ההחלטה התקבלה על רקע החרפה בעימות בין ארצות הברית לאיראן. היא גררה אזהרה ישירה מטהרן, העמיקה את הוויכוח הפוליטי בתוך בולגריה והובילה לנאט״ו להדגיש את מחויבותה להגנת המדינה.
ההצעה עברה ברוב של 136 תומכים מול 13 מתנגדים, לצד שתי נמנעויות, בפרלמנט המונה 240 חברים . מבין התומכים, 121 היו חברי קואליציית "בולגריה הפרוגרסיבית" של ראש הממשלה רומן ראדב, ו-15 היו חברי התנועה לזכויות ולחירויות (MRF). 12 מחברי מפלגת "וזראז'דנה" הלאומנית הצביעו נגד, וכן חבר אחד מ"בולגריה הפרוגרסיבית"; שני חברים נוספים בקואליציה נמנעו .
ההצבעה במליאה הגיעה יום לאחר שוועדת ההגנה של הפרלמנט אישרה את המהלך. הבקשה האמריקנית הועברה באמצעות מכתב דיפלומטי, בהתאם להסכם שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית לבולגריה מ-2006 .
מטוסי KC-135 הם מטוסי תדלוק אווירי, שנועדו להאריך את טווח הפעולה של כלי טיס אחרים. נשיאת בולגריה, איליאנה איוטובה, אמרה כי עצם נוכחותם בבסיס בזמר אינה הופכת את בולגריה ל"צד בפעולה הצבאית" נגד איראן .
התנגדות חריפה למהלך הובילה מפלגת "וזראז'דנה", המזוהה עם קו לאומני ופרו-רוסי. חבריה האשימו את הממשלה בכך שהיא גוררת את בולגריה אל תוך המלחמה בין ארצות הברית לאיראן . גם מחוקקים נוספים הביעו חשש רחב יותר מפני מעורבות הולכת וגוברת של המדינה בעימות במזרח התיכון .
מנגד, הממשלה הציגה את ההצבה כחלק ממחויבויותיה של בולגריה לבעלות בריתה. ראש הממשלה ראדב אמר כי בולגריה "מקיימת את מחויבויותיה לבעלות הברית", ובמקביל הדגיש כי הפעילות שתתבצע מהבסיס תהיה לוגיסטית בלבד .
ב-21 ביולי הזהיר דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בגאאי, את בולגריה שלא לאפשר לארצות הברית להשתמש בשטחה לצורך פעולות צבאיות נגד איראן. לדבריו, כל פעילות שתסייע לתקיפות אמריקניות עלולה להפוך את בולגריה לשותפה ל"תוקפנות ולפשעי מלחמה" .
זו לא הייתה האזהרה הראשונה של טהרן. בתחילת 2026 העבירה איראן לסופיה פתק דיפלומטי שבו ביקשה ממנה שלא לאפשר לארצות הברית להשתמש בשדות התעופה שלה לפעילות צבאית הקשורה לאיראן, והבהירה כי היא שומרת לעצמה את הזכות "להגיב" .
סגן שר החוץ הבולגרי בפועל, מרין ראיקוב, אישר כי הפתק התקבל, אך אמר כי אין בו כדי להצדיק פאניקה ציבורית . ראדב דחה את הטענה שבולגריה מסייעת לפעולות התקפיות, ואמר כי מדובר במשימות לוגיסטיות בלבד. לדבריו, פעילות צבאית במזרח התיכון מבולגריה היא "באופן קטגורי מחוץ לשאלה", והמטוסים יתודלקו מחוץ למרחב האווירי הבולגרי .
ב-23 ביולי אמר קולונל מרטין או'דונל מנאט״ו ל-Euronews כי "נאט״ו תגן על בולגריה מפני כל פעולה מצד איראן". הוא הזכיר כי הברית כבר הגנה על שטחה של טורקיה, חברה בנאט״ו, מפני מתקפות טילים בליסטיים איראניות .
ההצהרה משתלבת בעמדה רחבה יותר של הברית. בהצהרת פסגת אנקרה מ-8 ביולי 2026 חזרו מנהיגי נאט״ו ואישרו את "המחויבות הבלתי מעורערת להגנה הקולקטיבית" במסגרת סעיף 5 לאמנה — העיקרון שלפיו התקפה על חברה אחת נחשבת התקפה על כולן — וכן את גישת ההגנה של הברית "ב-360 מעלות" .
כבר בתחילת 2026 העלתה נאט״ו את רמת הכוננות של מערכי ההגנה האווירית וההגנה מפני טילים באגף המזרחי שלה, בעקבות מתקפות טילים איראניות באזור. בין היתר, מערכת הגנה של נאט״ו יירטה טיל בליסטי ששוגר לעבר טורקיה . יוון אף הציבה סוללת טילי פטריוט ומטוסי F-16 בצפון המדינה, בעקבות בקשה רשמית של סופיה לסיוע בהגנת בולגריה .
הצבת המטוסים בבזמר מתרחשת על רקע מערכה צבאית אמריקנית מתרחבת נגד איראן, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים בהסלמה נוספת . איראן שיגרה קודם לכן טילים בליסטיים לעבר טורקיה ולעבר קפריסין. שר ההגנה הבולגרי, אטנס זפריאנוב, הגדיר את שיגור הטיל לעבר טורקיה "הסלמה מסוכנת" .
המקורות מתארים החרפה מחודשת של המלחמה ואת התרחבות הפעילות האמריקנית באזור, אך אינם מציגים מקור אחד המאשר במפורש את קריסתו של "הסכם הפסקת אש זמני". לכן, ניתן לקבוע כי ההצבה אושרה בתוך תקופה של הידרדרות דיפלומטית והסלמה צבאית — אך לא לייחס לה באופן ודאי אירוע מסוים שלא תועד במקורות הזמינים.
ראדב הכיר בכך שגם פריסות קודמות של מטוסים אמריקניים בנמל התעופה האזרחי של סופיה היו קשורות לפעילות במזרח התיכון. בכך הוא הצביע על המשכיות בתפקידה של בולגריה כנקודת תמיכה לוגיסטית עבור ארצות הברית .
עם זאת, ראש הממשלה והגורמים הבולגריים מדגישים כי ההצבה הנוכחית שונה מפעילות התקפית: המטוסים מיועדים לתדלוק ולמשימות לוגיסטיות, ולא יישאו מערכות נשק התקפיות. מבחינת סופיה, ההבחנה הזו היא הבסיס לטענה שהמדינה אינה משתתפת ישירות במלחמה נגד איראן .