היקף ההתחייבויות העתידיות משתלב בשינוי רחב יותר באופן שבו אלפבית מממנת את השקעות ה-AI שלה.
ביוני 2026 הודיעה אלפבית על גיוס הון בהיקף של כ-85 מיליארד דולר — הנפקת המניות הראשונה שלה מאז 2005. חבילת הגיוס כללה השקעה פרטית של 10 מיליארד דולר מצד Berkshire Hathaway, הנפקה ציבורית מובטחת בהיקף שתוכנן לכ-30 מיליארד דולר ותוכנית מכירה בשוק הפתוח בהיקף של 40 מיליארד דולר .
ההנפקה המובטחת זכתה לביקוש גבוה מההיצע, ובסופו של דבר תומחרה והוקצתה בהיקף של כ-35 מיליארד דולר . מבחינת אלפבית, הבחירה בהון לצד חוב ותזרים מזומנים מאפשרת לממן השקעות עצומות בלי להסתמך רק על גיוסי חוב.
במקביל, החוב הכולל של החברה גדל מכ-12 מיליארד דולר — רמה שנחשבה כמעט בלתי ממונפת — ליותר מ-100–102 מיליארד דולר בתוך כ-18 חודשים. החוב הונפק בשש מטבעות, ובין היתר כולל איגרת חוב סטרלינגית ל-100 שנה, שמועד פירעונה נקבע ל-2126 .
סמנכ"לית הכספים של אלפבית, אנט אשכנזי, אישרה שהחברה משלבת תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, חוב חדש וגיוס הון כדי לממן את הרחבת תשתיות ה-AI .
אלפבית העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה ל-2026 ל-195–205 מיליארד דולר . לשם השוואה, החברה ציפתה להוציא כ-85 מיליארד דולר ב-2025, בעוד שב-2022 הסתכמו הוצאות ההון בכ-31 מיליארד דולר. המשמעות היא שההוצאה הצפויה ב-2026 גדולה בערך פי שישה מזו של 2022 .
ה-811 מיליארד דולר של אלפבית אינם מקרה מבודד. הם חלק ממגמה רחבה שבה חברות הטכנולוגיה הגדולות נועלות מראש אספקה, שטחי מרכזי נתונים ויכולת מחשוב — ולעיתים מממנות את הנכסים באמצעות חברות ושותפויות שאינן מאוחדות במלואן במאזן שלהן.
לפי ניתוח של דיווחי SEC שביצעה Nikkei, חמש ענקיות הענן — אלפבית, מיקרוסופט, אמזון, מטא ואורקל — צברו יחד 1.65 טריליון דולר בהתחייבויות עתידיות לשכירות ולרכישות, הקשורות בעיקר למרכזי נתונים, ציוד תקשורת ותשתיות חשמל .
נתונים נוספים ממחישים את ממדי התופעה:
במבנה נפוץ, החברה הטכנולוגית והמשקיעים מקימים מיזם משותף או ישות ייעודית — SPV, כלומר חברה ייעודית למטרה מסוימת — שרוכשת או מפתחת את מרכז הנתונים. הישות מגייסת את החוב בעצמה, לעיתים באמצעות קרנות אשראי פרטיות ומשקיעי תשתיות, בעוד ענקית הטכנולוגיה מחזיקה בנתח מיעוט ומתחייבת לשכור את המתקן או לרכוש ממנו קיבולת לאורך זמן .
כך חלק מהחוב הקשור לנכס אינו נרשם ישירות במאזן של ענקית הטכנולוגיה. המבנה עשוי להגן בטווח הקצר על מדדי האשראי שלה, אך הוא אינו מעלים את ההתחייבות הכלכלית: החברה עדיין עשויה להיות קשורה לחוזי שכירות או לרכישת קיבולת לאורך שנים.
הבנק להסדרים בינלאומיים, BIS, אישר כי לצד הנפקת אג"ח מסורתית, ענקיות הענן משתמשות יותר ויותר במבני מימון מחוץ למאזן ובשיתוף פעולה עם חברות אשראי פרטיות כדי להרחיב את תשתיות מרכזי הנתונים .
קצב גיוסי החוב בענף כבר חסר תקדים. חברות טכנולוגיה ברחבי העולם הנפיקו אג"ח בהיקף שיא של 428.3 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר 2025 . חמש ענקיות הענן לבדן הנפיקו ב-2025 אג"ח חדשות בהיקף של כ-121 מיליארד דולר, לעומת כ-40 מיליארד דולר ב-2020 . Morgan Stanley מעריכה כי עד 2028 עשויות חברות טכנולוגיה וחברות נוספות להזדקק לעד 800 מיליארד דולר מאשראי פרטי בעסקאות המבוססות על נכסים .
לכן, הסיפור של אלפבית אינו מסתכם במספר העצום של 811 מיליארד דולר. הוא ממחיש כיצד מרוץ ה-AI משנה את מבנה המימון של תעשיית הטכנולוגיה: יותר הוצאות נעולות מראש, יותר חוב ישיר, ויותר עסקאות שבהן הסיכון עובר לגופים פיננסיים חיצוניים.
מבחינת המשקיעים, חשוב להבחין בין חוב מאזני לבין התחייבויות חוזיות מחוץ למאזן — אך גם לא להתעלם מהאחרונות. אם הביקוש לשירותי AI ימשיך לצמוח, ההתחייבויות עשויות לתמוך בהכנסות עתידיות. אם קצב הצמיחה יאט, אותן התחייבויות עלולות להפוך לנטל על החברות, על המלווים ועל שוק האשראי הפרטי .