הנדנוד החריף נגרם מרצף מהיר של ארבעה כוחות שפעלו יחד: קריסת הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן וחידוש התקיפות האמריקאיות, חשש מחודש מחסימת מצר הורמוז, הטלת מצור ימי חות'י מפתיע על ערב הסעודית, ומאמצים דיפלומטיים קטארים לסירוגין.
בתחילת יולי שררה אופטימיות. ארה"ב ואיראן ניהלו שיחות טכניות עקיפות בדוחא, בתיווך קטאר, במטרה להבטיח את זרימת השיט דרך מצר הורמוז ולהאריך את הפסקת האש השברירית . ב-1 ביולי, ברנט נסגר ב-71.57 דולר, רמתו הנמוכה ביותר מאז מרץ, כשהשווקים הרגיעו את חששות ההיצע . מזכר הבנות מ-17 ביוני פתח מחדש את המצר, וברנט ירד לכ-73 דולר בסוף יוני .
הרגיעה התנפצה ב-8 ביולי. לאחר התקפות איראניות על כלי שיט אזרחיים במצר הורמוז, הכריז הנשיא טראמפ כי הפסקת האש "הסתיימה". בן לילה, כוחות צבא ארה"ב הפציצו עשרות יעדים לאורך חופה של איראן . ברנט זינק ב-4.91 דולר (6.6%) ונסגר ב-79.07 דולר, ו-WTI עלה ב-4.27 דולר (6.1%) ל-74.71 דולר – האחוזים היומיים הגבוהים ביותר מאז אפריל . השוק תמחר את הסיכון שאיראן תסגור שוב את מצר הורמוז.
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) דיווחה כי הסגירה האפקטיבית הקודמת של מצר הורמוז קיצצה עד 14 מיליון חביות נפט ביום . אפילו חשש לסגירה חלקית הוסיף פרמיית סיכון היצע עצומה. עד 13–14 ביולי, ברנט זינק לכ-86–88 דולר לחבית, והגיע לשיא של חמישה שבועות, כשארה"ב ואיראן תקפו זו את זו במהלך סוף השבוע .
ב-9 ביולי, המחירים צנחו בכ-2%. ברנט ירד ב-1.72 דולר (2.2%) ונסגר ב-76.30 דולר, ו-WTI ירד ב-1.44 דולר (2.0%) ל-72.08 דולר. הירידה נבעה מחששות גוברים לאינפלציה ולבעיות כלכליות שגברו על פרמיות שיבוש האספקה. השוק הימר כי התקיפות האמריקאיות האחרונות לא יובילו למלחמה בקנה מידה מלא . נכסים רגישים לאינפלציה, כמו אגרות חוב וזהב, צנחו בעקבות זינוק הנפט .
הדיפלומטיה בתיווך קטאר בין נציגי ארה"ב לאיראן השיגה תנופה לסירוגין לאורך יולי. כל סימן להתקדמות דיפלומטית גרם לנסיגה במחירים, בעוד שכל התמוטטות גרמה לעלייה. ב-1 ביולי, שיחות מתמשכות דחפו את ברנט למטה לכ-71.57 דולר . עד 10 ביולי, שני הצדדים המשיכו בדיונים טכניים, כאשר WTI נסחר סביב 71 דולר וברנט סביב 76 דולר . ב-21 ביולי, מחירי הנפט התרככו שוב כאשר השווקים שקללו דיווחי תיווך מול התקפות חדשות והמצור החות'י החדש, וברנט הקל ב-35 סנט ל-88.87 דולר .
ב-20 ביולי, המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן הכריזו על הטלת מצור ימי על ערב הסעודית, בתוקף מיידי, כנקמה על תקיפה סעודית בנמל התעופה הבין-לאומי סאנא . החות'ים אמרו כי המצור מבוסס על העיקרון "עין תחת עין" בתגובה למה שהם כינו מצור בן 12 שנים של ערב הסעודית .
המהלך איים על השיט במצר באב אל-מנדב – נקודת חנק שדרכה עוברים כ-12% מהסחר העולמי ו-8–10 מיליון חביות נפט גולמי מדי יום, כולל 4 מיליון המיוצאות מערב הסעודית . המצור פתח חזית שיבוש משמעותית שנייה מעבר למצר הורמוז, שהיה כבר סגור באופן אפקטיבי על ידי איראן.
עד 20 ביולי, ברנט ריחף סביב 88.41 דולר, עלייה של 13.49% לעומת החודש הקודם, כשהסוחרים נעים בין נרטיבי "הסלמה" לבין "דיפלומטיה" .
התוצאה הייתה נדנוד לאורך 21 ימים:
כל ניסיון תיווך להפסקת אש הגביל את המחירים, וכל הסלמה צבאית או הכרזת מצור הרימה אותם – דפוס שנמשך עד סוף יולי עם ברנט סביב 88.87 דולר .
אנליסטים תיארו תרחישים שנעו מנפט שקורס ל-40 דולר לחבית אם השלום ישרור, ועד למחירים מתמשכים מעל 90 דולר אם הסכסוך יתפשט לכלל הורמוז וגם באב אל-מנדב, ומעל 150 דולר בתרחיש הגרוע ביותר של שיבוש שרשראות האספקה במזרח התיכון . השוק נותר לכוד בין עודף היצע פוטנציאלי (אם הורמוז ייפתח מחדש לחלוטין) לבין משבר היצע גדול (אם שתי נקודות החנק ישובשו).
השילוב של הכוחות – שתי נקודות חנק מאוימות, מלחמת פרוקסי שמתרחבת מאיראן לתימן, ודיפלומטיה שברירית – גרמה לכך ששווקי הנפט עמדו בפני התפלגות סיכון דו-צדדית באמת באמצע 2026, ללא פתרון ברור באופק.