אוקראינה זימנה דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם בעקבות התקפות רוסיה על ספינות סוחר אזרחיות בים השחור

ההסלמה הימית בים השחור

המשבר התפתח באמצעות מתקפות הדדיות ומתגברות, שהחלו בראשית יולי 2026:

• המתקפה האוקראינית (7–15 ביולי): כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה פתחו במערכה ממושכת של כטב"מים נגד צי הצללים הרוסי בים אזוב ובים השחור, ופגעו ב-116 כלי שיט רוסיים במהלך כתשעה ימים — כולל מכליות נפט, מכליות גז וגוררות . המתקפות אילצו את רוסיה להשעות את התעבורה דרך מצר קרץ', נתיב המים המרכזי שלה המחבר בין ים אזוב לים השחור, החל מ-10 ביולי .

• התגובה הרוסית (16–19 ביולי): רוסיה תקפה ספינות משא אזרחיות הנושאות דגלי טנזניה, ליבריה ואיי מרשל . המתקפה הקטלנית ביותר אירעה ב-19 ביולי, כאשר טילי שיוט רוסיים פגעו בספינת תבואה בדגל גינאה-ביסאו ליד אודסה, הרגו לפחות 10 אנשי צוות וגרמו לשריפה . רוסיה גם תקפה תשתיות נמל באודסה ובפיוודני .

• התוצאה: התקפות שני הצדדים הביאו לעצירה מוחלטת של תנועת כלי השיט האזרחיים במסדרון הימי. בעלי ספינות נמנעו מנמלי אודסה, וגם שילוח התבואה הרוסי דרך תעלת דון-אזוב הושעה .

זינוק במחירי החיטה

ההסלמה דחפה את מחירי החיטה לרמתם הגבוהה ביותר מזה למעלה משנה — ולפי מדדים מסוימים לשיא של שנתיים:

• עד 16 ביולי, החוזים העתידיים על חיטה הגיעו לשיא של 17 חודשים . עד 20 ביולי, החיטה בבורסת שיקגו זינקה לשיא של שנתיים, ונסחרה סביב 6.84 דולר לבושל .
• מדד חיטת המילינג של פלאטס טיפס בחדות בימים רצופים . גם מחירי התירס והלפתית עלו .
• אנליסטים הורידו את תחזית יצוא החיטה הרוסי ביולי בכ-20% עקב שיבושי השילוח .

תגובת השוק שיקפה את העובדה שגם רוסיה וגם אוקראינה הן בין יצואניות התבואה הגדולות בעולם, והסכסוך התרחש בשיא עונת הקציר ביולי .

ההשוואה של סיביהה למיצר הורמוז

אנדריי סיביהה השווה באופן מפורש את המערכה הרוסית נגד ספנות אזרחית בים השחור להתקפות איראן על כלי שיט במיצר הורמוז . ההשוואה שירתה כמה מטרות רטוריות ואסטרטגיות:

• הקבלה של לוחמה ימית נגד תעבורה מסחרית: סיביהה טען כי רוסיה, כמו איראן, תוקפת בכוונה כלי שיט סוחר אזרחיים כדי לשבש נתיב סחר עולמי קריטי — תוך ניצול נשק של מזון ואנרגיה .
• מסגור כאיום על ביטחון המזון העולמי: הוא כינה את התקיפות "מעשה מכוון של סחיטה כלכלית והומניטרית" ואמר כי "רוסיה מחזיקה בביטחון המזון העולמי כבן ערובה" . האנלוגיה למיצר הורמוז הבהירה כי פעולות מוסקבה אינן רק טקטיקה מלחמתית דו-צדדית, אלא פגיעה בנכס משותף עולמי — העיקרון של חופש השיט — עם השלכות ישירות על מדינות יבואניות מזון, במיוחד בעולם המתפתח.
• תקדים מהדיפלומטיה המוקדמת ב-2026: סיביהה צייר בעבר את אותה הקבלה באפריל 2026, כאשר אוקראינה הציעה את מומחיותה הימית כדי לסייע בהגנה על שיט במיצר הורמוז על רקע הסלמת המתיחות עם איראן, תוך טענה כי ניסיונה של אוקראינה בהתמודדות עם המצור הימי הרוסי ניתן להעברה ישירה . ההשוואה ביולי 2026 הפכה את הכיוון: כעת איראן ורוסיה הוצגו כקטגוריה משותפת של שחקנים המדינתיים התוקפים בכוונה ספנות מסחרית, בעוד אוקראינה הציגה עצמה כצד הנפגע המגן על נורמות בינלאומיות.