החברה הצביעה במיוחד על שני היבטים:
בפועל, בואינג מבקשת מוושינגטון לבדוק אם ההלוואה היא מימון מסחרי לגיטימי — או סובסידיה מוסווית שמעניקה לאיירבוס יתרון ופוגעת ברוח ההסכם.
| פרט | מידע |
|---|---|
| סכום כולל | 3 מיליארד אירו, כ-3.42–3.43 מיליארד דולר; ההלוואה התאגידית הגדולה ביותר שאושרה אי פעם בבנק האירופי להשקעות |
| המנה הראשונה | מיליארד אירו, שנחתמו בבריסל ב-29 ביוני 2026 |
| המקבלת | Airbus SE |
| מטרת המימון | מחקר ופיתוח והשקעות מתוכננות עד 2030 בתחומי ייצור מתקדם, הפחתת פליטות, מטוסי נוסעים מהדור הבא, ביטחון וטכנולוגיות חלל |
| התוכנית האירופית | TechEU — יוזמת הדגל של הבנק האירופי להשקעות להאצת השקעות בטכנולוגיות חיוניות באירופה |
| תנאי ההלוואה | הבנק הגדיר אותה ״הלוואה רגילה, נושאת ריבית, כחלק מפעילות המימון הכוללת של הבנק״, ודחה את הטענה שמדובר בתמיכה חריגה באיירבוס |
הבנק האירופי להשקעות ואיירבוס חתמו על המנה הראשונה, בסך מיליארד אירו, בטקס שנערך בבריסל ב-29 ביוני 2026 . לפי הודעת הבנק, המימון נועד לתמוך בתוכנית ההשקעות של איירבוס עד 2030.
העימות בין בואינג לאיירבוס אינו מחלוקת חדשה על הלוואה אחת. מדובר באחד מסכסוכי הסחר הארוכים והיקרים ביותר בין ארה״ב לאירופה.
ארה״ב והאיחוד האירופי ניהלו במשך 17 שנים מאבק משפטי בארגון הסחר העולמי (WTO), סביב טענות הדדיות למתן סובסידיות בלתי חוקיות לבואינג ולאיירבוס. שני הצדדים זכו בחלק מטענותיהם, והתוצאה הייתה סדרה של מכסי תגמול על סחורות בשווי מיליארדי דולרים — ממטוסים וטרקטורים ועד יין וגבינות .
ה-WTO קבע כי האיחוד האירופי העניק סובסידיות בלתי חוקיות לתוכניות ה-A380 וה-A350 של איירבוס . במקביל, הארגון קבע כי ארה״ב העניקה לבואינג הטבות מס ומענקי מחקר שנחשבו סובסידיות בלתי חוקיות .
ביוני 2021 הסכימו ארה״ב והאיחוד האירופי להשעות למשך חמש שנים את המכסים הקשורים לסכסוך. ההסכם יצר מסגרת שנועדה לטפל בסובסידיות באמצעות שיתוף פעולה ומשא ומתן, במקום באמצעות הליכים משפטיים ומכסים .
בסך הכול הושעו מכסי ענישה על סחורות בהיקף של כ-11.5 מיליארד דולר .
ב-25 ביוני 2026 הסכימו מדינות האיחוד להאריך את השעיית המכסים ללא מועד סיום מוגדר, ימים ספורים לפני שההסדר הקודם היה אמור לפוג ב-6 ביולי . המהלך נתפס כניסיון למנוע הסלמה מחודשת ביחסים המסחריים בין שני הצדדים.
אלא שההכרזה על הלוואת הענק לאיירבוס, ארבעה ימים בלבד לאחר ההצבעה, החזירה את המתיחות לשולחן. בואינג טוענת כי המהלך אינו עולה בקנה אחד עם רוח הפסקת האש; הבנק האירופי להשקעות משיב כי הלוואות דומות אושרו גם במהלך הסכסוך ב-WTO וכי מדובר במימון סטנדרטי .
ממשל טראמפ השתמש במכסים באופן רחב, אך לפי הדיווחים אינו ממהר להפעיל את מנגנוני ה-WTO — מה שעלול להתפרש כהכרה בכללי הסחר הרב-צדדיים שבהם הוא מטיל ספק. במקביל, טראמפ קרא לקיים שיחות עם שותפות סחר בנוגע לייבוא מטוסים זרים, ולכן ייתכן שטענות בואינג יועלו במסגרת דיונים כאלה .
ב-2025 הוחרגו מטוסים וחלקי מטוסים מהמכסים לאחר שהממשל הטיל על תחום התעופה מכסים לזמן קצר .
בואינג אינה טוענת בהכרח שההלוואה עצמה אסורה; היא דורשת שהממשל האמריקאי יבדוק את תנאיה ויקבע אם מדובר במימון מסחרי רגיל או בסובסידיה מוסווית שמפרה את ההבנות בין הצדדים.
הבנק האירופי להשקעות מתעקש שמדובר בהלוואה נושאת ריבית במסגרת פעילותו הרגילה. השאלה כעת היא אם וושינגטון תאמצ את דרישת בואינג ותפתח מחדש את סוגיית הסובסידיות — או שתאפשר להפסקת האש המסחרית להישאר בתוקף, למרות החשדנות שנותרה משני צדי האוקיינוס האטלנטי.