המכירות בשתי מניות "השבע המפוארת" גררו את החוזים העתידיים בוול סטריט למטה והחלישו את תיאבון הסיכון בשווקים הרחבים, מה שהשפיע לרעה גם על הקריפטו כנכס סיכון מתואם .
מחיר הנפט זינק מעל 100 דולר לחבית ביום חמישי, כאשר הברנט נסגר ב-100.68 דולר – עלייה של 7% . הסיבה: הסלמה בעימותים בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי, עם חששות מחסימה נתיבי שיט מרכזיים כמו מיצרי הורמוז ובאב אל-מנדב . כלכלני גולדמן זאקס תחזו שהברנט יחצה את 110 דולר ברבעון הרביעי . עליית הנפט המחישה מחדש את חששות האינפלציה והפעילה לחץ נוסף על נכסי סיכון, כולל קריפטו .
קרנות סל ממומנות על ביטקוין בארה"ב רשמו שבוע שני ברציפות של תזרים חיובי, עם 75.7 מיליון דולר בשבוע שהסתיים ב-17 ביולי, לאחר 197.4 מיליון דולר בשבוע שלפניו . תזרים זה שבר כמעט חודשיים של יציאות הון (אוט-פלו), שראו 2.73 מיליארד דולר בורחים ב-10 ימים . בחמישה מפגשי מסחר שהסתיימו ב-21 ביולי, הקרנות משכו כ-727.3 מיליון דולר, והעלו את הביטקוין ל-66,400 דולר לראשונה מאז 17 ביוני . תזרים זה סיפק "רצפה" למחיר הביטקוין והיה המנוע העיקרי להתאוששות החודשית .
הראיות לשינויים רגולטוריים ספציפיים בסוף יולי 2026 אינן מספקות מהחיפושים שבוצעו. עם זאת, ההקשר הרחב כולל איתותים נציים מהפדרל ריזרב (פחד מהעלאות ריבית הוריד את הביטקוין לשפל של 21 חודשים ב-57,742 דולר ב-1 ביולי) , ובתחילת השנה, אי-ודאות לגבי מדיניות המכסים של הבית הלבן גרמה למכירות חדות בקריפטו .
הביטקוין לא "התרסק" ביום חמישי – הוא התגבש בטווח 64,000-66,800 דולר לאחר ראלי יולי חזק . הכוחות המעצבים את השוק הם דו-כיווניים:
התוצאה נטו: שוק שמצא רצפה קרוב ל-57,700 דולר בתחילת יולי, אך מתקשה לפרוץ מעל 66,000-66,800 דולר, בשל זרמים מאקרו-כלכליים סותרים – דאגות מהוצאות הון על AI, סיכון גיאופוליטי, וחששות אינפלציה המונעות על ידי נפט.