עדיין נמצא בבנייה ולא הושלם. תצלומי לוויין מ־15 ביוני הצביעו על פעילות בנייה במקום . לפי ההערכות, המתחם תוכנן לאפשר פעילות הקשורה לצנטריפוגות בעומק שיהיה קשה להגיע אליו בתקיפות אוויר רגילות.
ניתוח תצלומי לוויין של הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), מ־8 ביולי 2026, קבע כי איראן ממשיכה בעבודות הבנייה בהר פיקאקס — בניגוד למזכר ההבנות בין ארה״ב לאיראן, שנועד להקפיא בנייה הקשורה לתוכנית הגרעין .
גם המרכז למחקרים אסטרטגיים ובין־לאומיים (CSIS) דיווח כי העבודות נמשכו, וכי בתצלומים נראו סימנים אפשריים לחידוש פעילות גרעינית .
בנוסף, גורמי מודיעין ישראליים מעריכים כי איראן העבירה למתחם אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום. אם ההערכה נכונה, המשמעות היא שחלק מהיכולת הגרעינית האיראנית הועבר למתקן שקשה יותר לפקח עליו ולפגוע בו מהאוויר .
במרץ 2025 קבעו גופי המודיעין האמריקניים כי איראן «אינה מפתחת נשק גרעיני». למרות זאת, ממשל טראמפ פתח ביוני 2025 בתקיפות נגד אתרי גרעין איראניים .
לאחר תקיפות יוני 2025 — מבצע «פטיש חצות», שפגע בפורדו, בנתנז ובאספהאן — איראן הגבירה את עבודות הבנייה בהר פיקאקס. מומחים רואים בכך אפשרות לשינוי אסטרטגי: מעבר לתשתית שקשה יותר לאתר ולתקוף .
מומחי בקרת נשק ואי־הפצת נשק גרעיני מטעם Bulletin of the Atomic Scientists העריכו כי אסטרטגיית «הסחיטה הגרעינית» של טראמפ לא הצליחה להביא את טהרן לוויתורים, וכי החרפת התקיפות עלולה דווקא לקרב את איראן ליכולת פריצה גרעינית .
העומק החריג של האתר הוא נקודת המפתח. מומחים מעריכים כי הוא עשוי להיות מעבר לטווח היעיל של אפילו פצצת ה־GBU-57 Massive Ordnance Penetrator — נשק אמריקני שנועד לחדור ביצורים תת־קרקעיים. לכן, תקיפה אחת לא בהכרח תספיק כדי להשמיד את המתחם כולו .
מאז 2021 טוענת הרפובליקה האסלאמית כי הר פיקאקס הוא מתקן לייצור צנטריפוגות, ולא מתקן להעשרת אורניום או לייצור נשק. איראן מכחישה כי מתנהלת במקום פעילות גרעינית סודית .
ראש תוכנית הגרעין האיראנית אמר כי האתר מיועד לייצור רוטורים לצנטריפוגות וציוד שאינו רגיש. מנגד, גופי מודיעין מערביים והסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) הביעו ספקות, בין היתר בשל העומק החריג, הביצור הצבאי והקרבה לנתנז — מאפיינים שלטענתם אינם מתיישבים בקלות עם מתקן ייצור אזרחי בלבד.
איראן הזהירה את ארה״ב שלא לפגוע בתשתיות שלה ואיימה בתגובה. לפי הדיווחים, היא כבר תקפה נכסים אמריקניים ושל בעלות בריתה באזור בתגובה לתקיפות האמריקניות .
ארה״ב אותתה לישראל על כוונה להחריף את המערכה נגד איראן ולהשתמש במפציצים כבדים נגד אתר הר פיקאקס — יעד תת־קרקעי, מבוצר ועמוק במיוחד. טראמפ הכריז בפומבי כי האתר «יחוסל», ותגבור מטוסי התדלוק האמריקניים בישראל עשוי לאפשר מבצעי תקיפה ארוכי־טווח .
אך השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם אפשר להשמיד מתקן שנמצא יותר מ־90 מטרים מתחת לגרניט, ובעודו נמצא בבנייה? גם אם התקיפה תגרום נזק כבד, מומחים מזהירים כי היא עלולה שלא לחסל את היכולת התת־קרקעית של איראן — ואף להעמיק את העימות ואת המרוץ הגרעיני .