צי מטוסי ה-Su-57 של רוסיה קטן במיוחד. ההערכות לאמצע 2026 נעות בין 20–32 מטוסים מבצעיים, כאשר כ-40–54 מטוסים בסך הכל נבנו, כולל אבות טיפוס . לשם השוואה, כל צי ה-Su-57 הרוסי קטן מכנף האוויר של נושאת מטוסים אחת של צי ארצות הברית
. מוסקבה תכננה במקור להחזיק 76 מטוסי Su-57 עד 2027–2028, אך פיגרה משמעותית בייצור עקב צווארי בקבוק וסנקציות
. אובדן של מטוס בודד מהווה הפחתה משמעותית ביכולת החמקן של רוסיה.
בניגוד לכותרת שעלולה להטעות, תיאוריית 'האש הידידותית' לא מקורה במקורות אוקראיניים תחילה. היא הועלתה על ידי ערוצי טלגרם ובלוגרים צבאיים פרו-רוסיים . ערוצים בעלי קשרים לגורמי ביטחון רוסיים – בהם "112" ו"Mash" – העלו את האפשרות שמטוס ה-Su-57 הופל על ידי מערכות ההגנה האווירית הרוסיות שלא זיהו אותו כמטוס ידידותי
.
מקורות אוקראיניים וכלי תקשורת מערביים שדיווחו על טענות אלה של ערוצי הטלגרם הרוסיים הגבירו את הנרטיב של 'האש הידידותית', אך הספקולציה המקורית הגיעה מהצד הרוסי .
משרד ההגנה הרוסי לא אישר את סוג המטוס ישירות . רשמית, הוא הצהיר כי "מטוס אימון קרבי" התרסק במהלך משימת אימון שגרתית עקב "תקלה טכנית"
. סוכנות הידיעות הממלכתית TASS העבירה גרסה זו, וציינה כי המטוס הלא-חמוש התרסק וכי מתבצעת בדיקה
. המשרד לא התייחס בפומבי לטענות על 'אש ידידותית'
.
אובדן של מטוס Su-57 מאש ידידותית יהיה מביך במיוחד. זה ידגיש הן את הפגיעות של נכס האוויר המתקדם ביותר של רוסיה והן פערים פוטנציאליים בתיאום בין חיל האוויר וכוחות ההגנה האווירית הפועלים סביב הבירה .
ההתרסקות משתלבת בדפוס ברור. עד אמצע 2026, אוקראינה העצימה באופן דרמטי את תקיפות הרחפנים לטווח ארוך שלה בעומק שטח רוסיה :