שערוריות השיפוט והטענות להטיה במונדיאל 2026

משחק מצרים–ארגנטינה ותיאוריית הקונספירציה "VARgentina"

משחק שמינית הגמר ב-7 ביולי 2026 באטלנטה הפך למוקד משבר הלגיטימיות של הטורניר. מצרים הובילה 2:0 לפני שארגנטינה ביצעה קאמבק מדהים וניצחה 3:2 בתוספת הזמן . נקודת המפנה הייתה כאשר שער של מוסטפא זיקו (מצרים) נפסל על ידי VAR לאחר שהשופט פרנסואה לטסייה בחן עבירה שהתרחשה בקצה השני של המגרש . כמו כן, נדחתה בקשה לפנדל של מצרים .

לאחר המשחק, התאחדות הכדורגל המצרית (EFA) דרשה רשמית מפיפ"א להרחיק את צוות השיפוט מהטורניר, תוך האשמה בהטיה לטובת ארגנטינה וטענה כי "לא ניתן לשתוק" בנוגע להחלטות . מאמן מצרים, חסאם חסן, אמר בפומבי "פיפ"א רוצה שמסי ישמש לשיווק" וטען שהמשחק היה "מבוים" . המחלוקת השתלבה גם במאבק הפלסטיני, שכן חסן חגג ניצחון קודם בשלב הבתים כשהוא עטוף בדגל פלסטין .

המונח "VARgentina" הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, ומשקף תיאוריות קונספירציה נרחבות – שהוכרו על ידי רויטרס ו-BBC – לפיהן פיפ"א מתכננת יחס מועדף לליונל מסי ולנבחרת ארגנטינה כדי לקדם אינטרסים מסחריים . מקורות מרובים, כולל רויטרס ו-The Straits Times, מציינים כי תיאוריות אלו צברו תאוצה "ללא ראיות", אך עצם תפיסת ההטיה גרמה נזק משמעותי .

חקירת הוועדה המשמעתית נגד חסאם חסן

מאמן מצרים, חסאם חסן, עמד בפני בחינה של הוועדה המשמעתית של פיפ"א במספר חזיתות:

• תקרית יריקה לכאורה: דיווחים טוענים שחסן השמיע הערות פוגעניות והיה מעורב בתקרית יריקה לעבר צוות השיפוט לאחר ההפסד לארגנטינה .
• כרטיס צהוב על תנועת מחווה: חסן קיבל כרטיס צהוב לאחר שביצע את מחוות האנטי-גזענות של פיפ"א באופן שפורש כלעג לשופטים .
• פרשת דגל פלסטין: פיפ"א שקלה אך בסופו של דבר החליטה לא לנקוט בצעדים משמעתיים נגד חסן על שהתעטף בדגל פלסטין לאחר ניצחון מצרים על אוסטרליה, אף שההחלטה ספגה ביקורת בתקשורת הישראלית .

הוועדה המשמעתית של פיפ"א דווחה כמי שבוחנת את ההאשמות נגד חסן נכון ל-10 ביולי 2026 .

מכתב מועצת אירופה החריף

ב-19 ביולי 2026 פרסם מזכ"ל מועצת אירופה מכתב גלוי יוצא דופן, שבו האשים את פיפ"א בפתיחת "דלת פתוחה להונאה" ובאפשרות להשפעה פוליטית "המטילה ספק בשלמות המונדיאל" . המכתב מתח ביקורת ספציפית על:

• שותפות של פיפ"א עם חברת ניבוי הימורים, שעוררה חששות בנוגע לשלמות הטורניר ולהימורים .
• ביטול הכרטיס האדום של פולארין בלוגון (שחקן ארה"ב), שמשך תשומת לב מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ונטען כי הוכיח ש"החוקים מתכופפים תחת לחץ" .
• כשלים מצטברים בממשל ובשקיפות, שלטענת המועצה "יצרו משבר חדש" שמנוהל על ידי "כסף וכוח" .

המועצה קראה לפיפ"א לבנות מסגרת שלמות חזקה יותר לקראת מונדיאל 2030 .

תגובות פיפ"א ואופ"א

תגובת פיפ"א: פיפ"א אישרה קבלת התלונה הרשמית של מצרים, אך נכון לאמצע יולי 2026 לא הודיעה על הרחקת שופטים . האופן שבו טופלה ביטול הכרטיס האדום של בלוגון (שכלל התערבות מהבית הלבן) והשותפויות עם חברות הימורים צוטטו על ידי מבקרים כראיה לממשל לא עקבי . רויטרס דיווחה כי חיבוק הטכנולוגיה של פיפ"א "גרם לנזק" וכי הביקורת נעה "בין טענות על חריגה וחוסר עקביות ביישום, ועד תיאוריות קונספירציה מלאות" .

תגובת אופ"א: הראיות הזמינות ממקורות החיפוש אינן מתעדות תגובה פומבית רשמית ברורה מצד אופ"א בנוגע למחלוקות הספציפיות של VAR או למכתב מועצת אירופה. זהו פער בולט בחומר המקורות הנוכחי.

סיכום והערכה

מונדיאל 2026 יצר התכנסות נדירה של מחלוקות שיפוט על המגרש, מחאות פוליטיות, ביקורת מוסדית מגוף זכויות אדם אירופי מרכזי ותיאוריות קונספירציה ויראליות. בעוד שרבות מהחלטות ה-VAR היו חוקיות מבחינה טכנית לפי חוקי המשחק, ההשפעה המצטברת – שוליים דקיקים, חוסר עקביות נתפס והיעדר שקיפות – פגעה משמעותית באמון הציבורי בשלמות הטורניר. אין ראיות חותכות להטיה מאורגנת, אך בעיית התפיסה, כפי שתועדה על ידי רויטרס, BBC ומועצת אירופה, היא משמעותית ביותר .